מאת אלכס דורון
פטנט ישראלי מקורי – עוקב שמש (e-tracker) המיועד לשדות פוטו-וולטאיים (PV) גדולים – הוצג לראשונה לפני ימים אחדים בתערוכה הבינלאומית InterSolar שנערכה במינכן, גרמניה. המערכת משכה תשומת-לב רבה מקרב אנשי המקצוע שהגיעו מכל העולם, ומבין 2000 המציגים, המערכת הישראלית נכללה בין 50 החידושים הגדולים ביותר של השנה, במסגרת ה-Innovation Exchange . המערכת תוצב בקרוב לראשונה להפקת חשמל מסחרי בפארק הסולארי שבמתחם רותם בנגב. היא תחובר לרשת החשמל הארצית ותספק 14KWp (כלומר 14 קילו-וואט פיק) - הספק מקסימאלי ברגע נתון - מכל עוקב שמש.
בראיון ל-Energianews.com מסר עמית דרור, מנכ"ל חברת הסטארט-אפ "אטרנג'י" שפיתחה את העוקב הייחודי, כי החברה נערכת להשתלב כבר בשנה הקרובה בשוק העולמי של טראקרים סולאריים.
דרור, 35, יוצא יחידת 8200 בצה"ל, צבר ניסיון קודם בתעשיית ההייטק - ב-ECI טלקום, קומברס – בעיקר כמנהל צוותים וניהול פרויקטים בתחום התוכנה מול לקוחות גדולים בארה"ב, אירופה, דרום אמריקה ויפן. את "אטרנג'י" הקים ב-2008 יחד עם אביו, אייל דרור, מהנדס חשמל ואלקטרוניקה, יועץ לחברות שונות - וממציא.

-איך נולד הרעיון לבנות עוקב ומהם יתרונותיו?
עמית דרור: "אבי, אייל, מאמין גדול באנרגיה סולארית. עוד בסוף שנות ה-70 בנה מערכת עצמאית על גג הבית שלנו במושב עשרת ליד גדרה, שריכזה קרני שמש. זו הייתה צלחת פרבולית, יותר יעילה מקולטי השמש הרגילים לחימום מים. לפני כשלוש שנים, שימש אבא יועץ טכנולוגי לחברת 'סאן-אד' הישראלית, מהראשונות שעסקו בתחום האנרגיות המתחדשות בארץ. היא הובילה פרויקט שכלל מערכת מרכזת קרינה באמצעות טכנולוגיית ה-CPV של חברת 'זניט-סולאר'. בפרויקט נתגלעו בעיות בעיקר בגלל הרוח. יעילות הפקת החשמל נפגמת בגלל רוחות חזקות שמטלטלות את עוקב השמש. אבא שלי (59), שעבר אז את 'משבר גיל החמישים' והחל לעסוק בגלישת-עפיפונים, נסע יום אחד לחוף הים כדי לגלוש. תוך כדי זה שהוא מרחף בין שמיים לארץ, אוחז במצנח הגלשן - 'נפל לו האסימון'. כשחזר הביתה מצא פתרון טכני כיצד להתגבר על בעיית הרוח, בעזרת מיתרים. הוא הבין, שאם בעזרת חוטים חסרי משקל ניתן לאחוז עפיפון ברוחות עזות, ניתן ליישם את העיקרון גם בעוקב שמש. כך נולד העוקב שלנו ועליו רשמנו כמה פטנטים בארה"ב, אירופה, סין, ישראל ובמדינות נוספות".

-על מה מבוסס המתקן שבניתם?
כללית הרעיון הוא כזה: במקום להשתמש בתצורה הישנה והלא-יעילה של תורן מסתובב (אזימוט) ואקטואטור לעלרוד (כלומר בעל תנועה של עולה-יורד) יצרנו מבנה חדש לטראקר, שעושה שימוש בעקרון העפיפון. הכבלים מקבעים את הפלטפורמה בעוצמה ובעת הצורך מניעים את הלוחות הפוטו-וולטאיים לכיוון השמש. העוקב של אטרנג'י קל ב-50% מטראקרים אחרים, חזק יותר אך פשוט יותר. כמות המתכת הדרושה לו פחותה בהרבה מהמתחרים ובכך הטכנולוגיה החדשה מוזילה משמעותית את עלות המערכת הסולארית".

-וכיצד יושם הרעיון הלכה למעשה?
"כאשר אבא התקשר אלי מחוף הים ובישר שמצא פתרון תוך כדי גלישה בעפיפון, חשבתי שלקה במכת שמש... אבל כשהתיישבנו לשרטט ולבנות את תוכנית הדגם, הכול התבהר. במהלך 2009-2008 בנינו כמה אבות-טיפוס קטנים. אחר כך רשמנו את הפטנטים על הרעיון - גם בסין, הודו, ברזיל וכמה ממדינות אירופה. התחלנו לחפש מימון ושותף פעיל – גורם מקצועי, בנושאים הנדסיים שיבין את הרעיון ויסייע לנו. כך הגענו לחברת 'זיו-אב הנדסה'. הצוות הבכיר שלה הקדיש לנו ממיטב זמנו ולמד לעומקה את ההמצאה שהצגנו. ניתחו עבורנו כיצד ניתן לקחת את הקונספט הגולמי, מאפייניו - ולקדם את הפיתוח לרמת מוצר מסחרי. לאנשי 'זיו-אב הנדסה', ללא צל של ספק, חלק משמעותי בהצלחת אטרנג'י. לפני שנה, הוקמה החברה רשמית בהשקעת 'סיד' של כ-700 אלף דולר במסגרת החממה הטכנולוגית 'מעין ונצ'רס'. זה אפשר להמשיך בתהליכי הפיתוח באופן מואץ. עתה מועסקים בחברה 5 עובדים ובמשימות השונות משתתפים לא מעט קבלני-משנה מקצועיים".

-כיצד הטראקר 'זז' בהתאם לתנועת השמש?
"ההזזה נעשית באמצעות כבלי פלדה המחוברים לכננת (מנוע חשמלי). הכבלים מחזיקים את הפלטפורמה – משטח התאים הפוטו-וולטאים – במתיחות גבוהה. שלוש כננות כאלו מצויות בעוקב ויש צורך בתיאום מלא ביניהן. הדבר דומה מעט להפעלת מריונטות – בובות על חוט בתיאטרון בובות. שטח הפלטפורמה - 100 מ"ר. כבר כיום רואים בעולם טראקרים בשדות סולאריים גדולים – בתחנות סולאריות שמפיקות חשמל. זהו שוק המערכות הגדולות, מה שמכונה Utility Scale ואליו מכוון המוצר".

-ועד היום לא היו מערכות שמבצעות עקיבה אחר תנועת השמש?
"היו - וישנן. אבל הן עובדות על עקרון אחר, על ציר סיבובי ולכן יקרות בהרבה. המערכת שלנו שונה, הציר קרדני (כלומר המפרק מאפשר תנועה בשני צירים) והפלטפורמה הדו-צירית הנוטה לכיוונים השונים באופן מלא, קלה. זה עקרון מכאני אחר. והתוצאה: ב-40% ומעלה יותר אנרגיה מאותו פאנל פוטו-וולטאי, לעומת המערכות ללא עקיבה – ובנוסף לכך גם בעלות נמוכה משמעותית".

-התקנה ראשונה של מערכת עובדת צפויה בפארק רותם בנגב, נכון?
"המערכת המלאה נבנתה כבר ונבחנה בכדי לוודא שכל רכיביה אכן עובדים. השבוע היא תותקן בידי 'סולאר פאוור' במתחם שבצומת פרדסיה לבדיקות אחרונות ומיד לאחר מכן, תועבר לפארק רותם כדי להפיק חשמל משמש הנגב. לאחר שבוצעה הבדיקה הראשונית, המערכת פורקה ונשלחה לגילוון שכן היא מתוכננת לפעול בפארק רותם 25 שנה ללא תקלות".

-מאחר שאתה מגיע מעולם התוכנה, אפשר להניח שיש כאן גם לא מעט חוכמת תוכנה?
"בהחלט. גם כאן אנחנו עובדים עם אנשי מקצוע מחברת RGBit המתמחה בבקרות. לשם כך פותחה מערכת בקרה עם אלגוריתם מיוחד (פטנט שלנו). היא הלב והמוח של המתקן. המערכת מאפשרת לפלטפורמה תנועה אוטומטית. הבקרה מפקחת על מתיחות הכבלים ועוקבת אחר תנועת השמש בשמיים".

-מי בחר את הרכיבים למערכת הזאת? יש גם בהם גם תוצרת כחול-לבן?
"העוקב של אטרנג'י הוא כולו כחול-לבן. במערכת הסולארית, מלבד העוקב שלנו, יש מערך של תאים פוטו-וולטאים, ממירים וכמובן מערכת חשמל. סולאר-פאוור בחרה את הרכיבים. חלקם מתוצרת ישראל אך חלק מהם מיובאים מחו"ל".

-מה אתה יכול לספר על השוק העולמי?
"השוק הסולארי כמעט שלא היה קיים לפני 6-5 שנים והנה בתוך פרק זמן כה קצר, הוא כבר הגיע להיקף של 100 מיליארד דולר. אם חושבים על כך – זה קצב צמיחה מדהים. בתוך השוק הזה, מערכות ה-PV מהוות כ 95%. נכון להיום, נתח השוק של מתקני הטראקר הגדולים, מסתכם ב-2 מיליארד דולר וצפוי לגדול עד 2016 ל-5 מיליארד דולר. ארצות היעד שלנו אינן דווקא אירופה וגם לא ישראל (בהן עלות הקרקע גבוהה) אלא האזורים המדבריים בארה"ב, הודו, סין, דרום אמריקה ואפילו צפון אפריקה (מדברים על כך שממנה יגיע בעתיד החשמל לאירופה). הרעיון הוא לנצל את המדבריות, והקרקעות באזורים הלא מיושבים (דרום אמריקה) שבהם יש הרבה שמש להקמת שדות סולאריים גדולים. טראקר יעבוד בממוצע 12 שעות ביממה ובחודשים אחדים בקיץ אפילו עד 14 שעות. כאשר השמש מקרינה ישירות על הפאנלים, יצור החשמל הוא מרבי. באין שמש – תהיה צניחה ביצור החשמל. השדות הגדולים יחוברו לרשת החשמל הארצית או האזורית, אבל זו גם תצטרך עדיין למערכות יצור חשמל ממקורות אחרים כגון גז, פחם ואפילו אנרגיה גרעינית. המערכות הסולאריות וגם אנרגיית הרוח, לא יבטלו אף אחת מהן בעתיד הקרוב".

-וכיצד אתם מתכוונים להשתלב בשוק העולמי עם המתקן הזה?
"לאחר ההצלחה בגרמניה, התחלנו לקבל פניות מגורמים בינלאומיים וכעת אנו בקשר עם מספר שחקני מפתח לטובת הקמת פרוייקטי פיילוט אשר יהוו אבן דרך לקראת ייצור בכמויות גדולות. הגישה שלנו מאפשרת הפרדה מלאה בין ייצור הפלדה, אשר תתבצע במפעלים מקומיים בשווקי היעד, לבין הבקרה, חומרה ותוכנה, אשר ירכשו ישירות מאיתנו."