פרסם אצלנו
צור קשר
יום רביעי 29.06.2022
רופרט מרדוק רצה להשתלב בפרויקטים בתחום האנרגיה בישראל
07/08/2011 16:05

כך חושף פרופסור דן זסלבסקי בראיון ל-Energianews.com ומגלה מי היה שותפו למיזם שעליו דובר: "הם נסוגו מהרעיון רק בגלל הביורוקרטיה הישראלית" והנה ממש בימים אלו התברר שבאותו שינוי כיוון, כמה מהאנשים שהיו מעורבים במיזם האחרון ההוא באוסטרליה, שוב הקימו אותו לתחייה – הפעם במדבר אריזונה שבארה"ב. כך דווח בתקשורת האמריקנית והבריטית. בדיווחים השונים נאמר כי הכוונה עתה היא להציב במדבר אריזונה 'מגדל שמש' שישמש תחנת כוח סולארית ויהיה המבנה השני בגודלו בעולם, פי שניים מהאמפייר-סטייט בילדינג בניו-יורק.


מאת אלכס דורון

טייקון התקשורת והעסקים האוסטרלי-אמריקני רופרט מרדוק, שפרשת האזנות-הסתר ופעילויות לא-אתיות בעליל אחרות, שביצעו כתבים ועורכים מעיתונו "ניוז אוף דה וורלד" (שנאלץ להיסגר), הסעירו באחרונה את העולם - התכוון להשתלב לפני כ-30 שנה בפרויקטים חדשניים מאד בתחום האנרגיה בישראל, כך מגלה פרופסור דן זסלבסקי, בראיון מיוחד ל-Energianews.com . את המיזם בתחום האנרגיה התכוון לבצע מרדוק יחד עם שותפו לעסקים באותם ימים, סר פיטר אייבלס, שהלך לעולמו ב-1999.
פרופסור זסלבסקי, לשעבר נציב המים, המדען הראשי של משרד האנרגיה, דיקן הפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון ויושב ראש המועצה הלאומית למחקר ופיתוח: "באותה תקופה (סוף שנות ה-80) היה מרדוק הבעלים של חברת Ansett שהייתה חברת התעופה השנייה בגודלה באוסטרליה. פיטר אייבלס (Peter Abeles) היה ניצול שואה, יליד ווינה שגדל בהונגריה. לאחר מלחמת העולם השנייה הגיע לאוסטרליה, התעשר וגם רכש שם את פרסומו - ונעשה איל הון ומיליונר, במיוחד בתחום התחבורה. בשעתו נחשב לאישיות העסקית המשפיעה ביותר באוסטרליה".
"באמצע שנות ה-80 נוצר קשר עסקי בין שני אילי ההון – מרדוק ואייבלס", הוסיף פרופסור זסלבסקי – וזאת בעזרת מהנדס נודע מסידני, דון ס. תומס. הם הקימו חברת בת במסגרת ”Ansett” בשם “Ansett energy” וגילו עניין רב בפרויקטים בתחום האנרגיה שפותחו אז בישראל". פרופסור זסלבסקי שימש להם יועץ.
“Ansett energy” התכוונה להיכנס להשקעות גדולות, ואפילו החלה במימון כמה פרויקטים שהחשוב בהם היה הפרויקט של פרופסור זסלבסקי הידוע בשם "ארובות שרב".
"בין השאר הם בחנו את יישום הרעיון גם במדבריות אוסטרליה וסקרו שם אתרים שונים - והיו ממש על סף יישום. אלא שלמרבה הצער, בשלב זה, סר פיטר אייבלס, נפגע מצורת ההתנהלות של הבירוקרטיה הישראלית שנתגלתה לו בכל כיעורה. הוא התאכזב מאד. התלונן שנוצרו קשיים בלתי מובנים לו, שהביורוקרטיה שלנו הציבה. נוכח הקשיים, החליטו בעלי “Ansett energy” להתנתק מכל הפעילויות בישראל. הם השאירו את כל מה שכבר הצטבר מהפרויקט, בידיו של דון תומס. אלא שהדבר היה למעלה מכוחו הכספי והארגוני".
"כמה שנים אחר כך, סיפר עוד פרופסור זסלבסקי, הגיע לאוסטרליה צוות גרמני ובראשו פרופסור יואכים שלייך משטוטגרט. הם הקימו שם חברה בשם“Enveromission” והציעו פרויקט בשם 'מגדל שמש,".
ההבדל בין "ארובות שרב" של פרופסור זסלבסקי למגדל השמש של שלייך הוא שבראשון מרססים מים בראש הארובה באזור של אוויר חם ויבש. האוויר מתקרר וזורם מראש הארובה לתחתיתה וביציאה - מניע טורבינות המייצרות חשמל. ואילו ב"מגדל שמש" מחממים אוויר על-ידי קולט שמש בשטח ענק. האוויר החם עולה בארובה ובדרכו מניע טורבינות.
זסלבסקי: "כלומר, הם שינו את הכיוון הטכנולוגי – אבל נכשלו. עד מהרה מדענים באוניברסיטה בסידני בדקו את ההצעה של שלייך והבינו שהיא מובילה למשהו בלתי ראוי".
והנה ממש בימים אלו התברר שבאותו שינוי כיוון, כמה מהאנשים שהיו מעורבים במיזם האחרון ההוא באוסטרליה, שוב הקימו אותו לתחייה – הפעם במדבר אריזונה שבארה"ב. כך דווח בתקשורת האמריקנית והבריטית. בדיווחים השונים נאמר כי הכוונה עתה היא להציב במדבר אריזונה 'מגדל שמש' שישמש תחנת כוח סולארית ויהיה המבנה השני בגודלו בעולם, פי שניים מהאמפייר-סטייט בילדינג בניו-יורק.

-מה אתה למד, כמובן מתוך דיווחי התקשורת על ה- Solar Power Tower הזה?


פרופסור זסלבסקי: "אני מלווה את הרעיון הטכנולוגי הזה כבר שנים רבות ואף נסעתי פעם להיפגש עם האיש שפיתח את הרעיון, פרופסור שלייך משטוטגרט. אלא שהתרשמתי שבוצעה עבודה תיאורטית די-עלובה. הצוות שלו הקים דגם ניסוי בגובה 200 מטר בדרום ספרד, ליד אלמריה. התברר לי שפרופסור שלייך, עם כל הכבוד, הוא קונסטרוקטור אולי לא רע - אבל מבין מעט מאוד בכל השאר, במיוחד באנרגיה. הוא ואנשיו אספו נתונים להפעלת המתקן לפני שהארובה התמוטטה. זו הייתה אכזבה גדולה לקונסטרוקטור הדגול".
-ומה קרה בעקבות הכישלון?
"לימים הם הקימו חברה באוסטרליה בשם “Enviromission” והיו שם אנשים שהתפתו להשקיע. אבל כאמור עד מהרה הובהר על-ידי המומחים מהאוניברסיטה בסידני שכל הרעיון - דפוק".
-מדוע 'דפוק'? הרי מדובר באופן עקרוני ברעיון דומה ל'ארובות השרב' המפורסמות שלך, שגם הוא לא התרומם מעל לשולחן השרטוט והתכנון".
"אנחנו פיתחנו את התיאוריה של ההפעלה. היא דומה מאוד לתיאוריה של פעולת ארובות השרב. אלא שפעולת מגדל השמש – הפוכה: במקום אוויר מקורר יורד, עקרון ההפעלה היה - אוויר מחומם עולה. יש במגדל הזה קולט שמש בצורת גג שקוף המקיף את פתח ארובת השמש - ומחמם את האוויר. האוויר החם עולה ובדרכו מניע טורבינות."
-והרעיון הטכנולוגי שהצעת – עבד?
"כן. אנחנו בדקנו את הפעולה של ארובות השרב בשמונה שיטות חישוב שונות וכן בניסויים במנהרת רוח ובארובה בגובה של עשרות מטרים. הפעולה בניסויים תאמה בדיוק לתוצאות החישוביות. הבדיקות החישוביות שלנו תאמו גם לתוצאות הניסיוניות שהתקבלו בניסויים של שלייך באלמריה. מתברר שלמגדל השמש עם זרימת אוויר כלפי מעלה יש כמה וכמה חסרונות. שני החסרונות העיקריים הם: ראשית, הנצילות. הפעולה במגדל השמש היא פחות ממחצית הנצילות של הפעולה ב"ארובות שרב" חסרון בסיסי שני, חמור בהרבה, הוא שבמגדל השמש של שלייך יש צורך בקולט שמש שעלותו פי כמה וכמה יותר גדולה מההשקעות הדרושות ב"ארובות שרב" הנצילות הטובה ביותר של מגדל השמש של שלייך בגובה קילומטר היא בערך 0.6% מקרינת השמש. אבל זה איננו נתון מספרי מדויק, כי צריך לכל פתרון לחפש את האופטימום שעשוי להיות מעט יותר גבוה – או לחילופין יותר קטן. כאשר הגובה בארובה הוא קטן מקילומטר - הנצילות נמוכה יותר באופן יחסי. בדיווח שהופיע עתה בתקשורת על הרעיון בדבר מגדל השמש באריזונה (כפי שדיווח למשל "דיילי מייל" הלונדוני:
http://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-2019197/Arizona-solar-power-tower-worlds-2nd-tallest-building.html
כשמדובר בגובה מגדל של 2600 רגל (כ-780 מטר) - הנצילות יורדת ל0.48%. נניח שבאזור שבו תוצב הארובה במדבר אריזונה, קרינת השמש היא בהספק של 2200 קו"ש לשנה - התמורה החשמלית תהיה אם כך 10.56 קו"ש למטר רבוע, לשנה. לפי הדיווח הזה, קוטר הקולט שם הוא 3200 מטרים (2 מייל) או שטח של 8,038,000 מטרים רבועים (או פחות) והתפוקה הצפויה היא לכל היותר 85 מליון קו"ש לשנה. המהנדסים שמאחורי הפרויקט מעריכים את עלות המתקן כולו ב-700 מיליון דולר. נניח, באופן גס, שההחזר של ההשקעה בתוספת ריבית ותוספת של עלות הפעלה ותחזוקה מהווים רק 10% מהסכום הזה (וזו הנחה ממעיטה מאוד) – יוצא אפוא שעלות קו"ש היא 82 וחצי סנט. זהו ממש מחיר מטורף. אחזור ואומר שיש בתוכנית של שלייך הרבה חסרונות אולם, החיסרון העיקרי הוא הצורך בבניית קולט שמש התופס שטח ענק ומגדיל פי כמה את ההשקעה".
-אם החישוב שלך נכון, מה אתה מעריך יקרה?
"אני מנחש שיהיו בכל זאת אנשים שיקנו מניות להשקעה, לפי איזשהו סיפור שעל-פניו נראה לי הזוי, אם לא שקרני - ובסוף לא יצא כלום מכל העניין הזה. לא אתפלא גם אם מקבל החלטות מהאדמיניסטרציה הציבורית, יחליט לתמוך בהם בסבסוד של כמה מיליונים."
-פגשת את האנשים שמעורבים במיזם הזה?
"יצא לי להופיע לפני כמה שנים, עם נציגה של החבורה הנ"ל, בכנס בניו מקסיקו. העמידו אותנו שם במבחן - הן בהרצאה והן בדיון ארוך עם שאלות ותשובות. בסיכום, כל המומחים שנכחו בכנס, העדיפו בצורה דרמתית את רעיון ארובות השרב והראו שכל ההצגה שערך נציגה של אותה חברה שהוביל פרופסור שלייך, הייתה שקרית, או לפחות לא מדויקת. התרשמתי שהוא יצא מהכנס הזה כשידיו על ראשו בוש ונכלם. היו אפילו כאלה שלא התאפקו וקראו לו בכינוי גנאי..." .
-איך נסביר בדרך השוואתית את ההבדלים בין ארובות השרב, תאים פוטו-וולטאיים (לפחות לפי הנתונים שבידיך) ואותו מגדל שמש שמתוכנן באריזונה?

-ניתן להבין ממך שאתה מתנגד ל-PV (פוטו-וולטאי)?
"לאו-דווקא. אבל לא רבים יודעים כי את המחקרים שנעשים בתחום הזה באופן ספציפי, מממנות ביד נדיבה חברות הנפט הגדולות בעולם. BP למשל, העמידה חצי מיליארד דולר לאוניברסיטת קליפורניה בברקלי וכרבע מיליארד דולר מחברת דלק אחרת - הועברה לאוניברסיטת סטנפורד. כל זאת כדי שיחקרו את נושא הPV ויהיו משועבדים לו. החברות קונות מקסימום של יכולת מחקרית ומקסימום כושר קבלת החלטות - בידיעה שהמוצרים לא יגרמו להן נזק כלכלי. כי המחקרים לא מתחרים של ממש. תעניין אולי את הקורא גם העובדה שבשנת 2008 ניתן סבסוד לתאים פוטו-וולטאים כדי חצי טריליון דולר. תאים פוטו-וולטאים יכולים כבר היום לשמש למטרות מסוימות, אבל בשום אופן לא לאספקת חשמל במסות גדולות. כדי שדבר זה יקרה, צריך שתמצא דרך להוזיל את העלות בפקטור של 10. התאים הפוטו-וולטאים במשך כל ימי קיומם לא ייצרו את האנרגיה שהייתה דרושה כדי לבנות אותם, להתקין אותם ולהפעיל אותם. אי אפשר יהיה גם ליישם אותם בהיקף גדול - כל עוד מקדם העומס איננו עולה בהרבה על 20%. פירוש הדבר, שניתן יהיה לנצלם בצורה מלאה רק כאשר נפסיק את פעולת תחנות הכוח האחרות, וזאת בחלק קטן של היממה. חשוב לדעת, שאנרגיה ממקור מתחדש איננה בהכרח 'אנרגיה ירוקה' ואיננה כיום בהכרח 'אנרגיה בת קיימא' - מנקודת ראות סביבתית ואסטרטגית בעולם ".
- יש טענה שאם נשקיע הרבה בבניית יותר תאים פוטו-וולטאים העלויות ילכו וירדו - האם זה נכון?
"מחקרים שנעשו בארץ וכן עדויות של כלכלנים בחו"ל מצביעים על כך שגם אחרי שבתהליך מחקר ופיתוח, שיעור הרעיונות המתממשים הוא לכל היותר אחד מעשרה עד אפילו אחד מעשרים - וזה אפילו אחרי שכבר מסתמן רעיון בר יישום מסחרי. מכאן גם כאשר נשקיע סכומים גדולים בבניה או במימוש הרעיונות, בהיקף גדול, יש סיכוי של 9 ל-1 או 19 ל-1 ששום הצלחה מסחרית לא תצא מכל זה. ההבטחה להפחתת המחיר של תאים פוטו-וולטאים תהיה תלויה בגישה נבונה, בכושר ההקשבה ובפתיחות. לצערי כיוון התמיכה היום היא בדיוק בכיוון הפוך".







מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy