פרסם אצלנו
צור קשר
יום שני 18.11.2019
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט: שיעור התמלוגים שמעבירה חברת מפעלי ים המלח למדינה הוא נמוך ובשנים האחרונות שיעורו היחסי הולך וקטן.
04/09/2011 16:22

בעוד שבעבר על כל שקל תמלוגים שהעבירה כימיקלים לישראל לאוצר המדינה היא העבירה 3 שקלים לבעלי מניותיה, הרי שכיום כי"ל מחלקת 13 שקל לבעלי מניותיה על כל שקל העובר לאוצר המדינה", נכתב בדו"ח.

המאבק המתוקשר בין חברות הקידוח לבין משרד האוצר סביב דו"ח ועדת ששינסקי עדיין טרי בזיכרוננו וכעת, פחות משנה לאחר שהעלאת גובה התמלוגים על רווחי הגז והנפט אושרה בכנסת, נוחתת על שולחן האוצר חוות דעת משפטית הקוראת להעלות את גובה התמלוגים שמשלמים מפעלי ים המלח למדינה.
על פי חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, שיעור התמלוגים שמעבירה חברת מפעלי ים המלח למדינה הוא נמוך ובשנים האחרונות שיעורו היחסי הולך וקטן. "שיעור זה אינו משקף כלל את חלקו הראוי של הציבור מהרווחים הנוצרים משימוש במשאב טבע המצוי בבעלותו", כותב ליכט בדו"ח, וממליץ להטיל מס מיוחד על רווחי היתר של מפעלי ים המלח "בדומה למס המוטל על העוסקים בתחום הפקת הגז והנפט".
חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, הוזמנה על ידי משרד האוצר בשל המשא ומתן המתנהל בימים אלה בין אגף התקציבים לבין הנהלת מפעלי ים המלח, בנוגע למימון קציר המלח בבריכה 5 הנמצאת באגם הדרומי של הימה. מבריכה זו, מפיקים מפעלי ים המלח את מוצריהם בשיטה של אידוי מי הים. אידוי זה גורם לירידה בנפח המים וכדי למנוע זאת מזרימים מים מהאגן הצפוני של הים לבריכה 5. תהליך זה גורם לשקיעת חומרים בקרקעית הבריכה ולעלייה במפלס המים שלה.

מי ישלם על קציר המלח?
עליית המפלס ההדרגתית בבריכה 5, שכמה מהמלונות הגדולים בים המלח שוכנים לחופה, הפכה כבר מזמן לבעיה סביבתית קשה. כדי למנוע הצפה של החוף, הקימו המפעלים סוללות גבוהות שיעצרו את המים ובתי המלון מתלוננים מזה זמן רב על פגיעה קשה בעבודתם ועל נזק בלתי הפיך לענף התיירות.

על פי הנחיית ראש הממשלה, בוחנים היום בממשלה את הפתרון של קציר מלח. פתרון זה, שמהותו קילוף שכבת החומרים העליונה מקרקעית בריכה 5 כך שמפלס המים לא יעלה בעתיד, לא מספק פתרון לנזק שכבר נגרם לים המלח אך יכול למנוע את החמרת המצב.
עלות הפרויקט מוערכת ב-3.76 מיליארד שקל והוויכוח שבמסגרתו הוגשה חוות הדעת המשפטית הוא סביב השאלה, מי ישלם על הפרויקט המסובך והיקר? במפעלי ים המלח רוצים שהמדינה, שהעניקה למפעלים זיכיון עד שנת 2030 לפעול בבריכה, תשתתף באופן מלא במימון, שכן מדובר במשאב שלה. במשרד האוצר מתנגדים ודורשים כי רוב העלות תמומן מרווחי החברה.
חוות הדעת המשפטית מציעה כי מפעלי ים המלח אכן יישאו ברוב העלות של קציר המלח וכי במידה שלא יושג הסכם בין הנהלת המפעלים למשרד האוצר, יועבר חוק בכנסת שיחייב את המפעלים לממן את הפעולות. בנוסף, כאמור, מציע המשנה ליועץ המשפטי כי מס מיוחד על רווחים יוטל על המפעלים.

מבחינה משפטית ניתן להטיל מס מיוחד
חברת מפעלי ים המלח הוקמה על ידי ממשלת ישראל ב-1952, על חורבות מפעלי ים המלח שהקימו הבריטים בתחילת שנות ה-30. ב-1961 הוסדרה עבודתה בחוק, כך שהחברה קיבלה זיכיון מהמדינה לשימוש באוצרות הטבע, ששייכים כמובן לציבור כולו. ב-1968 הוכפפה החברה לחברת האם כימיקלים לישראל וב-1992 החלה המדינה להנפיק את מניות כימיקלים לישראל ולמכור חלקים מהחברה לידיים פרטיות. כיום, יותר ממחצית מניות החברה מוחזקות על ידי חברה לישראל של משפחת עופר וכשליש הן בידי הציבור.

לטענת המשנה ליועץ המשפטי, שיעור התמלוגים שמועברים למדינה הוא נמוך וגם על פי שיעור זה, לא כל התמלוגים מגיעים לידי המדינה. על פי חישוב שערכו במשרד היועץ המשפטי, בעשור האחרון חילקה החברה לבעלי המניות דיבידנדים בסכום כולל של כ-3.8 מיליארד דולר, בעוד שלקופת המדינה הגיע סכום של 303 מיליון דולר בלבד.

"בעוד שבעבר על כל שקל תמלוגים שהעבירה כימיקלים לישראל לאוצר המדינה היא העבירה 3 שקלים לבעלי מניותיה, הרי שכיום כי"ל מחלקת 13 שקל לבעלי מניותיה על כל שקל העובר לאוצר המדינה", נכתב בדו"ח.


במסמך נמתחת ביקורת על כך שחלקו של הציבור ברווחים המופקים מאוצרות הטבע של המדינה בים המלח הולך וקטן באופן שאינו עולה בקנה אחד עם עיקרון הצדק החלוקתי. מחברי הדו"ח ממליצים להטיל מס מיוחד על הרווחים היתרים של כימיקלים לישראל, בדומה לאופן שבו הוטל מס מיוחד על הרווחים ממאגרי הגז שבים התיכון. חוות הדעת המשפטית קובעת כי, ניתן להטיל מס שכזה, מבלי שהדבר יהיה כרוך בהפרת הסכמים קודמים שנחתמו בין ממשלת ישראל לבעלי השליטה בכימיקלים לישראל.


בעקבות חוות הדעת המשפטית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, בעניין מימון קציר המלח - מוסר גדעון ברומברג, מנכ"ל ישראלי בארגון ידידי כדור הארץ המזה"ת:

"המלצות הדו"ח של היועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, הן צעד חשוב בכיוון הנכון. מפעלי ים המלח מרוויחים מיליונים על חשבון משאב הטבע הציבורי שאנו מכירים בתור ים המלח, והם אחראים על אבדן של כ- 150 מיליון קוב מים בשנה. על כן, בהתאם לעקרון 'המזהם משלם' על המפעלים לשאת ב- 100% מעלות קציר המלח. על האוצר לעמוד איתן מול לחצי בעלי ההון המנסים להתחמק מהאחריות לנזק שגרמו ולהמירו בגרימת נזק נוסף שיניב להם רווחים – בדמות הקמת בריכה מספר 6."


מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy