פרסם אצלנו
צור קשר
יום שלישי 19.03.2024
גבעות עולם הגישה עתירה לבג"צ נגד מסקנות וועדת שישינסקי (בג"צ 8777/11).
28/11/2011 17:33

9 . גבעות עולם הופליתה לרעה, לעומת מאגר הגז "מארי B" וזאת ללא הצדקה עניינית. 10 . ניסוחים שיועציה המשפטיים של המדינה מסתמכים עליהם, שנכללו בשטרי החזקה שניתנו לגבי מאגרי הגז, לא נכללו בשטרי החזקה שניתנו לגבעות עולם. 11 . עיקר משקיעיה של גבעות עולם הינם משקיעים פרטיים מקרב הציבור הרחב והשלכות החוק על משקיעים אלו הינן עוד יותר דרסטיות וממילא עוד פחות צודקות
לפני דקות אחדות הגישה גבעות עולם עתירה לבג"צ נגד מסקנות וועדת שישינסקי (בג"צ 8777/11). את הבג"צ הגישו עו"ד יחיאל כשר ממשרד יובל לוי ושות' ועו"ד חיים אינדיג.

להלן עיקרי העתירה:

1 . מדינת ישראל יצרה, במודע ובמתכוון, משטר מיסוי שבא לעודד השקעות בביצוע חיפושי נפט וגז בישראל וזאת לאחר שחיפושים שמימנה המדינה נכשלו במשך שנים רבות, עד שהמדינה התייאשה וביקשה שגורמים אחרים ייקחו את הסיכון על עצמם.
2 . מהלך החקיקה בעקבות וועדת ששינסקי ביקש, במוצהר, להגדיל את חלק הממשלה ברווחים שיופקו מחיפושי הנפט והגז, על חשבונם של היזמים/המשקיעים.
3 . אין מחלוקת שהעיתוי ולכאורה גם ההצדקה במהלך החקיקה הוא עצם עובדת גילויי הנפט והגז.
4 . על כך נאמרו בעתירה הדברים הבאים (המתייחסים לאמור בחוות דעתו של המשנה ליועה"מ, עו"ד ליכט):
"עצם מציאת גז בכמויות מסחריות משמעותיות היא שהצדיקה, אליבא דמשיבים, את מהלך החקיקה הלוקח מהיזמים/משקיעים את עיקר ההנאה מתגליות הגז והנפט שהתגלו על ידם...!!!
ובמילים אחרות: כל עוד לא צלחה דרכם של אלו שהשקיעו את מיטב כספם בחיפושי גז ונפט, המשטר המעודד השקעות מסוג אלו הינו ראוי ומוצדק ואינו טעון כל שינוי או "תיקון".
אם, לעומת זאת, צלחה עד מאד דרכו של יזם/משקיע אשר התפתה לחפש נפט וגז בארץ הקודש, הרי זהו "שינוי נסיבות", המצדיק לשנות בן לילה את המצב המשפטי כך שמרבית הרווח תילקח ממנו על ידי המדינה.
ובניסוח אחר: המדינה היתה מוכנה להיות נדיבה מאוד בעידוד משקיעים וצנועה מאוד בדרישותיה לקבלת חלק ברווחים, כל עוד נכזבה תקוותם של היזמים/המשקיעים, כל עוד אין תגליות משמעותיות וכל עוד אין רווחים (שהרי, בהעדר רווחים ובלשון המשנה ליועה"מ, מדובר ב-"הסדרה תיאורטית").
אולם, אם למרבה ההפתעה (לאור תוצאות העבר בחיפושי נפט וגז בישראל), מצליחים היזמים/המשקיעים לגלות מאגרי גז ונפט משמעותיים ואף עשויים להפיק מכך רווחים גבוהים, הרי זהו "שינוי נסיבות" שהופך את ה-"הסדרה התיאורטית" לכזו המתמודדת עם "תוצאות אמת" ומתגלה "עיוות" שיש לתקנו..."
5 . וועדת ששינסקי מדברת על "תשואה נורמאלית" ועל "רווחים נורמאליים". מונחים אלו יש לבדוק לאור המצב שהיה בעת ביצוע השקעות העתק בחיפושי הנפט והגז.
על כך נאמר בעתירה כי:
"העובדות מלמדות כי גם בתנאים אלו לא רבים היו הקופצים על "המציאה", גם בתנאים אלו גורמים מעטים מאוד בעולם גילוי עניין אמיתי בביצוע השקעה בחיפושי גז ונפט בישראל וחלקם אף פרש בדרך כדי "לא לזרוק כסף טוב אחרי כסף רע". היו אלו בעיקר משקיעים "קטנים" מקרב הציבור בישראל, שהיו מוכנים להשקיע את כספם בהשקעה כה מסוכנת ולהתמיד בכך למרות כל האכזבות והכישלונות.
כשזהו המצב, טיעון מקומם ואבסורדי מעין כמוהו הוא לבחון את המצב בדיעבד, לאחר שהסיכוי (הקטן) להפיק רווח התממש והסיכון (העצום) לאובדן הכסף לא התממש, ולומר שרווחי המשקיע הינם "רווחי יתר" כך שיש, כביכול, הצדקה לגלח את רובם והדבר אף ראוי ומוצדק שכן המשקיע נותר עם "תשואה נורמאלית" או "רווחים נורמאליים"."
6 . מהלך החקיקה הינו בלתי חוקתי הן בהיותו פוגע בזכויות קניין, והן בהיותו בעל תחולה רטרואקטיבית מובהקת והן בהיותו בלתי מדתי.
7 . מעבר לאמור לעיל, לגבעות עולם טענות ייחודיות ומיוחדות לה ולמשקיעיה:
8 . הסיכוי למציאת נפט ביבשה היה נמוך בהרבה מסיכויי ההצלחה בחיפושי גז בים. לכן, קביעת הסדר זהה לגבי חיפושי נפט ביבשה וחיפושי גז בים אינה יכולה להיות נכונה ומידתית.
9 . גבעות עולם הופליתה לרעה, לעומת מאגר הגז "מארי B" וזאת ללא הצדקה עניינית.
10 . ניסוחים שיועציה המשפטיים של המדינה מסתמכים עליהם, שנכללו בשטרי החזקה שניתנו לגבי מאגרי הגז, לא נכללו בשטרי החזקה שניתנו לגבעות עולם.
11 . עיקר משקיעיה של גבעות עולם הינם משקיעים פרטיים מקרב הציבור הרחב והשלכות החוק על משקיעים אלו הינן עוד יותר דרסטיות וממילא עוד פחות צודקות

מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy