מאת: איתי טרילניק ,דהמרקר
מדינת ישראל מקצה ליזמים זכויות חיפושי נפט וגז "בנזיד עדשים", בהליך חשאי ולא יעיל, שלא מקנה לציבור את התועלת שלה הוא זכאי ויוצר תנאים לא תחרותיים בענף האנרגיה - כך עולה מנייר עמדה שהגישה אוניברסיטת חיפה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות ישראל בענף הגז הטבעי. הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, סיימה לפני כשבוע את שמיעת עמדות הציבור במסגרת השימוע הציבורי.

בנייר העמדה, שהתמקד בהקצאת זכויות הנפט, קוראת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה לחלק את הזכויות במכרזים פתוחים, ולהגביר את השקיפות בתהליכי הרישוי במשרד האנרגיה והמים.

נייר העמדה, שנכתב בידי צוות משפטנים מהמוקד למחקר יישומי למשאבי סביבה ימית, בראשות עו"ד נדיה מוגילבסקי, יוצא מתוך הנחה שרזרבות הגז המוכחות והמוערכות בישראל הן משאב לאומי, ולפיכך מחויבת המדינה למקסם את התועלת הציבורית מהן כבר בשלב חלוקת היתרי החיפוש. לטענת המשפטנים, אין צורך בשינוי החוק הקיים לצורך כך, אלא די בשינוי המדיניות הקיימת. הם מציינים כי ועדת ששינסקי בחנה אמנם את ההיבטים הפיסקאליים של שוק הגז טבעי, אך לא בחנה את נושא משק הגז באופן כולל.

נייר העמדה מציין כי היתרי החיפוש (המאפשרים עריכת סקרים ססמיים שונים - א.ט) ניתנים בלא מכרז ובעבור סכומים נמוכים למדי - 5.56 שקלים לכל 1,000 דונם. זאת, למרות האפשרות הקיימת בחוק לערוך מכרזים על שטחי חיפוש גז, ובפרט שטחים שהופקעו מבעלי היתרים ורשיונות או הוחזרו על ידם למדינה. היתר החיפוש מאפשר זכות קדימה בקבלת רשיונות קידוח, ולבסוף בקבלת חזקות להפקת נפט בשטח האמור. כך, לטענת המשפטנים, מקבלות החברות "בנזיד עדשים" את אזורי ההפקה הבלעדיים.

לטענת צוות המשפטנים, יש להקצות את היתרי החיפוש ורשיונות הקידוח באמצעות מכרזים. לפי נייר העמדה, חוק הנפט משנת 1952 מכיל את הסעיפים הדרושים על מנת להקצות את הזכויות השונות באמצעות מכרזים פומביים ושקופים. כיום מוקצות הזכויות על ידי הממונה על הנפט במשרד האנרגיה והמים, לפי שיקול דעתו. לממונה יש ועדה מייעצת, מועצת הנפט, שישיבותיה חסויות והחלטותיה מפורסמות בלקוניות.

לפי נייר העמדה, "המנגנון הקיים, המותיר שיקול דעת משמעותי ביותר בידי הממונה, אינו מגשים את המטרה של השאת התועלת הציבורית, בשל העדר שקיפות ותחרותיות". עוד נטען כי "חשאיות שלא צורך עלולה להוביל להקצאה בלתי יעילה של זכויות הנפט, ולפתוח פתח ללחצים פוליטיים וחשש לניגוד עניינים".

הקצאה ללא מכרז וחוסר שקיפות גרמו לחריגות מסמכותו של הממונה על הנפט. המשפטנים קובלים על חריגות במספר ושטח הרשיונות שנתן הממונה לחברות שונות, בניגוד לחוק הנפט. למשל, נכון ליוני 2011, החזיקה קבוצת דלק 18 רשיונות - שישה יותר מהמותר. באופן זה נוצר מצב, שבו שלוש חברות - קבוצת דלק, נובל אנרג'י וישראמקו - שולטות למעשה על 50% משטחי החיפושים.