דו"ח הצדק הסביבתי השלישי שמפרסם השבוע "חיים וסביבה" מצביע על תופעות המאפיינות עולם שלישי הקיימות בערים בארץ. בין התופעות: ישובים בלי מערכת ביוב; ניתוק ממושך של ישובים ממים; מגורים משותפים של בני אדם ובעלי חיים; רעש ברמות בלתי נסבלות ועוד.

 
בישראל 2007 עדיין קיימות שכונות שמאפייניהן הפיזיים הן בדמות המעברה של שנות ה-50: פחונים, העדר מדרכות וכבישים, מתחמי מגורים משותפים של בני אדם ובעלי חיים, העדר ביוב מוסדר וניקוז, וללא תשתית לאיסוף פסולת. מקומות מוזנחים מבחינה סביבתית הם גם מקומות בלתי בטוחים ואחוזי הפגיעות בילדים גבוהים בהם בהרבה מאשר במקומות מבוססים ומושקעים. נתונים אלה עולים מדו"ח חדש – צדק סביבתי בישראל 2007 – שמפרסם "חיים וסביבה" – ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל.

עו"ד אלונה שפר (קארו), מנכ"ל חיים וסביבה אמרה, כי "אזורי ספר' עירוניים אלה הם איים של מצוקה בנוסח העולם השלישי, המהווים סכנה בטיחותית ובריאותית למתגוררים בהם". השכונות הפגועות ביותר הן השכונות הערביות בערים מעורבות, אך גם בעיר החרדית בני ברק ובעיירות פיתוח בדרום קיימות תשתיות בסיסיות שמצבן ירוד, ומחסור חמור בשטחים פתוחים לצד תחזוקה ירודה של הקיימים. "לא ייתכן כי מדינה הנמצאת על סף הצטרפות כחברה ב-OECD תאפשר המשך קיומן של תופעות אלה ולא תפתח מדיניות כוללת להתמודד איתן" אמרה עו"ד שפר (קארו).
בין הנתונים הבולטים המוצגים בדו"ח צדק סביבתי בישראל 2007:
1. בכ-70% מהיישובים הערביים עדיין לא מוסדרת מערכת הביוב.
2. יישובים שלמים מנותקים מרשת המים למשך 3 ו-4 ימים בשל חובות של הרשות המקומית למקורות.
3. מוסכים מזהמים ומשחטות רכב שוכנים בלב שכונות מגורים בבני ברק ובשכונות הערביות ברמלה ובעכו.
4. ביישובים רבים בגליל עדיין קיימים מתחמי מגורים משותפים של בני אדם ובעלי חיים.
5. בדרום ת"א וביפו קיימות רמות רעש גבוהות במיוחד המגיעות עד ל-75 דציבלים באזורי מגורים, ב-50% יותר מהמותר בחוק.
6. קיים מחסור חמור בשטחים פתוחים בשכונות הדרום של תל-אביב: הממוצע הינו בין 0 ל-4 מ"ר לתושב, לעומת 15 מ"ר של שטח ירוק לתושב בצפון העיר.
7. לאורך כל גבולו העירוני של כביש גהה הוקם קיר אקוסטי, למעט בקטע הסמוך לשכונה החרדית נווה-אחיעזר, ומפגעי הרעש בלתי נסבלים.
8. למרות דיווחים על עלייה משמעותית בתחלואה בסרטן בקרב האוכלוסייה הערבית, דו"ח משרד הבריאות על מיפוי הסרטן בישראל (2005) לא מתייחס לאוכלוסיה זו כלל.
9. חסר מידע מהימן ומדויק לגבי נתונים בסיסיים בתחום הדיור, כמו מספרם האמיתי של מחוסרי הדיור ומספר המפונים מדירות מדי שנה. בהיעדר מידע קשה לסמן את הבעיות במדויק ולהציע פתרונות כוללים.
עו"ד אלונה שפר-קארו, מנכ"ל "חיים וסביבה" אומרת, כי התנאים התשתיתיים הקשים בשכונות מגורים ברחבי הארץ המתוארים בדו"ח טומנים בחובם איומים סביבתיים וחברתיים, שהשלכותיהם רחבות הרבה מעבר לתחומן הגיאוגרפי של השכונות. איומים אלה מטילים צל כבד על החברה בישראל וסימן שאלה על יכולת הממשלה בשנת ה-60 למדינה להתמודד עם העדר שוויון חברתי וסביבתי מעמיק בדור הנוכחי וסיכויי הדור הבא לחיים הוגנים במרחב עירוני ראוי ובטוח. "אי צדק סביבתי הופך לנושא שברור ליותר ויותר אנשים שיש לטפל בו מייד. להערכתי כבר במערכת הבחירות המוניציפאליות של נובמבר 2008 יגיעו נושאי הצדק הסביבתי ללב הדיון הפוליטי בישראל", אמרה עו"ד שפר (קארו).
דו"ח הצדק הסביבתי 2007 יושק השבוע בישיבה מיוחדת של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, בראשות חברי הכנסת הרב מיכאל מלכיאור וד"ר דב חנין. הדו"ח יוצא לאור לרגל יום ה-HABITAT הבינלאומי של האו"ם, המתקיים תחת הסיסמה: "עיר בטוחה היא עיר צודקת".
הוועדה לצדק סביבתי הפועלת במסגרת "חיים וסביבה" - ארגון הגג של ארגוני הסביבה, קוראת לחברי הכנסת ולממשלת ישראל לפעול להשגת חמשת יעדי המדיניות הבאים:
1. קדימות עליונה להפניית משאבים כספיים להשקעה בתשתיות בשכונות בערים מעורבות, בשכונות חרדיות וביישובי המגזר הערבי.
2. שיתוף הציבור בתכנון חייב להיות חובה ברורה, יתכן אף במסגרת חקיקה, בלא קשר לגורם יוזם התכנית, כפי שהמצב כיום. יש להתנגד להעברה לידיים פרטיות של הליך הכנת תכניות פיתוח שיש להן משמעויות אסטרטגיות לעתיד האוכלוסייה במרחב הנדון.
3. על הממשלה לאמץ מדיניות לפיה צמצום הפערים אינו עוד עניין לתחום החינוך בלבד, אלא יש לקדם תכנית רוחב בנושאי תשתיות סביבה-חברה.
4. ניידות חברתית חייבת להיות מוצבת כיעד לקידום אוכלוסיות פריפריאליות ומוחלשות, באמצעות פיתוח תשתית תחבורתית. בכך תקודם זכותן למימוש יכולת התעסוקה ולקידום חברתי-כלכלי.
5. פיתוח תוכניות חינוך ופרויקטים קהילתיים במגזר הערבי ובמגזר החרדי בהתאמה לערכי התרבות המקומיים, בכדי לעורר את האוכלוסייה לפעול למען שיפור תנאי חייהם וסביבת מגוריהם, והבטחת בריאות הציבור בתחומם.