מאת אלכס דורון

בקרוב, ולראשונה בישראל: נורות "לד" (LED) יאירו גנים ורחובות והאנרגיה הנדרשת להן תהיה ממקור סולרי, ללא כל קשר עם רשת החשמל הארצית.
על הפרוייקט הטכנולוגי הזה שוקדת עתה חברת "אור-בל" חשמל יבוא ושיווק, מאזור התעשייה בצור יגאל. מנכ"לה ומייסדה, ג'פרי צביבל, הצליח להדביק בהתלהבותו הרבה לרעיון החדשני את ראש מועצת כוכב יאיר, יעקב ממן. הסיבה פשוטה וברורה: זוהי טכנולוגיית תאורה המבטיחה חסכון גדול בהוצאות החשמל והיא גם "אנרגיה ירוקה" במלוא מובן המלה.
בראיון ל-Energianews.com אמר צביבל כי בסין ובגרמניה כבר מאירים רחובות שלמים בתאורת לד. במדינה שתארח בעוד כשבועיים את האולימפיאדה משתמשים בנורות הסופר-חסכוניות בטכנולוגיית הלד גם ברמזורים. "רק אצלנו עדיין לא מבינים עד כמה יכולה טכנולוגייה זאת לתרום לחסכון משמעותי ב'זלילת חשמל' ואנרגיה – וגם לאיכות הסביבה בכלל", הדגיש צביבל.
{{הראיון נערך בדיוק ביום שבו הודיעה אוניברסיטת פרדו האמריקנית כי מדעניה התגברו על מכשול מרכזי בכל הנוגע לטכנולוגיית הלד (ר"ת: Light Emitting Diodes) – טכנולוגייה יעילה פי 4 מנורת הליבון הקונבנציונלית וגם יותר ידידותית לסביבה מנורות פלורסצנט, כאשר אורך החיים של הלד – לפחות 15 שנה. החוקרים בארה"ב פיתחו לד מבוסס על סיליקון (במקום תכלת-ספיר) בשילוב עם שכבה מחזירת אור, רפקלטיבית שהחוקרים יצרו במעבדה ומבוססת על זירקוניום ניטריד (תערובת המכילה את מתכת הזירוקניום וחנקה) – מה שיוצר ריאקציה כימית שונה, תודות למבנה גבישי שמתחבר בתיאום מלא לסיליקון.}}
-במה תרומתה הגדולה של תאורת ה'לד' לחסכון בחשמל ולאיכות הסביבה?
ג'פרי צביבל: "לכל מי שמבין בנושא ברור כי הלד הוא העתיד. הנורות הללו תורמות משמעותית לחסכון באנרגיה – שזה כידוע צו השעה היום – והן גם משתלבות ברעיון בעל המשמעות הציבורית, בדבר הצורך ב'תאורה ירוקה' כלומר זאת שהיא גם ידידותית לסביבה, ולא מזהמת. כשמדברים על זיהום בהקשר לנורות – הכוונה היא לפליטת חום".
-יש בידיך נתונים להשוואה?
"כן. אורך החיים של נורת הלוגן רגילה הוא בין 1000 ל-2000 שעות. אם נורה כזאת פועלת 14 שעות ביממה, פירוש הדבר שיש להחליף 3 נורות הלוגן בשנה ולא חשוב מה עוצמת הואט שלה. תעשו חשבון כמה זכוכית וחומר שלא ניתן למחזר אותו הולכים לאשפה. נורת ליבון מהדור הישן "חיה" רק 1000 שעות כך שבשנה אחת יש צורך לבצע 6 החלפות-נורה".
-הזכרת מיחזור. האם באמת לא ניתן לחזור ולהשתמש ברכיבים שונים של הנורה שסיימה את חייה?
"בכמה מדינות מתקדמות בעולם מתחילים עתה להפעיל תוכנית מיחזור נורות. יש ממשלות שהטילו את החובה הזאת על היצרנים ואלו גילגלו את כל המהלכים הראשוניים של ריכוז ואיסוף הנורות השרופות על הצרכנים. מי שמחזיר נורה שרופה שסיימה את חייה – מקבל זיכוי כספי מסויים. זה תמריץ כמו בנושא הבקבוקים בישראל. מינואר 2008 חובת המיחזור של נורות ותמריץ הזיכוי קיימים כבר בכמה ממדינות האיחוד האירופי."
-ומתי המהלך הזה יגיע גם אלינו?
צביבל: "הצחקת אותי... אני אדם מאד מעשי עם חינוך אמריקני בכל הנוגע לצרכנות. לא נראה לי שבעתיד הקרוב ביותר נראה בארץ מישהו שמוביל מהלך למיחזור רכיבים מסוג זה. עד שיתחילו לחשוב על כך – יעבור זמן ועד שיתקינו תקנות, אחרי לא מעט ויכוחים ודיונים – יעברו עוד 6-5 שנים...".
-בוא נחזור ל'לד'. יש בידך דוגמאות להשוואה בין נורת לד להלוגן בכל הנוגע לחסכון?
"מבחינת עוצמת האור, נורת לד של 10 ואט היא שוות-ערך לנורת הלוגן של 100-75 ואט. כבר כאן רואים פער בכל הנוגע לחסכון בהספק, בואט/שעה. נורת הלוגן מפיקה חום 'נוראי'. אם מפעילים נורת הלוגן בקייץ, יש צורך במזגן כדי לקרר את הסביבה המוארת באור ההלוגן.. העניין הזה חיוני במיוחד לחנויות, קניונים ומקומות ציבוריים. המשמעות היא: המזגן מתאמץ יותר, וזולל אז הרבה יותר חשמל כדי לקרר את האזור המואר. לעומת זאת, החום שמפיקה נורת לד קטן ב-80% (!) מזה שמפיקה נורת הלוגן. כלומר: רק בסעיף הזה יש חסכון גדול לכל ואט חשמל. ואם נוסיף לזה ולאורך החיים הגדול פי כמה של נורת הלד, גם את עלות החשמל – מתקבלת תמונה ברורה מאד. הכל לטובת הלד".
-אילו נתוני השוואה יש לך לגבי החסכון הכספי?
"בהנחה שנורת ההלוגן פועלת 14 שעות ביממה – כמו שמקובל בחנויות ובקניונים, למשל – פירושו צריכת חשמל שנתית שעלותה (לפי 0.53 שקל לקילווט/שעה) מסתכמת ב-194.78 שקל לכל נורה. לעומת זאת – עלות החשמל של נורת לד, לאותו פרק זמן של פעילות, תהיה רק 25.97 שקל בשנה. פער חסכון של 168.81 שקל, לטובת הלד. גם בכל הקשור לחסכון כספי עקב הימנעות מהחלפות תכופות של נורות לד מול נורות הלוגן, מדי שנה – סכום שחושב לכ-330 שקל עבור כל נורה – מדובר בעוד סעיף כספי, המוכיח את עניין החסכון בעלות ישירה לשנה. במלים אחרות: אמנם עלותה של נורת לד בעת הקנייה גבוהה יותר ממחיר נורת הלוגן – אבל ההשקעה מוחזרת, תודות לחסכון בהוצאות, בתוך שנה ושלושה-רבעים. כל מה שמעבר לכך – פירושו חסכון מיידי. ככל שהנורה עובדת יותר זמן – החסכון גדל. החזר ההשקעה – מתקצר. אנחנו אגב מעניקים אחריוח של 3 שנים לנורת לד".
-אבל נורת לד עדיין איננה נפוצה בשימוש ביתי...
"כן. אבל זה עניין זמני. כיום יש ללד עדיפות ברורה בתאורת גן ביתית, גנים ציבוריים ורחובות וכמובן מקומות ציבוריים מקורים כמו מרכזי קניות, חנויות ומשרדים. אבל אני יודע בבירור שנורות לד גם יגיעו לבתים. משהו כמו חצי שנה עד שנה. מול נורת הלוגן של 50 ואט, תהיה נורת לד של 7 ואט שמחירה יהיה כ-380 שקל. בעתיד הלא רחוק נראה גם נורות לד בסלון, במקום נורות ליבון. נורת לד של 10 ואט תהיה מקבילה בעוצמת האור שתפיק לנורת הלוגן של 100-75 ואט. הרעיון הוא שאין צורך להחליף את גופי התאורה כדי לקלוט בתוכם את נורות הלד, במקום נורות הליבון או ההלוגן. אני מניח שנראה בקרוב גם נורות לד בנברשות (שנדליירות). בשלב זה עדיין אין 'פתרון לדי' עבור הנברשות עשויות הזכוכית והקריסטל".
-מה תוכל להרחיב לגבי התוכנית שאתה מקדם עתה בעניין תאורת הלד באמצעות אנרגיה סולרית?
"אנחנו מנסים עתה לבנות גוף שכולל יותר מחברה אחת, כמונו, שתקדם את הנושא. האנרגיה הסולרית הדרושה לתאורת גן בלד תהיה בת 24-12 וולט. אני מניח שבתוך 6-4 חודשים נראה בישראל את ניצניו הראשונים של המייזם הזה. נפעיל לשם כך גם לוביסטים כדי לשכנע את מקבלי ההחלטות לתמוך בטכנולוגיית הלד. יש צורך לקדם את הנושא בועדת הכנסת המתאימה לשם חקיקה. כבר הצגתי את הרעיון לח"כים, בעת דיון בועדה שעסקה בתאורת חסכונית חמבני ציבור והועדה שינתה את החוק והוסיפה "נורה שהניצולת האנרגטית שלה דומה או גבוהה יותר משל נורה פלורוסצנטית " (מבלי להזכיר במפורש את המונח לד). התרשמתי מהדיון בנושא, שהם לא ירדו לעומק העניין. מכל מקום, ב-28 בנובמבר, בתערוכת אדריכלות שתתקיים באולמי אווניו שבקרית שדה התעופה (איירפורט סיטי) וב-6-5 בינואר בגני התערוכה נציג את החידוש הזה פעם נוספת, לציבור הרחב".