מאת אלכס דורון
אלפי מקומות עבודה חדשים צפויים להתווסף בעתיד הקרוב למשק הישראלי תודות להנהגת "מדינית ירוקה" והתייחסות נכונה לנושאי הסביבה. מחקר שבוצע במרכז מקרו לכלכלה מדינית, בידי הכלכלן הבכיר רועי לוי ובהנחיית מנכ"ל המרכז, ד"ר רובי נתנזון ,מיפה את ענפי המשק החשופים כבר עתה לשינויים הצפויים בהם כתוצאה מדרישות מחמירות יותר הקשורות בהגנה על הסביבה - והוברר כי יושפעו מכך ישירות מאות אלף עובדים. כמו כן התברר שהנהגת שינויים כמו מעבר לטיפול בפסולת הכרוך בשינויים תעסוקתיים, תביא לתוספת מישרות של כמעט 40% לעומת הקיים.
המחקר והנתונים המלאים יוצגו לראשונה בכנס שייערך ב-19 במארס ב"בית הירוק" שבקמפוס אוניברסיטת תל-אביב ברמת-אביב תחת הכותרת: "צמיחה ירוקה ותעסוקה ירוקה – מגמות עולמיות והמקרה הישראלי". הכנס מאורגן בידי קרן פרידריך אברט הגרמנית, בשיתוף מרכז מאקרו לכלכלה מדינית והמשרד להגנת הסביבה. ישתתפו בכנס: השר גלעד ארדן וגם שלושה אורחים מחו"ל וביניהם ד"ר פול סוואים (Swaim) כלכלן אמריקני בכיר בארגון ה-OECD וכן ד"ר בלה גלגוצ'י ממכון איגוד העובדים האירופי.
בשיחה ל"חדשות האנרגיה" אמר ד"ר רובי נתנזון, מנכ"ל מרכז מאקרו, כי יש לפתח בישראל מדיניות מובנית לגבי תעסוקה ירוקה אשר צפויה להתפתח בעקבות השינויים הנחוצים הרבים אותם מקדם המשרד להגנת הסביבה. "אנחנו בנושאים הללו ממש בתחילת הדרך", הדגיש ד"ר נתנזון.

-האם ניתן להבין מדבריך שלא נעשה הרבה בכל הנוגע לתעסוקה ירוקה בישראל?
ד"ר נתנזון: "לא. הממשלה קיבלה כמה החלטות חשובות המסמנות לראשונה דרך נכונה וחדשנית בתחום. ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, גם נוצרו לפני כ-3 חודשים שלושה 'שולחנות עגולים' סביבם נאספו מומחים כדי לדון בנושאים כמו: הצמיחה הצפויה בענפי משק הנכללים בהגדרה 'ירוקים'; על השפעת מדיניות הגנת הסביבה על התעשיות; על הצריכה ועל החדשנות. הכנס שנקיים ב-19 במארס הוא המשך לדיונים הללו. נדון בו בכל אחד מהנושאים הנ"ל כאשר הדגש יהיה על תעסוקה, על ההשלכות הצפויות ויחסי העבודה שיתהוו עקב המעבר למקצועות ותעשיות 'ירוקים'".

-בעולם כבר עוסקים בכך. אנחנו לא מחדשים. מדוע שלא נלמד ונחקה את 'הגדולים'?
"בעולם מכירים כבר את הצורך להנהגת מדיניות ירוקה הקשורה בכל הקשת הרחבה של הנושאים הנוגעים להגנה על הסביבה, על משאבי הטבע וכל מה שביניהם, כאשר יש לכך השלכות גם על תנאי העבודה ועל היחסים בין עובדים למעסיקים. לפני שנתיים, יצאה משלחת מיוחדת מהמכון בהזמנת השותפה שלנו בפרוייקט, קרן אברט, כדי ללמוד מקרוב את הנושאים הללו בגרמניה ולראות מקרוב מה מתרחש במדינות המפותחות באיחוד האירופי. גילינו עד כמה אנחנו בפיגור גדול בנושאים אלו. ברור כי כל מה שנוגע לישראל, מושפע מהצורך להשקיע משאבים ניכרים בביטחון ובתחומים אחרים, ולכן בעבר הושקע פחות מדי לנושאים הסביבתיים. אלא שהצרכים הסביבתיים – מים, שימושי אנרגיה חלופית, כל מה שקשור לזיהום-אוויר, לפסולת - לא מחכים לנו עד שהמצב כאן ישתנה. הם מחייבים טיפול מיידי ואני שמח שהמשרד להגנת הסביבה מוביל את הטיפול".

-במה האירופים התקדמו כל-כך לעומתנו?
"באירופה הנהיגו חבילות תמריצים גדולות לכל גורמי המשק כדי לקדם נושאי סביבה. האיחוד האירופי השקיע בנושאים אלו עשרות מיליארדי דולרים. מופנים משאבים למטרות סביבתיות ולנושאים הירוקים בידי הגופים הממשלתיים וגם בידי אחרים כדי להתמודד כבר עתה עם צרכים קיימים שזוהו. יש להם השלכות ברורות על העתיד. נראה לי שגם בישראל, למרות המגבלות, יהיה צורך לכוון תמריצים משמעותיים לכך".

-במה מתבטאת המדיניות הירוקה של אירופה?
"במדינות המרכזיות של האיחוד האירופי הנהיגו מדיניות המושתת על עלות-מול-תועלת. המסים והתמריצים במסגרת מערכת המיסוי, נועדו לגרום לסקטור העסקי להנהיג מדיניות שלוקחת בחשבון מיידית את הגנת הסביבה (כלומר את הצורך להפנים את הנזק שהזיהום גורם לחברה), וזאת בנוסף לתמריצי ממשלה שמעניקים העדפות או מטילים עונשים על מי שמקפיד לפעול להגנת הסביבה או מפר את החוקים. העיסוק בנושאים הסביבתיים, נוגע החל מרמת המפעל הבודד, דרך השפעתו על ענף ספציפי ועד להשפעה שלהם על כלל התעסוקה במדינה. הבינו שם כי המעבר משימוש בשיטות-עבודה ובציוד קונבנציונלי, לשיטות הלוקחות בחשבון מובנה את הצורך להגן על הסביבה, כרוך אמנם בעלויות – אבל תהיה לכך תועלת רבה".

-כמעט כל מעבר משיטה לשיטה, משימוש בציוד וגם עקב שינויים מבניים, כרוכים בפגיעה בעובדים, במקומות עבודה, ביחסי עבודה. מה תשיב למודאגים בנושאים אלו?
"המחקר שערך רועי לוי וצוות ממרכז מקרו בהנחייתי, עסק בפסולת יבשה. המדינה הרי קיבלה החלטות הקשורות בנושא הזה. המחקר בחן את ההיבט התעסוקתי: אם המעבר לטיפול בפסולת כחלק ממדיניות סביבתית ירוקה, יתרום לתוספת מקומות עבודה או יגרע. בחנו כל מיני תרחישים ובסופו של דבר הגענו למסקנה, כי המעבר לטיפול נכון בפסולת נייר, מתכת, פלסטיק – במקום הטיפול הקיים עתה שהוא בזבזני – יגדיל ב-37% את מספר המשרות באותם ענפים. כלומר: המעבר ייצר עוד מקומות עבודה כמעט בכדי 40% מעל לקיים כיום. נכון, במספרים מוחלטים, מדובר באלפי מקומות עבודה – בעוד שוק העבודה בישראל מונה כיום 2.6 מיליון מישרות – והתוספת לא תהיה לכן דרמטית בטווח הקצר. אולם המשק כולו ירוויח מהתהליך הזה. את מסקנות המחקר נציג בכנס".

-בוא נהיה יותר ספציפיים. ערכתם מיפוי, ביצעתם ניתוח-נתונים לגבי ענפי מפתח?
"כן. ערכנו מיפוי לגבי ענפים במשק התלויים בדלקים וחשופים לתחרות, ולכן צפוי בהם שינוי משמעותי כתוצאה מהמדיניות הסביבתית. בענפים הללו, יהיה צורך לעבור תהליכי-שינוי - בכלל זה שינויים מבניים החל מרמת המפעל הבודד ועד לרמת הענף. המלצנו במחקר על מספר אמצעי מדיניות כדי לקדם תעסוקה ירוקה בענפים אלו וכן לסייע לעובדים בהם".

-מדוע חשוב לענפים אלו לדעת זאת ומדוע על המועסקים בו, וכמובן מנהליו, לפעול כדי להשתנות בהתאם?

"משום שכל הענפים הללו גם חשופים לתחרות בינלאומית. העולם מתנהל היום אחרת מבעבר. המוצרים, היצור, השירותים – גם שירותים פיננסיים – נדרשים להתחשב בשיקולים הנוגעים להגנה על הסביבה. אלו שיקולי תדמית. מי שלא ייקח אותם בחשבון – יפגע. גם הצרכנים דורשים זאת. הנושאים הללו הורחבו מעבר להקפדה על ניקיון, על שימוש בחומרי-גלם ממוחזרים, איכות מים, אוויר וכיו"ב, שמירה על משאבי טבע. הם כבר נוגעים גם ליחסי העבודה, לשאלת ניצול עובדים בידי מעסיקיהם, תנאים הולמים המוענקים לעובדים, התנהגות שיש בה כבוד כלפי העובדים, התחשבות בצרכיהם, בביטחון סוציאלי. לכן יש לאיגודים מקצועיים תפקיד מכריע בכל הנגע להשפעת הצמיחה הירוקה על מערכת יחסי העבודה . באירופה חלה התקדמות רבה בתחומים אלו ואנחנו מצפים לתהליך דומה גם בישראל . מי שלא מתחשב בכל אלו – יאבד את מקומו בשוק העולמי. רואים כבר ניצנים בכיוונים הללו גם במערכת הבנקאית אבל היא עדיין רק בתחילת הדרך".


-מה אמור הכנס ב-19 במארס לייצר, מעבר להרצאות מומחים שיופיעו בו?
"הכנס הזה שונה מכנסים אחרים בכך שבעקבות הדיונים שייערכו בו והמצגות שיוצגו, לאור הנתונים והעבודה שנעשתה עד עכשיו, ממשלת ישראל יחד עם הגופים הרלוונטיים יובילו מדיניות חדשנית לאומית בכל הקשור לתעסוקה ירוקה."