המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בראשות מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים, בינת שוורץ, אימצה את מסמך המדיניות, שהוכן על ידי מנהל התכנון במשרד הפנים לגבי טורבינות רוח והחליטה על הכנת תכנית מתאר בנושא.

בהתאם למסמך המדיניות המועצה החליטה על תיקון תמ"א 10 , ועל הוספת הנחיות בנושא הצבת טורבינות רוח בגדלים שונים: זעירות (עד 4 מ' גובה ושטח פנים של הלהבים עד 4 מ"ר), קטנות (עד 18 מ' גובה ושטח פנים עד 29 מ"ר ), בינוניות (גבה עד 40 מ' ושטח פנים להבים עד 200 מ"ר) וגדולות (מעל 40 מטר גובה ומעל 200 מ"ר שטח פנים להבים).

כן יוקם צוות בין משרדי לבחינת פוטנציאל להקמת חוות רוח. בהתאם למסמך המדיניות מוסדות התכנון יאשרו תוכניות לחוות רוח. תוכניות לחוות רוח עד 100 דונם ידונו בועדות המחוזיות, ואילו חוות מעל 100 דונם ידונו בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) . תוכניות לחוות רוח יאושרו בכפוף לבדיקות סביבתיות, תעופתיות, ביטחוניות,ובהתאם לשיקולים תכנוניים, קיום תשתיות וכדו'.

טורבינות הרוח הינה טכנולוגיה ליצור אנרגיה חלופית שמונעת זיהום סביבה, תופסת שטח מינימאלי ועלותה הכלכלית נמוכה ביחס לאנרגיה סולארית.

בימים אלה מקודמות במוסדות התכנון תוכניות לטורבינות רוח בצפון רמת הגולן, בעמק הבכא, בהר בני צפת ובבקעת ערד בדרום. בנוסף קיימות תוכניות מאושרות בסירין, מעלה גלבוע ועסניה.

בהתאם למסמך המדיניות שהוכן ע"י משרד הפנים, לצורך אישור הקמת טורבינות רוח יש לבחון היבטים שונים, ביניהם: נצפות, בטיחות טיסה, שיקולי בטחון, ריצוד, תנועת בעלי כנף, רעש, יציבות, קרינה אלקטרומגנטית, בטיחות דרכי גישה וקרבה לרשת חשמל.

מסמך המדיניות ממליץ על ניצול שטחים פתוחים לטורבינות רוח ובחינת פרמטרים לצורך אישור הצבת טורבינות באזורים מבונים.