מאת אמנון פורטוגלי*
‏29 יוני, 2012

ב-22 למאי, שנה אחרי שמשרד האנרגיה והמים פנה לוועדת המחירים על מנת שזו תבחן את הצורך בהטלת פיקוח על מחירי גז טבעי בשל חשש לריכוזיות יתר באספקת המוצר, פרסמה הועדה את המלצותיה לשימוע, בכדי לאפשר לציבור הרחב להביע את עמדותיו.

ועדת המחירים למדה ובחנה את הנושא תקופה ארוכה, קיימה שורה של דיונים והיוועצויות בנושא, והתייעצה עם גורמים ממשלתיים אחרים, ביניהם, הרשות להגבלים עסקיים והרשות לשירותים ציבוריים – חשמל. בסיכומו של דבר הוועדה שוקלת "להמליץ לשרים להחיל פיקוח על משק הגז לפי פרק ז' לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו – 1996".
אנו חושבים שהמלצה זו חלושה מדי, ושצריך להחיל פיקוח משמעותי על משק הגז לפי פרק ה' לחוק הפיקוח.

מעיון בהמלצת הוועדה עולות שתי נקודות:

1. המלצת וועדת המחירים להחיל פיקוח על משק הגז לפי פרק ז' לחוק הפיקוח היא המלצה אנמית. ששת הנימוקים שמסרה הועדה מחייבים המלצה חזקה יותר. המלצה שתוודא כי יתקיים איזון כלכלי נכון כך שרמת רווחיות הספקים במשק הגז לא תבוא על חשבון רווחת הצרכן, שתשמור על כושר התחרות של ענפי המשק התעשייתיים, ותבטיח שמחירי הגז הטבעי יעלו בקנה אחד עם הצורך להבטיח איזון בין תשואה ראויה ליזם לבין האינטרס של המשק הישראלי והצרכנים.
בנוסף המלצה זו לא תשיג את המטרות שהוועדה רואה בפעילותה. היא לא תגרום לפיתוח משק גז טבעי תחרותי בו פועלים מספר שחקנים מגוונים, ולא תביא לרמת מחירים סבירה למשק בכלל ולצרכנים הקטנים בפרט.

פרק ז' אליו מתייחסת הוועדה הוא חסר שיניים, וכל כולו עוסק בדיווח תקופתי של הספק ל'מפקח' על הרווחיות והמחירים, עם סנקציות מצחיקות אם לא דיווח כנדרש.
לפי הוועדה, כל מה שהמדינה צריכה לעשות זה לדרוש דיווח על הרווחיות והמחירים לרשויות. במקרה זה, אם מיזם תמר ימכור גז במחיר של 10 דולר ויותר ליחידה תרמית (מיליון BTU), וירוויח רווחי עתק מניצול מעמדו כספק יחיד, כמונופול, כל מה שהמיזם יהיה חייב לעשות לפי המלצת הוועדה, זה לדווח על המחיר ורווחי העתק שלו.
נציין ששני הפרמטרים האלו, המחיר והרווחיות, יהיו ידועים לרשויות גם ללא המלצת הועדה. המחיר אינו סודי וידוע לרוכשים וככל הנראה מופיע במאזנים של המוכרים ושל הרוכשים. והרווח של המוכר ידוע ומדווח במאזן של השותפויות והתאגידים הנסחרים בבורסה.

לדעתנו, הוועדה צריכה להמליץ להחיל פיקוח על משק הגז לפי פרק ה' לחוק הפיקוח.
פרק ה' מאפשר לשרים לקבוע בצו מחיר או מחיר מרבי לגז, ואת השיעור שבו מותר יהיה להעלות או להוריד את מחיר הגז. בנוסף השרים יהיו רשאים לקבוע בצו את הרווח מרבי שמותר להפיק ממכירת הגז.
המלצה כזו תאפשר לשרים לקבוע מחיר מרבי לגז. מחיר הגז במשק, אם היה מוכנס לפיקוח, היה מסתכם ב-3-3.5 דולרים ליחידה תרמית, על פי דו"ח מחברת הייעוץ הלוי־דוויק שהזמינה ועדת הפיקוח על המחירים. זאת, לעומת מחיר של 5.3 – 5.5 דולרים ליחידה תרמית בחוזה בין חברת החשמל לתמר. החיסכון לציבור ולמשק היה מסתכם בכ-2 מיליארד שקל לשנה.
אינדיקציה נוספת הוא מחיר השוק בקנדה ואוסטרליה בהן קיים שוק תחרותי חופשי לגז והוא נע בתחום של 3 - 3.5 דולר ליחידה תרמית. בארה"ב מחיר הגז כיום הוא בסביבות 2.5 דולר ליחידה תרמית עקב הפקת גז מסיבית מפצלי גז Shale Gas.

גם מחיר של 4.5 דולרים ליחידה תרמית, שהיה הרף העליון בדוח ועדת ששינסקי, או מחיר של 4.7 דולרים ליחידה תרמית כפי שסוכם בין הצדדים בהסכם העקרונות לפני שנתיים, היה מביא לחיסכון לציבור ולמשק בהיקף המתקרב למיליארד שקל לשנה.

2. הועדה שוגה בתפיסה בדבר "קיומו של ספק יחיד שאינו עונה על כלל צרכי המשק בתחום הגז הטבעי", וכי "הגז הטבעי שיסופק למדינת ישראל בטווח הזמן של חמש השנים הקרובות, לכל הפחות, יסופק כפי שתואר לעיל על ידי ספק מקומי יחיד" (הדגשה שלי). הספק היחיד בו מדובר הוא מיזם תמר, והוא ספק יחיד רק בחסדי אזלת היד של הממונה על ההגבלים העסקיים.

במיזם תמר משתתפים מספר תאגידים: נובל אנרג'י מדיטרניאן (36%), ישראמקו (28.75), דלק קידוחים (15.625%), אבנר (15.625%) וחברת דור גז חיפושים (4%). נובל אנרג'י הוא השותף המפעיל את המיזם. תאגידים אלו חברו יחד ומנהלים משא ומתן כגוף אחד, כקרטל, מול חברת החשמל ולקוחות אחרים לקביעת מחיר הגז ותנאי העסקה.
אפשר וצריך לחייב כל אחד מתאגידים אלו השותפים במיזם תמר לנהל משא ומתן נפרד ותחרותי הפרדה כזו תוביל לתחרות אמיתית ולקביעת מחיר גז בדומה למחיר השוק במדינות המערב בהן קיים שוק תחרותי, שכן האינטרסים והצרכים הפיננסיים שלהם שונים.
נציין שאותם תאגידים הצהירו על יכולתם למכור את הגז המופק באופן נפרד בדיון בועדת הכספים בעניין חוק ששינסקי. (פרוטוקול הדיון בועדת הכספים מיום 14 למרץ 2011 בשעה 10:00 עמ' 87 ואילך).


אמנון פורטוגלי *
המכללה החברתית-כלכלית

הרקע האקדמי של הכותב, אמנון פורטוגלי, הוא הנדסה כימית בטכניון, ומנהל עסקים באוניברסיטה בירושלים. יש לו נסיון רב בניהול תעשייתי, ואח"כ בבנקאות השקעות לסוגיה בארץ. בשנים האחרונות היה מרצה מהחוץ בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים באוניברסיטת ת"א. כיום הוא חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר, ובמכללה החברתית-כלכלית.