פרסם אצלנו
צור קשר
יום שישי 29.03.2024
ראיון: אנחנו בפיגור בשימוש בנורות חסכוניות
12/10/2008 07:39

כך מתריע רוני מירלס, מנכ"ל "אילומינה", בראיון ל-Energianews.com. "המודעות קיימת, אך היא עדיין לא מספקת וכך גם הביצוע"

מאת אלכס דורון

"למרות שבשטח נראים כבר סימנים ראשונים די-חיוביים - המודעות לקיומן של נורות חשמל חסכוניות, יעילות מאד, עדיין איננה נרחבת במידה משמעותית בישראל", כך אומר רוני מירלס, מנכ"ל "אילומינה" יבואנית של נורות חסכוניות וציוד מתקדם אחר המיועד לחסכון באנרגיה.
בראיון ל-Energianews.com אמר עוד רוני מירלס: "העולם הולך לחסכון בחשמל גם מסיבות סביבתיות. אם משווים אותנו לאוסטרליה, למשל – הרי שאנחנו בפיגור גדול בנושא השימוש בנורות חסכוניות. עם זאת, חובה להודות, בהשוואה למדינות אחרות, המודעות אצלנו לנושא החסכון – טובה. וגם אסור לשכוח: שאיך לא יהיה, ישראל היא מדינה קטנה ומידת השפעתה, בחישוב הגלובלי על איכות הסביבה – קטנה"
-כיצד יודעים איזו נורה חסכונית ואיזו איננה?
רוני מירלס: יש רמות שונות של חסכון באנרגיה, קרי בחשמל. בנושא זה קיים תקן אירופי ועולמי וכיום מחויבים היצרנים, ברוב מדינות העולם, להדביק תווית ברורה על כל מכשיר ואביזר חשמלי שמעידה על רמת החיסכון בצריכת חשמל שאותו מכשיר מקנה למשתמש. רואים את התוויות הללו על גבי מקררים, מדיחי כלים, טלוויזיות וגם על גבי אריזות של נורות חסכוניות CFL Compact Fluorescent Lamps ועצם על כל מכשיר המופעל באמצעות חשמל, בתנאי שהוא עומד בתקן. המידבקות  נקראות Energy Labels "
וכיצד השוק הישראלי מתנהל בעניין הזה?
"על-פי התקן האירופי המתקדם של IEC (ר"ת International Electrical Committee שישראל עובדת עלפיו, התווית מודיעה בעצם לצרכן: שים לב, המכשיר שרכשת חסכוני (או לא) בחשמל".
-כיצד יודעים זאת?
"הסימון בתוית הוא בהתאם לסקלה שבין A ל-F כאשר הסימון F מעיד שמדובר במכשיר זולל חשמל ואילו A – שהוא החסכוני ביותר".
-אבל אתה ממליץ לציבור לשים לב במיוחד לנורות. מדוע?
"אנחנו יבואנים של נורות חסכוניות eurolux והשימוש בהן גם חשוב מאד למשק. על האריזה של נורת הליבון הישנה מופיעה בדרך כלל תווית עם האות F – כי היא זוללת החשמל הגדולה ביותר. או במילים אחרות נורות הליבון הן הכי פחות יעילות (מפיצה הכי פחות לומן, לכל וואט) מבין כל סוגי הנורות. הנורות החסכוניות, נושאות תווית עם האותיות A או B ואילו ההלוגן E. כשמדובר בנורה בעלת תווית A מדגישים כי מדובר בחסכון מלא וגם שיוצרה על פי תקן IEC . הסימון הזה מבהיר לצרכן, כמה לומנים – שיעור מדוד של עוצמת האור – מספקת הנורה בהתאם לכמות החשמל שהיא צורכת (ואט). על גבי הסימון מסומן גם אורך חיי הנורה. יש נורה בת 5 ואט המייצרת לומן בכמות מסוימת ויש נורה חסכונית, גם היא של 5 ואט - הנותנת עם זאת כמות אור גדולה יותר".
-ומה באשר לאורך חיי הנורה. זה הרי נושא בעייתי לכשעצמו?
מירלס: "זה ברור. אין להשוות בין נורה שאורך חייה בין 600 ל - 1000 שעות (נורות הליבון הרגילות) לבין נורה שהיא גם חסכונית אבל גם בעלת אורך חיים בן 10.000 שעות".
-וכיצד מתבטא החסכון גם בהקשר הסביבתי?
"בנוסף לתקנים הקשורים לחסכון בחשמל – קרי באנרגיה – ישנם גם סידרת תקנים הנוגעת לנושאי הסביבה. תקן RoHS הוא התקן המחייב לעניין הזה. אנחנו בין היחידים בארץ שמייבאים נורות חסכוניות שגם עונות לתקן RoHS ".
-על מה עונה התקן הזה?
"הוא מציין שהנורה יוצרה בהתאם לדרישות מחמירות ביותר הנוגעות לשמירה על איכות הסביבה. לדוגמא: כאשר נורה מסיימת את חייה והרי אין ממחזרים את רכיביה – היא מושלכת לאשפה – החומרים ששימשו ליצורה אינם מזיקים לסביבה. בישראל במיוחד, אין מפרידים בין הזכוכית וחלקי הפלסטיק שבנורה. היא מגיעה טבע ומזיקה, עקב תהליך ההתכלות של החומרים שייצרו אותה".
-ומנסיונך, הצרכן הישראלי כבר יודע להעריך נורות שעונות לתקן איכות הסביבה?
"לצערנו, הצרכן הישראלי עדיין אינו יודע להעריך נורות העונות לתקן איכות הסביבה RoHS. תמיד הכיס (המחיר) לצרכן הישראלי חשוב יותר. בנושא זה דרושה עדיין הרבה הסברה. אנחנו עובדים על כך בשיתוף פעולה ביחד עם ארגונים ירוקים ישראלים".
-תהיה בבקשה יותר ספציפי?
"בנורת פלורוצנט, הנמנית על משפחת הנורות החסכוניות, יש כידוע אבקת זרחן, פוספור. זה החומר שמעניק את הזוהר, את האור. על-פי תקן ROHS חייב היצרן לדאוג לכך שהזרחן יוחלף בחומר חדש, בטכנולוגיה AMALGAM" , זה חומר דומה למה שמשתמשים רופאי שיניים, בסתימות. מדובר בחומר מוצק, שתפקידו בנורה המגיעה לטבע למנוע את זליגת החומרים הכימיים האחרים, בצורת נוזל מזהם - והתפזרותו-חלחולו בקרקע, בתהליך ההתכלות".
-ציינת שאוסטרליה, בהשוואה אלינו מתקדמת בנושא הנורות החסכוניות. תוכל לפרט?
"בוודאי. באוסטרליה אוסרים שימוש, יבוא ובוודאי יצור של נורות ליבון. פשוט הסירו אותן מהמדפים. הן מוגדרות כזוללות חשמל, נורות חמות מאוד שלדעת המומחים תורמות – יש אומרים אפילו מאיצות - את תהליך ההתחממות של כדור הארץ. לכן חדלו להשתמש בהן. אפילו בדרום-אפריקה כבר נקבע, שהחל מ-2010 יחול איסור על שימוש בנורות הליבון - ובדיוק מאותן סיבות. בשבדיה, אחת המדינות היותר מתקדמות בעולם בכל הנוגע לשמירה על הסביבה – נקבע בחוק, שהשימוש בנורות ליבון ייפסק ב-2012. בקיצור: העולם, כפי שציינתי, עומד לעבור לשימוש בנורות חסכוניות יותר, גם מסיבות סביבתיות".
-ומה בישראל?
"הועלתה בכנסת הצעת חוק שיזמה חברת הכנסת אסתרינה טרטמן. הרעיון היה לחייב את כל מוסדות הציבור בארץ לעבור לנורות חסכוניות בחשמל. אבל אז צץ מישהו שהעיר כי הנורות אולי מסרטנות ותהליך החקיקה – נעצר. חבל מאד. אם נורה חסכונית שהספקה 25 ואט, מעניקה רמת אור דומה לזו של נורת ליבון בת 100 ואט - פירוש הדבר חסכון משמעותי בחשמל. אני חייב לציין, שגם חברת החשמל מעודדת שימוש בנורות חסכוניות, ולאחרונה עורכת קמפיין פירסום במדיות שונות לעידוד השימוש בנורת מסוג זה".
-ומה בעניין אורך החיים של הנורות?
"זה הרי ברור. נורה שחייה מסתיימים לאחר 10.000 שעות היא חסכונית פי כמה מנורה שחייה יסתיימו לאחר 1000 שעות בלבד. ולעניין החסכון צריך גם להוסיף עלויות תחזוקה ואפילו לחשוב על האריזה: כמה עצים נכרתים לשם יצור אריזות הקרטון של נורות הליבון".


.



מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy