מאת אמנון פורטוגלי*

‏31 מאי, 2013
‏
רשמים ונקודות בעקבות ישיבת ועדת הפנים של הכנסת על כרית הפוספט משדה בריר ב-21 למאי.
• כל העיסוק של מוסדות המדינה בנושא והדיון בועדת הכנסת נעשה כדי לאפשר לחברה פרטית 'רותם אמפרט' להרוויח יותר כסף, כאשר הזכויות במשאב עצמו ניתנו להם בחינם וללא מכרז.

• עובדי רותם אינם צריכים לדאוג, רותם יכולה להמשיך ולפעול בארץ גם בלי שדה בריר.  עתודות הפוספט בשטחי הזכיון של רותם מספיקות ליותר מ-30 שנות פעילות.

• הטיעונים של תאגיד רותם בדבר רזרבות פוספט שיספיקו ל -8 עד 10 שנות פעילות הן חצאי אמת, מסך אבק להסתיר את האמת. הסיפור האמיתי הוא שכרייה משדה בריר כדאית לרותם יותר מאשר המשך הכרייה באתרים הקיימים בהם יש להם זכיונות כרייה ושבהם יש עתודות פוספט ניכרות.

• לדוגמה: "69%  מסלע הפוספט שיוצר בשנת 2012  שימש לצורך ייצור דשני פוספט וחומצה זרחתית.  יתרת סלע הפוספט נמכרת כחומר גלם ליצרנים חיצוניים" (מאזן כיל ל-2012 עמ' 37).
אם אין לרותם מספיק רזרבות, מדוע הם ממשיכים למכור סלע פוספט גלמי או מועשר ללקוחות חיצוניים.  וזאת כאשר "המדיניות של כיל דשנים הינה לעשות שימוש במרבית סלע הפוספט המיוצר על ידה לייצור מוצרי המשך". (מאזן כיל ל-2012 עמ' 37). 
הפסקת המכירה ללקוחות חיצוניים תגדיל את מספר שנות הרזרבות בכ-40%.

• לפי הנתונים שרותם מסרה יש להם עתודות זמינות ומוכחות של למעלה מ-140 מיליון טון פוספט באורון צין ורותם המספיקים לכ-30 שנות פעילות לצריכה עצמית. רותם כורה כ-6.9 מיליון טון פוספט לשנה מזה כ-4.8 מיליון טון לצריכה עצמית.  (תמ"א 14/ג' –חלופות מרחביות עמ' 6).

• בנוסף לעתודות הזמינות והמוכחות של למעלה מ-140 מיליון טון פוספט באורון צין ורותם, "העתודות המשוערות במרבצים המצויים בקרבה למכרות הקיימים (ברותם, אורון וצין)  אבל מחוץ לשטחי הזיכיון מסתכמות בכ- 220 – 200 מיליון טון בקרבה לצין-אורון.....להערכת חברת רותם העתודות הניתנות לניצול מתוך עתודות משוערות אלו בתנאים הקיימים מסתכמות בכ-150 מיליון טון". (תמ"א 14/ג' – סיכום וניתוח המצב הקיים מאוקטובר 2012 עמ' 113)

• מסתבר שלפי רותם-אמפרט עצמה, יש לה רזרבות להרבה יותר מעשר שנים.

• רותם יכולה להמשיך ולפעול בארץ גם בלי שדה בריר. הסיבה העיקרית לדרישות של רותם אמפרט, לכריה בשדה בריר היא כדאיות כלכלית – בצע כסף, ולא מחסור בעתודות פוספט.

• הכרייה משדה בריר תהייה כדאית יותר לרותם, בין השאר, מכיון שהמרחק בין אורון-צין למפעלי עיבוד הפוספט ברותם, גדול יותר מאשר משדה בריר. ההבדל הוא כ-10 עד 15 ק"מ ומקטין את הרווחיות של כריית סלע פוספט באורון-צין לעומת כרייה משדה בריר. לטענת רותם, במצב הרווחיות הנמוכה של רותם זה גורם מהותי.  אבל העובדה היא שהם כורים וממשיכים לכרות באורון-צין, ומרוויחים.

• גם סיפור הרווחיות הנמוכה נראה לי מפוקפק. לא אתפלא אם הוא בא להקטין את היקף התמלוגים.  
במשך כ-35 שנה, עד אפריל 2007, מחיר הפוספט בעולם היה בתחום של  40 עד 50 דולר לטון.  המחירים עלו בחדות החל מהמחצית השניה של 2007, בה זינק מחיר הפוספט לסביבות 150 דולר לטון, והגיע לשיא של 430 דולר לטון באוגוסט 2008.  בעקבות המשבר הפיננסי ירד מחיר הפוספט לכ-100 דולר לטון ב-2009, אבל בשנתיים האחרונות, מאז תחלית 2011 הוא חזר ועלה לכ-170 עד 200 דולר לטון.
http://www.mongabay.com/commodities/prices/phosphate_rock.php

• רותם אמפרט כרתה סלע פוספט וייצרה פוספט מעשר גם בשנים בהם מחיר הפוספט היה 50 דולר לטון.  זה סותר את את הטענות בדבר רווחיות נמוכה בשנים האחרונות כאשר מחיר הפוספט עלה פי 3 – 4, ביותר מ-100 דולר לטון.   נוסיף לזה את שיטת חישוב התמלוגים הייחודית לפוספטים, ואת ההיקף המזערי של התמלוגים כ– 0.5 דולר לטון,  ונבין את האינטרס להציג רווחיות נמוכה בשלבי הכריה והעיבוד של  סלע הפוספט.

• יש גם הטעייה רבתי בסיפור שכריית הנסיון תעשה בקצה הדרומי מערבי של שדה בריר,  באיזור המרוחק ביותר מערד. כמובן שלא מציינים את הקירבה של איזור הכרייה הנסיונית לבסיס נבטים ולכסייפה.
בכל ניסוי צריך לבדוק את הרלבנטיות שלו לפי התוצאות הצפויות. במקרה שלנו, מה יקרה אם הכרייה בשדה בריר תאושר. אזי הכרייה תהייה באזור קרוב יותר לערד, לאל-פורעה ולכסייפה מאשר באתר הניסוי.

תרחיש כריית פוספט בהר נשפה. 
תרחיש אלטרנטיבי לכריית הפוספטים בשדה בריר, מה הממשלה יכולה לעשות.
התרחיש אינו דמיוני שכן ה"ממונה על המכרות הציג עמדה ברורה שאם יוחלט לא לכרות בשדה בריר אזי רשויות התכנון יצטרכו לקבל החלטה לגבי הר נשפה".  (תמ"א 14/ג' – סיכום וניתוח המצב הקיים מאוקטובר 2012 עמ' 215)
מרבצי הפוספט בנגב המרכזי ובעיקר באזור הר נשפה כוללים עתודות ניכרות באיכויות טובות אך אלה מצויים בלב אזורים שמורים ובמרחק גדול מהמפעלים הקיימים.
איני מתעלם מהבעיות ה אקולוגית, הנופית, התרבותיות ואיכות הסביבה, שכן מרבצי הפוספט בהר נשפה נמצאים בלב שמורות טבע ייחודיות, אבל לצורך ההדגמה אתעלם מזה.

• בהר נשפה יש כ- 320 מיליון טון פוספט באיכות טובה, אך הם רחוקים ממפעלי הייצור הקיימים. (תמ"א 14/ג' –חלופות מרחביות עמ' 66).
עלות הקמת מפעלים חדשים נאמדת בכ- 150 מיליון דולר.  
הרווחיות של רותם אמפרט בשנים האחרונות עמדה על כ-10%.
כריית 7 מיליון טון לשנה של סלע פוספט, (בהיקף הכרייה הנוכחית) ומכירתו, לאחר העשרה, במחיר של 150 דולר לטון (מחירי השוק בשנתיים האחרונות נעו בתחום של 170 – 200 דולר לטון), תביא לרווח של כ-100 מיליון דולר לשנה, ותחזיר את ההשקעה בהקמת המפעלים בתוך שנה וחצי.   

הממשלה תוכל לקיים מכרז לכל המעוניין, לא רק לרותם-אמפרט, לדוגמה על התמלוגים שהזוכה ישלם.  נראה לי שיהיו מספיק קופצים על המציאה.

תמ"א 14/ג' כגוף שנשבה ע"י תאגיד רותם-אמפרט
להלן ציטוטים מתוך המסמך תמ"א/14ג' – תכנית מתאר ארצית לכרייה וחציבה של מינרלים תעשייתיים – סיכום וניתוח מצב קיים כרקע למסמך המדיניות מאוקטובר 2012.

"חשוב לציין כי נתיב קריטי בתהליך היצור של חב' רותם מותנה בזמינות עתודות של פוספט דל אורגני המתאימות
לייצור חומצה...........העתודות הזמינות של פוספט דל אורגני בשטחי הכריה המאושרים מספיקות, כרגע,  לכ- 10 שנים. טווח התכנון של מפעלי חומצה ודשנים הוא 20-25 שנים ולפיכך את הפער הזה בהבטחת עתודות זמינות, של 10-15 שנים, יש להשלים בתוך זמן קצר". (עמ' 112)

"הפוספט בחינה גיאולוגית סיכום ביניים – -
בהנחת גידול של 2-3% בשנה, עתודות הפוספט הנוספות הנדרשות להבטחת הפעילות התעשייתית של מפעלי
הפוספט  (רותם אמפרט) בטווח התמ"א מסתכמות בכ – 280-360 מיליון טון. ......
את מרבצי הפוספט המשתרעים על פני שטחים נרחבים ניתן לחלק באופן כללי לפי הקרבה לאזורי הכריה
והתעשייה העכשווית ברותם, צין ואורון...... 
המרבצים הקרובים לאזורי ההפקה הנוכחיים ברותם, אורון וצין (מחוץ לזיכיון) מחייבים בחינה גיאולוגית, תכנונית
והנדסית יסודית;  רק חלק מהם עשוי להפוך לעתודות זמינות לכרייה. ......... מרבצי הנגב המרכזי ובעיקר אזור הר נשפה כוללים עתודות ניכרות באיכויות טובות אך אלה מצויים בלב אזורים שמורים ובמרחק גדול מהמפעלים." (עמ' 119)

"חשיבותה של תמ"א 14 ג כמתווה מדיניות תכנון ארצית מוסכמת: כל עוד לא הוכנה תכנית המתאר
הארצית תמ"א 14 ג', שמטרתה יעוד שטחים לכריית פוספטים, לא קיימת מדיניות ממשלתית בכל הקשור
להקצאת שטחי כריה לחברת רותם לאופק תפעולי כנדרש". (עמ' 215, הדגשה שלי  א.פ.)

כל זה לא צריך להפתיע, שכן אורי יסעור בכיר בחברת רותם אמפרט הינו משקיף מטעם התאחדות התעשיינים, בועדת העורכים של תמ"א 14/ג'.

אמנון פורטוגלי*

מרכז חזן במכון ואן-ליר