דוח מיוחד של 'אדם טבע ודין': שיפור של 50% בתדירות התחבורה הציבורית יוביל לעלייה של 25% בכמות הנוסעים

מחר (יום ג' 4.6) תקיים השדולה לקידום תחבורה ציבורית בכנסת, בראשות ח"כ תמר זנדברג, דיון מיוחד העוסק בתחבורה ציבורית בישראל. בדיון ישתתף השר להגנת הסביבה, ח"כ עמיר פרץ, שר התחבורה, ח"כ ישראל כץ וחברי כנסת נוספים.

במסגרת הדיון ייחשפו נתונים מתוך דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שהוכן לבקשת ח"כ תמר זנדברג, בנושא היחס בין השקעות בתשתית התחבורה הציבורית לבין השקעות בתשתית התחבורה הפרטית בישראל ובעולם. על פי הדוח, ההשקעה בישראל עדיין נמוכה ב-86% לעומת הממוצע העולמי: 1,400 אירו לתושב לשנה מול 10,000 אירו לתושב לשנה (נתונים נוספים מדוח הכנסת בתחתית ההודעה).

במקביל, יפרסם בדיון ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר ואנרגיה ב'אדם טבע ודין', דוח מיוחד הקושר בין צמצום גזי חממה בישראל וקידום תחבורה ציבורית. על פי הדוח, פליטת גזי חממה של נוסע ברכב פרטי גבוהה בכ-60% מזו של נוסע בתחבורה ציבורית. עוד עולה מהדוח כי כל קיצור ב- 10% בזמן הנסיעה יביא לעליה של כ4% בשימוש בתחבורה ציבורית וכי שיפור של 50% בתדירות התחבורה הציבורית יוביל לעלייה של 25% בכמות הנוסעים (מצ"ב הדוח המלא).

בהתייחס לנתונים אלו אמרה ח"כ זנדברג: ״ישראל נמצאת במקום גרוע ביותר מבחינת שימוש בתחבורה ציבורית ומנתוני המדינה עצמה עולה כי צריך להשקיע למעלה 255 מיליארד ש״ח עד שנת 2030 על מנת להשתוות למצב במדינות בעולם. בשורה התחתונה דרושה תכנית אסטרטגית של המדינה למעבר לתחבורה ציבורית בת קיימא. זהו צורך אסטרטגי למדינה, לכלכלה ולחברה".

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין', ציין את התוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה ואת התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר – שתי תוכניות שמקוצצות במסגרת התקציב החדש ואמר: "בזמן שבמדינות העולם המודרני רואים בקידום תשתית לתחבורה ציבורית את אחת הדרכים המרכזיות להתמודד עם זיהום אוויר ופליטת גזי חממה, בישראל לא רק שמעולם לא הציגו תוכנית חדשנית ואמיצה לתחבורה ציבורית, אלא שגם את התוכניות הדלות שקיימות בנושא מקצצים".
מתוך דוח המ.מ.מ:
"ההשקעה בתחבורה ציבורית במטרופולינים של ישראל עלתה בעשור האחרון, אולם היא עדיין נמוכה מאוד בהשוואה למקובל בעולם – 86% פחות מן הממוצע העולמי שנבדק. רמת ההשקעה נמוכה גם בהשוואה למטרופולינים אחרים שנמצאים בתחתית טבלת ההשקעות בתחבורה ציבורית לכל תושב, דוגמת אמסטרדם. העלייה בהשקעה בשנים האחרונות מתבטאת בתכנון ובהקמה של פרויקטים להסעת המונים, למשל: קו הרכבת הקלה בירושלים, המֵטרונית בחיפה וקו הרכבת הקלה/תחתית בגוש דן – "הקו האדום".

לפי חישוב שנעשה עבור משרדי התחבורה והאוצר, על ישראל להשקיע בשנים הקרובות כ- 265 מיליארד ש"ח בתשתית תחבורה ציבורית במטרופולינים על-מנת לגשר על הפער בינה לבין המקובל בערים במדינות המפותחות, כלומר כ-10.6 מיליארד ש"ח לשנה ב-25 השנים הקרובות
התחבורה הציבורית במטרופולינים בישראל נמצאת במצב ירוד לעומת התחבורה הציבורית במטרופולינים בעולם. מצב זה הוא תוצאה של השקעות נמוכות מאוד, ואף היעדר השקעות כלל, בשירותי התחבורה הציבורית במטרופולינים במשך עשרות שנים.  עד שנת 2000 לא היתה כלל השקעה בשירות במטרופולינים. בין השנים 2010-2000 נעשו השקעות משמעותיות בתשתיות עבור תחבורה ציבורית. עם זאת, ההשקעה בישראל עדיין נמוכה ב-86% לעומת הממוצע העולמי: 1,400 אירו לתושב לשנה מול 10,000 אירו לתושב לשנה.
•    רשת התחבורה הציבורית בישראל מתאפיינת ברמת שירות נמוכה מאוד לעומת המקובל במדינות אחרות בעולם. נתון זה נוגע למדינות מפותחות, אך גם לכמה מדינות מתפתחות.
•   לפי התכנית האסטרטגית שמכינים משרדי התחבורה והאוצר, יש צורך בהשקעות ניכרות של כ- 265 מיליארד ש"ח עד שנת 2030 על-מנת להעמיד את שירותי התחבורה הציבורית בישראל ברמה דומה לזו המקובלת בעולם.
•         כיום מבוצעות תכניות פיתוח לאמצעי תחבורה ציבורית ולמערכות תעבורה עתירות נוסעים, הן ברמה הארצית והן ברמה המטרופולינית. עם זאת, גם תכניות אלה לא יביאו את מערכות התחבורה הציבורית לרמת השירות המקובלת במדינות העולם. עמידה ביעדי התכנית האסטרטגית תחייב השקעה של כ- 10.6 מיליארד ש"ח לשנה ב-25 השנים הקרובות בתשתיות תחבורה ציבורית.

לדו"ח המלא

לדו"ח המלא