פרסם אצלנו
צור קשר
יום שני 19.08.2019
מתקן לדוגמא להפקת אנרגיה מגלי הים יוצב בחודש הבא על שובר גלים בנמל יפו
22/07/2013 07:57

את הדגם פיתחה חברת הסטרט-אפ הישראלית "אקו ווייב פאוור". מייעדת את הדגם להצגה לפני משקיעים פוטנציאליים. במקביל עורכת החברה ניסויים במתקן גדול יותר בחוף הים השחור באוקראינה

 

תחנת אנרגיה מגלי ים באוקראינה

 

מאת אלכס דורון
בשנותיו האחרונות, לאחר שחזר ב-1965 לישראל משהות ממושכת בארה"ב, ניסה הסופר והמחזאי יגאל מוסינזון לפתח מערכת שתפיק אנרגיה מגלי הים. מעורבותו של מחבר סדרת ספרי הילדים והנוער "חסמב"ה" במיזם הזה זכתה בשעתו לפרסום תקשורתי נרחב בעיקר בשבועון "העולם הזה". מוסינזון אף נהנה ממענק כספי לקידום הרעיון שלו, אך כנראה לא ידע כיצד ליישם זאת.
מאז עברו, כמובן, כמה עשרות שנים והטכנולוגיות לשם מימוש הרעיון שניתן להפיק אנרגיה – קרי חשמל – מגלי הים, השתכללה. בסוף שנות ה-90 ניסו זאת במדינת אורגון שבמערב ארה"ב. הרעיון היה להפיק את האנרגיה מגלי האוקיאנוס השקט. אבל גם הגנראטור הצף הראשון שנבנה באותו מיזם, שקע במצולות. נדרשו כמעט שני עשורים כדי ששוב יחזרו לרעיון ואפילו באורגון עצמה. אשתקד, חברה אמריקנית חדשה בשם OPT השקיעה עד כה למעלה מ-10 מיליון דולר במיזם שלה, זכתה ברישיון פדראלי ונערכה להצבת עשרה גנראטורים כדי לספק חשמל ל-10 אלפים בתי-אב באותה מדינה (אגב, מאד גשומה) שבחוף המערבי של ארה"ב.
על המתווה הזה מבקשת לצעוד גם חברת סטרט-אפ ישראלית קטנה (9 עובדים) שהוקמה רק לפני כשנתיים ומחצה בהשקעה פרטית. בחודש הבא (אוגוסט) מתכננת חברת "אקו-ווייב פאוור" של המשקיע-המייסד דיויד לב תושב  קנדה ופנמה, ואינה ברוורמן, (בתמונה) להציב על שובר הגלים בנמל יפו דגם קטן, שמסוגל לדברי ברוורמן להפיק עד 10 קילו-וואט חשמל. לתחנה הזאת נערכת החברה להביא משקיעים פוטנציאליים וגורמים שעמם בכוונתה לחתום על הסכמי שיתוף פעולה.
בשיחה ל"חדשות האנרגיה" סיפרה ברוורמן – שותפה-מייסדת ודירקטורית בתחום השיווק הבינלאומי ב-"אקו וייב פאוור", כי החברה כבר הקימה תחנות פיילוט המפיקות חשמל מגלי הים בשני חופים שבים השחור של אוקראינה.
"מתחוללות שם סופות שבהן גובה הגלים מגיע עד ל-6-5 מטרים, שזהו גובה גלים מספיק כדי לייצור מגה-וואטים רבים, בהתאם לאורך שובר הגלים".
לדברי ברוורמן יש בידי החברה פטנט ישראלי ברישום ו-PCT בינלאומי. באחרונה אף חתמה על הסכם עם קרן השקעות סינית שהתחייבה להזרים בשלב ראשון 700 אלף דולר כדי ש-"אקו ווייב פאוור"  תקים סניף בסין וגם מפעל שייצר חלק מהרכיבים למערכת שמפיקה את האנרגיה מגלי הים.
"חלק אחר מהרכיבים הנדרשים, בעיקר התוכנות ותת-המערכות המתוחכמות האחרות, אמורות, על פי התוכנית שלנו, להיות מיוצרות בישראל".
 
-היכן ביצעתם ניסויים במערכת החדשה שלכם?

ברוורמן: "החברה החלה את דרכה בסדרת ניסויים שקיימה בבריכת-ניסוי במכון למחקר הלאומי ההידרו-מכאני של אוקראינה בקייב. ההמשך היה ניסויים בתנאי אמת, בים השחור".

-אם אתם מציגים עצמכם כחברה ישראלית מדוע בחרתם לבצע את המחקר והפיתוח הראשוני דווקא באוקראינה?

"בעקבות העובדה שאני ילידת אוקראינה וכשבחרתי לעשות את המו"פ שם, הסיבה הייתה אחת: חסכנו הרבה כסף לחברה הצעירה שלנו. זה אומר: חסכון בעלויות כוח האדם וגם פחות קשיים ביורוקראטיים לשם קבלת הרישיון להצבת המתקנים על שוברי הגלים, עליהם ביצענו את הניסויים. עתה, רוב הפעילות העסקית-השיווקית מתרכזת במטה החברה בתל-אביב. בחודש הקרוב נתחיל גם בהיערכות לקראת הקמת סניף או חברת-בת בסין, ונגייס עוד עובדים".

-מיהו דיויד לב, המייסד, המשקיע והמנכ"ל? האם הוא בעל רקע בתחום ההנדסי הנוגע לאנרגיה?

"דיויד לב הוא אזרח קנדה לשעבר ומשנת 2006 תושב פנמה. הוא היזם וידוע בהשקעות מוצלחות בתחומים שונים. הוא עוסק בין היתר בנושאי נדל"ן. החל לגלות עניין באנרגיה מגלי הים לאחר שרכש מחנה לגלישת-גלים על חוף האוקיאנוס . בשנים האחרונות, הביקוש לחשמל בפנמה גבוה מההיצע.  המדינה מחוברת לאותה מערכת המספקת אנרגיה חשמלית לכל מרכז אמריקה ורובו מיוצר בפנמה. מאחר שניקרגואה וקוסטה-ריקה נמצאות בצמיחה מתמדת, יש גידול מתמיד בביקוש שלהן לחשמל – ופנמה הקטנה מתקשה לספק ביקושים אלו. התוצאה: פנמה עצמה סובלת ממחסור בחשמל ועקב כך יש ירידה חדה באיכות החיים של תושביה. לב הגיעה למסקנה שהפתרון עשוי להיות ביצור אנרגיה נקייה מגלי הים.הוא גם הבין את הפוטנציאל הכלכלי שיש במיזם שיספק חשמל מעוצמת גלי הים. את הרעיונות שלו הספיק כבר להציג בכמה פורומים בינלאומיים – בגרמניה, אנגליה, אירלנד,  דרום קוריאה ובארה"ב".

-גם לך אין למעשה שום רקע טכנולוגי-הנדסי בתחום האנרגיה?
"נכון, בהתאם לכך יש לנו צוות הנדסה מוביל בתחומו שמלווה את החברה מאז הקמתה, ואחראי בין היתר, לפיתוחים ולחידושים רבים שבזכותם החברה אף הוכתרה ב-2012 על ידי "פרוסט אנד סאליבן" כחברת החשמל מגלי הים, בעלת פוטנציאל המסחור הגבוה ביותר בעולם. הכרה זו אושרה שוב בשנת 2013.  לי יש תואר ראשון במדעי המדינה ובשפה וספרות אנגלית מאוניברסיטת חיפה. עבדתי מגיל צעיר בתפקיד מנהלת שיווק בינלאומי בחברה ישראלית שעסקת בתחום האנרגיה הירוקה. מאז הקמת החברה, נטלתי חלק בחתימת מזכר ההבנות עם אוניברסיטת האוקיאנוסים של סין, בגיוס ההשקעה מהקרן הממשלתית הסינית, חתימת ההסכם באירופה וחוזים נוספים שימתגו את "אקו ווייב פאוור" כחברה מובילה בתחומה. "
-מתי חתמתם על ההסכם עם הסינים?
"במאי השנה כאשר ראש הממשלה בנימין נתניהו ערך את ביקורו בסין. ההסכמים נחתמו במעמד ראש הממשלה ונציגים מהממשלה הסינית. זה היה מאוד מרגש עבור החברה שלנו.  לפני הביקור של נתניהו, לקחנו חלק במשלחת שאורגנה על ידי משרד התמ"ת  והמדען הראשי ("רוד-שאו" בסין). במהלך אותו רוד-שאו, הכרנו גורמים סיניים שעמם אנחנו עתידים לחתום על הסכמי שיתוף פעולה. ההסכם עם הקרן הסינית IEA הוא אחד מהפירות הראשונים של אותו ביקור . בנוסף להשקעה הראשונית של 700 אלף דולר, הובטח שיעמידו לרשות החברה שלנו בסין שטח של 300 מ"ר למשרד ומפעל כדי להתחיל ולקדם את ההתפתחות המסחרית שלנו בסין. עם זאת עלי להדגיש: אנחנו חברה ישראלית והפיילוט שבו נתחיל ביפו מיועד להוכיח זאת. יש לציין שאפילו כשעבדנו באוקראינה, בחרנו לצבוע את המצופים שלנו בכחול לבן, על מנת להראות זיקה לדגל ישראל".

-קיבלתם כבר פניות ממדינות אחרות שמגלות עניין במערכת שלכם?

"כן. אפילו מפקיסטן, אינדונזיה והממשל בעזה. אומנם אין יחסים רשמיים – אבל כשמדובר בטכנולוגיה לטובת הכלל, כנראה שאין גבולות. במקביל, החברה סגרה חוזה BOT   להקמת תחנה כוח מסחרית ראשונה מסוגה בעולם באירופה,  שתייצר 5 מגה וואט. בשלב זה אין לי היתר לחשוף מי היא אותה מדינה. הצבת המערכת תוצא לפועל בשני שלבים: בראשון תיבנה תחנת הדגמה שתייצר 100 קילוואט (המימון לתחנה הזו כבר קיים), ולאחר מכן תושלם הבניה של שאר ה-4.9 מגה וואט הנוספים. עבור זה החברה תבצע סבב גיוס של כ-5 מיליון דולר. בנוסף, במהלך הביקור האחרון שלי באנגליה, בעקבות מועמדותי ל-Business Green Leaders Awards, בקטגוריית ה-Young Executive of the Year, והשתתפותי וזכייתנו באתגר האנרגיה של CNBC & Shell (ועל כך פורסם ב"חדשות האנרגיה"), , נפגשתי גם עם בכירים במערכת שמפעילה כמה נמלים גדולים באנגליה. גם שם מעוניינים ליישם את הטכנולוגיה שלנו על שוברים הגלים".

-כמה חברות עוסקות בעולם בתחום יצור אנרגיה מגלי הים?
"הכיוון הזה הרי איננו חדש. הוא מוכר שנים רבות. אלא שעד כה לא נמצאה חברה שהצליחה לכבוש את השוק עם הטכנולוגיה שלה. כיום ידוע לנו על כ- 200 חברות הפעילות בזירה הזאת. הבולטות שבהן - Pelamis מפורטוגל ו-Wavestar הדנית. יצור אנרגיה מגלי הים איננו עוד בגדר פנטזיה. על פי הנתונים השונים, גלי הים מסוגלים לייצר יותר חשמל ממערכות סולאריות או מהרוח. אולם הבעיה המרכזית של התחום הזה היא בכך שלמערכות הללו יצא מוניטין ולפיו  תמחור החשמל המופק מגלי הים עודנו גבוה. זו אחת הבעיות שעמן נצטרך להתמודד. ננסה להוכיח שהדעה הקדומה בעניין הזה - שגויה ".

-במה אתם שונים מחברות אחרות?
"שלוש הבעיות בשוק החשמל מגלי הים – כפי שאנחנו רואים אותן - הן: הבעיה המרכזית היא היעדר אמינות. רוב חברות החשמל מגלי הים בוחרות להתקין את המערכות שלהן offshore, כי שם  גלים גבוהים מאוד המגיעים אף לגובה של 20 מטרים. אלא שבגובה שכזה, קשה לשמור על אמינות המערכת. חברות שהושקעו בהן עשרות מיליוני דולרים, פשוט מצאו את התחנות שלהן מרוסקות כתוצאה מפעילות הגלים הגבוהים. בעיה נוספת זו העלות. יקר מאד להתקין מערכת שכזאת בלב ים. יש צורך בספינה שתוביל את המערכת, בצוללנים שיחברו אותה לקרקעית הים, בתחזוקה יקרה מאוד. כל תיקון של תקלה מינורית, דורש ניתוק המצופים מן הקרקעית, הובלתם לחוף,  תיקון  ובסופו - החזרתם למקומם. זה תהליך מסובך ויקר. הבעיה השלישית היא ההשפעה הסביבתית. כאשר בוחרים להתקין מקור המייצר אנרגיה ירוקה, רוצים לדעת שהפיתרון אכן 100% ירוק. לא ניתן לטעון שמצופים המתחברים לקרקעית הים הם 100% ירוקים. כיוון שהם יוצרים נוכחות חדשה בלב הים. בהתאם לכך, "אקו ווייב פאוור" החליטה להתבסס על טכנולוגיה משלה ליצור מסחרי של חשמל מגלי הים. המתקנים לשם כך, לפחות בשלב הראשון, יוצבו על שוברי הגלים,  על מזחים, צוקים וכדומה".

-האם אין מדובר ביצירת נוכחות חדשה במי הים, כפי שציינת קודם לכן שזו בעיה?

"בפירוש לא. אנחנו לא יוצרים נוכחות חדשה במים, אלא מתחברים לנוכחות הקיימת. המצב הזה לא רק שיחסוך בעלויות משמעותיות ובזמן הרב הדרוש להקמת התחנה – אלא גם ימנע מהופעת אותה נוכחות חדשה בים שמפריעה כל-כך להגדרת האנרגיה כירוקה. ואנחנו חותרים שהאנרגיה שתופק מגלי הים אכן תהיה נקייה, ירוקה. לכן המצופים שלנו יתחברו ישירות למבנה קיים ולא לקרקעית הים. כך נמנעת הפגיעה הפוטנציאלית בסביבה הימית. כדי לתת יתרון נוסף לחיבור לשוברים,  בדקנו ומצאנו כי תופעת שחיקת החופים ושוברי הגלים (שמדאיגה מדינות רבות בעולם) יכולה להימנע על ידי חיבור מספר רב של מצופים, בדרך הזאת. האנרגיה ההרסנית הטבעית של הגלים - תנוצל לייצור חשמל ירוק במקום לשחיקת המבנים הנ"ל. כך בעצם נוצרת תועלת נוספת למיישמי הטכנולוגיה. יתרה מכך: רק אחוז קטן מכלל המערכת שלנו נמצא בתוך המים. כתוצאה מכך, עלויות הובלת האנרגיה שתיווצר במערכת שפיתחנו -  אינן גבוהות. להערכתנו ייווצר כך מצב שבו  מחיר החשמל שהמערכת  שלנו תייצר יהיה  אכן אטרקטיבי".

-האם בעיניכם המערכת שלכם נעדרת בעיות? היא מושלמת? הרי זה ממש לא יתכן...


"ברור שלכל פיתרון טכנולוגי יש גם בעיות משלו. ידוע שחברות שמתקינות את המערכות שלהן בקרבת החוף מפסידות כמויות אנרגיה רבות, שכן אנרגיית הגלים מאבדת מעוצמתה ככל שהיא מתקרבת אל החוף. כדי לפתור בעיה זו לדוגמא, ייצרנו 8 דגמים ייחודים שונים של מצופים. כל מצוף מתאים לסביבה ימית שונה, המאפשר יצור אנרגיה בכמויות נרחבות יותר מן המצופים הסטנדרטיים. ככל שידוע לנו, החברה שלנו היא הראשונה בעולם שפיתחה ואף רשמה פטנט על צורות לא סטנדרטיות להפקת חשמל מגלי הים. יש לנו גם כמה פטנטים על מערכת המרה ייחודית, המאפשרת ניצול מקסימאלי של האנרגיה, ועוד 3 מערכות הגנה מפני סופות, ביניהן מערכת שמעלה את המצופים מעל פני המים כאשר מתחוללת סופה בעלת איום הרסני, או שקיעתה כצוללת מתחת לפני המים באזורים מוכי אסון. כמו כן יש לנו יכולת להוצאה אוטומטית של המצופים ואפילו את כל המערכת משובר גלים אל החוף – כדי להגן עליה. אלו יתרונות שככל הידוע לנו, אין בידי גורמים אחרים שכבר פועלים בתחום".

 


מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy