הודעה לעיתונות
של איגוד חברות אנרגיה ירוקה לישראל
בעקבות החלטת הממשלה היום (22/10/14) בנושא קידום תחום האנרגיה המתחדשת:
איתן פרנס, (בתמונה)מנכ"ל איגוד החברות:
"ממשלת ישראל מזניקה את השוק הסולארי. לאחר שנתיים של קיפאון יוקמו בשנים הקרובות מתקנים סולאריים בשווי של כ-3 מיליארד ₪."
"מדובר בגלגל הצלה לתחום הסולארי שממתין מאז 2012 לאישור מכסות נוספות"
"אנו מברכים את שר האנרגיה סילבן שלום שמקדם את התחום בנחישות מאז כניסתו לתפקיד ופועל לקידום משק אנרגיה ירוקה בישראל"
"הפרויקטים צפויים לקום בעיקר בפריפריה ולספק תעסוקה ומקורות הכנסה במקומות הנדרשים ביותר"
"ישראל חייבת לגוון את מקורות האנרגיה שלה והסתמכות על הגז הטבעי כמקור עיקרי מחייבת פיתוח אנרגיה מתחדשת כחלופה.  הדברים נכונים כבר לעתיד הקרוב, לשם התמודדות עם מחזור צפוי בגז טבעי כבר בשנת 2016."
רקע:
איגוד החברות הוא הארגון המרכזי והיחיד אשר מטרתו הנה קידום האנרגיה הירוקה בישראל, אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית והוא בית לפעילותן של 100 חברות בענפי הפעילות השונים (www.greenrg.org.il)

תחום האנרגיה המתחדשת, שנמצא במגמת צמיחה ופיתוח מתמידים בעולם, מצוי כיום במבוי סתום בישראל ולהלן תקציר של המצב הקיים:

תמונת מצב בתמצית - אנרגיה מתחדשת בישראל:

1.       550MW  של מתקני ייצור מאנרגיה מתחדשת מחוברים כיום לרשת והם אחראים על ייצור כ1% מסך צריכת החשמל השנתית (98% מן המתקנים סולאריים פוטו-וולטאים).

2.       יעדי הייצור נקבעו בהחלטת ממשלה משנת 2009 – מס' 4450 – אשר קבעה יעד ביניים לשנת 2014 של 5% ייצור ממקורות מתחדשים ויעד של 10% לשנת 2020 (להחלטה לחץ כאן)

3.       בשנת 2010 קבע משרד האנרגיה מדיניות לתחום (לחץ כאן), המשרד תרגם את היעד למכסות בענפי הייצור השונים אשר מסתכמות ל2,760 MW. המשרד עמל כיום על עדכון המדיניות בהתאם להחלטת הממשלה האחרונה בתחום.

4.       בשנת 2011 אשררה הממשלה את יעדי הייצור וגם הקימה ועדה בינמשרדית בראשות פרופ' יוג'ין קנדל לבדוק את התועלות הכלכליות של התחום (להחלטת ממשלה מס' 3484 לחץ כאן)

החלטת ממשלה – הסטת מכסות 2012 - נעצרה

5.       בחודש דצ' 2012 (!) קידם משרד האנרגיה הצעת מחליטים לוועדת השרים לאנרגיה מתחדשת אשר ביקשה בין היתר להסיט 300MW  ממכסת חוות הרוח (במקור 800MW) לטובת הענף הפוטו-וולטאי סולארי המעשי, זאת נוכח ירידת מחירים תלולה ומצטברת כיום של מעל 70% לעומת שנת 2009 בנף הפוטו-וולטאי (PV).

6.       האוצר התנגד בזמנו להסטת מכסות לענף הפוטו-וולטאי ומיד עם אישור החלטת ועדת השרים הגיש ערר (מצ"ב), מה שהביא לעצירת ההחלטה והבחירות לכסנת הביאו לאיון ההחלטה.  (האוצר התנגד במשך כל השנים לקידום התחום מהסיבה היחידה והעיקרית של עלות הייצור באנרגיה מתחדשת לעומת עלות הייצור בגז (כ25 אג')).

2014 – ערר השר לפיד עצר את התחום

7.       רק לאחר בחירת הכנסת ומינוי שר האנרגיה ועוד התחיל משרד האנרגיה לקדם הצעה מתוקנת שבקשה להסית 300MW לטובת הענף הפוטו-וולטאים, הפעם תוך המרת מכסת המתקנים התרמו-סולארים (180MW) (חלום ישן של האוצר – ביטול המכסה התרמו-סולארית תוך יצירת חסכון של כ2 מליארד ₪) והמרת 90MW  ממכסות אנרגיית הרוח (חוות וטורבינות קטנות), זאת כהמשך ישיר להחלטה הקודמת שהתאיינה

8.       הצעת המחליטים אושרה בראשית חודש פברואר ובמסגרתה אושרו מסקנות דו"ח קנדל וקם מתוקף ההחלטה צוות להסרת חסמים בראשותו  (למסקנות דו"ח קנדל לחץ כאן – בתמצית הדו"ח מצא מספרים יפים מאד עד פי 3 ויותר תועלות מעלות הייצור בגז – לדוגמא שווה למדינה לשלם כ-47 אג' למשך 20 שנה למתקן סולארי שיוקם בשנת 2014).  הסתת המכסות וגם מסקנות דו"ח קנדל אושרו פה אחד.

9.       מיד לאחר החלטת ועדת השרים הוגש ערר ע"י שר האוצר לפיד בגלל נוסח סעיף (תוך כדי דיון) שמאפשר ערבויות למתקנים בשטחי יו"ש במקרה של החזרת שטחים.

להודעה לעיתונות שיצאה לאחר הישיבה – לחץ כאן

10.   הסעיף תוקן לנוסח המקורי שלו מהחלטת דצ' 2012.  הסעיף אושר פה אחד בממשלה הקודמת (בעידוד שר האוצר דאז שטייניץ).

11.   ערר שר הגנ"ס ביקש להוסיף להסטה 60MW  מתוך מכסה כוללת של 160 MW  למתקני ביו-גז (ורטואלית כי יש פוטנציאל בערך של 60MW).  הושג קונסנזוס לגבי המרה זו ו60MW ביו-גז שווים 240 MW פי.וי. (את מפתח ההמרה מחשבים לפי שעות הפקת החשמל סולארי זריחה-שקיעה מייצר כ1700 קווט"ש לקילוואט מותקן בשנה, ביו-גז כ6000).

12.   קרוב ל-100 חברות פעולות היום בענפי האנרגיה המתחדשת השונים, אנרגיה סולארית, רוח וביו-גז.  בענף הסולארי הפעיל נותרו כ-35 חברות בלבד (כולל יבואני הציוד ועוד).

13.   היזמות בתחום מתמצה כיום בפרוייקטי אנרגיה סולארית מונה-נטו (ייצור עצמי – כדוגמאת פרוייקט כנסת סולארית), בחוות אנרגיית רוח ובמתקני ביו-גז.

14.   הענף הסולארי ממתין כבר מעל שנה וחצי להחלטת המכסות אשר עד היום עלתה על שרטון.

15.   משק החשמל בישראל עובר להסתמכות הולכת וגוברת ותלות בגז הטבעי כדלק העיקרי לייצור חשמל (ראה הצהרות יו"ר חח"י יפתח רון-טל על יעד 85%).

16.   במציאות ביטחונית גאו-פוליטית מסובכת באזורנו (כולל גידול ארסנל טילים תלולי-מסלול ויכולות טכנולוגיות), מעבר לסיכונים הרגילים של תקלה אפשרית וקריה של מערך הייצור וסיכונים של פגעי מזג-אוויר וסביבה (לרבות אפשרות רעידת אדמה), אנרגיה מתחדשת היא צורך ולא מותרות. המדובר בחוסנו של משק החשמל בישראל.  עלות אי-אספקת חשמל למשק מסכמת ל-640 מליון ₪ שאי-אספקת חשמל במשך שעה(!).  למחקר משרד האנרגיה (אי אספקת חשמל) לחצו כאן

17.   צפוי כי כבר בשנת 2016 יהיה מחסור בגז טבעי שלא יאפשר לחברת החשמל לספק את צרכי המשק ללא שריפה של דלקים מזהמים כגון, פחם, סולר ומזוט, שעלויותיהם הכלכליות והסביבתיות יקרות מאד.  אנרגיה סולארית ניתנת ליישום מהיר ובתוך שנה ניתן לבנות מתקנים בהיקפים של מאות מגה וואט, מה שיאפשר לספק את צרכי החשמל למשק ולהימנע מהנזקים.