28/10/2014

"פיקוח על מונופול הגז הטבעי של יצחק תשובה ונובל אנרג'י יאפשר להוזיל את מחירי החשמל ב-15% ואפילו להוזיל את מחיר המילקי ב-3.5%" – כך אמר היום יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אבישי ברוורמן, (בתמונה),בדיון בו אישרה הוועדה לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק ההגבלים העסקיים שנועד לתת לבית הדין להגבלים עסקיים סמכות להורות לבעל מונופולין למכור נכסים. הצעת החוק הוגשה בעקבות מסקנות ועדת טרכטנברג, כחלק משורה של תיקונים שנועדו לפעול להגברת התחרות במשק. בפתח הדיון מתח היו"ר ברוורמן ביקורת על הממשלה ואמר כי "אמנם נתוני המאקרו של כלכלת ישראל לא כל כך גרועים, אך מקצוע הכלכלה שחבל ששר האוצר מבטל את חשיבותו, עוסק גם ביוקר המחייה ובשכר הריאלי של האזרחים ומה הם יכולים לקנות אתו". לדברי ח"כ ברוורמן, בתחום יוקר המחייה יש פעולה אחת שיכולה להוזיל כמעט על כל המחירים במשק, החל מהמים והחשמל ואפילו עד למחיר המילקי – והיא החלטה לפקח על מחיר מונופול הגז הטבעי.
"ההחלטה הכי משמעותית לכלכלה הישראלית שצריך לקבל בימים הקרובים, וגם התאחדות התעשיינים אמרה שתתמוך בה, היא הפיקוח על הגז. אם ההחלטה לא תתקבל וייחתמו חוזי אספקת גז טבעי לטווח ארוך – אז הציבור בישראל ישלם מס מונופולין כבר ב-30 השנים הקרובות", אמר ח"כ ברוורמן. לדבריו, מדובר בהזדמנות חד פעמית ובהחלטה אחת שיכולה לשנות את המציאות בישראל. "עושים דיונים על המילקי כי זאת הסוואה, כדי למשוך את הזמן", אמר ח"כ ברוורמן ששב ופנה לממונה על הרשות להגבלים עסקיים, פרופ' דיויד גילה, בדרישה לפקח על מונופול הגז הטבעי.
הממונה גילה התייחס לנושא הגז ואמר כי נובל ודלק הן מונופול מוכרז, אך הוא מתכוון להגיש מתווה שינסה להשיג תחרות מרבית. באשר להצעת החוק הסביר גילה כי יש לה שני מרכיבים. האחד הוא לבטל את הפטור מהסדר כובל שניתן עד כה להסדרי בלעדיות הדדית. הוא הסביר כי לדוגמה אם נניח שתנובה הייתה מוכרת את מוצריה רק בשופרסל, אז מדובר בהסדר כובל שפוגע בתחרות. אולם אם שופרסל הייתה מבטיחה בלעדיות בחזרה לתנובה ומוכרת רק את מוצריה – אז הן היו נהנות מפטור מהסדר כובל שפוגע בתחרות. לדבריו, מרכיב אחד בהצעה מבקש לבטל את זה שהסדר בלעדיות הדדי לא יחשב לפוגע בתחרות באופן אוטומטי. במקרה כזה, לפי ההצעה, הבלעדיות ההדדית תהייה אסורה אם היא מעלה חשש לפגיעה בתחרות. המרכיב השני בהצעה, הסביר פרופ' גילה, הוא לאפשר לבית הדין להגבלים עסקיים להורות, לפי בקשת הממונה, למונופולין או לחבר בקבוצת ריכוז למכור נכס אם יש חשש לפגיעה בתחרות או אם הדבר יכול להגביר משמעותית את התחרות.
ח"כ שלי יחימוביץ אמרה כי התיקון מצוין והוא מעניק לממונה כוח שהוא טען שחסר לו, כדי לפרק מונופולים. עם זאת ביקשה ח"כ יחימוביץ לוודא שלא תהייה טענה של מי שמחזיק כיום במונופול שההוראה לא חלה עליו אם הוא החזיק במונופול לפני כניסת התיקון לתוקף. היא אף הזהירה מטענה שהחוק יחול רק על מונופולים שנוצרו לאחר התיקון. היועץ המשפטי של הרשות להגבלים עסקיים, עו"ד אורי שוורץ, אמר כי הסמכות תינתן לבית הדין בכל מקרה, ולא משנה מתי הושג המונופול, לפני אישור ההצעה או אחריה.
נציג התאחדות התעשיינים, עו"ד אלדד כורש, טען כי "אנחנו בעיצומו של מסע איסוף סמכויות חסר תקדים של רשות ההגבלים, שהחל ב-2011 בעקבות המחאה החברתית". לדבריו, חלק מהסמכויות נדרשות וחלקן כלל לא נדרשות. הוא הוסיף כי התיקונים פוגעים ביכולת של בעלי העסקים לתפקד. "היעדר ודאות בעולם העסקי היא הרסנית, והיעדר וודאות פלילית זה בלתי נסלח", אמר עו"ד כורש. ח"כ ברוורמן אמר בתגובה כי אולי הגענו למצב שקבוצה קטנה יצרה לה כוח רב מידי, שאי אפשר לטפל בו בהרבה פטישים קטנים. כורש הוסיף כי לא שמענו מהרשות להגבלים עסקיים שהיו מקרים בעבר שהם היו צריכים את הסמכויות והן לא היו בידן כדי להושיע. "במקום להשקיע בלחזק מפעלים קטנים ולתת להם כוח, עושים את איסוף הסמכויות הזה שהוא רעה חולה", אמר עו"ד כורש. עו"ד שוורץ סירב להתייחס למקרים ספציפיים, אך אמר כי "יש מקרים, ולא רק אחד, של חשש לפגיעה בתחרות כתוצאה מהסדרים כאלה".
בעל מפעל סוכרזית, ליאור לוי, הביע חשש שהוא לא יוכל להתקשר באופן בלעדי עם מפיצים לאחר התיקון, ואז תיפגע יכולתו להתחרות בשוק. פרופ' גילה השיב כי במקרה כזה אם ההתקשרות אינה מעלה חשש לפגיעה בתחרות היא נהנית מפטור אוטומטי מהסדר כובל. "כל מה שהוא צריך לעשות זה רק לא לפגוע בתחרות", אמר עו"ד שוורץ. עו"ד כורש השיב כי כדי לוודא שאין פגיעה בתחרות הוא צריך להסתייע בעורכי דין וחוות דעת כלכלית, מה שיעלו לו כסף רב.
כאמור, הוועדה אישרה את תיקון חוק ההגבלים וקבעה כי הסמכות לבית הדין להורות על מכירת מונופול תיכנס לתוקף לאחר האישור הסופי של ההצעה ועם פרסומה ברשומות, ואילו ביטול הפטור מהסדר כובל שפוגע בתחרות, שניתן להסדרי בלעדיות הדדיים, יכנס לתוקף בעוד 9 חודשים – על מנת לתת לבעלי העסקים תקופת היערכות.