בתמונה מימין: דוד לפלר (מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה), אמיר חייק (מנכ"ל התאחדות התעשיינים), נחמה רונן (יו"ר תאגיד המיחזור אל"ה), גיל לבנה (ראש מועצת שהם ויו"ר ועדת סביבה במרכז השלטון המקומי), אורלי רונן (מנכ"ל מרכז השל), משה קפלינסקי (מנכ"ל נשר), ערן ספיר (מנהל תחום איכות סביבה בקבוצת ואוליה ישראל).קרדיט לצילום: דרור סיתהכל

‏30 אוקטובר 2014

הכנס ה-1 של תעשיית המיחזור הישראלית, ביוזמת התאחדות התעשיינים, התקיים היום בפארק אריאל שרון (חירייה).  הכנס נערך בשיתוף עם פארק אריאל שרון, קבוצת ואוליה ישראל (Veolia) וחברת נשר מפעלי מלט. מטרת הכנס היא להעלות על סדר היום התקשורתי והציבורי, את חשיבות פיתוחה של תעשיית המיחזור בארץ לחברה הישראלית, תוך שימת דגש על החסמים להתפתחות תעשייה זו.
את הכנס פתח צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים: "תעשיית המיחזור יכולה להיות אחד ממנועי הצמיחה לכלכלה הישראלית, בהיותה מייצרת מקומות עבודה איכותיים ומגוונים, ומתן פתרונות סביבתיים לשיפור איכות החיים של תושבי מדינת ישראל. לעיתים פוטנציאל זה מתמסמס לאור רגולציה בלתי מאוזנת המייצרת חוסר וודאות בתעשייה. בהתאחדות התעשיינים פעלנו, בשיתוף פעולה עם הממשלה להסדרת הרגולציה הסביבתית של התעשייה, וברצוני לברך על אימוץ הממשלה את הליך ה- RIA (Regulatory Impact Analysis) - מנגנון של ניתוח ההשפעות הצפויות של הרגולציה, בדגש על ההשלכות הכלכליות שלה. מדובר בבשורה שתקל על התעשייה בישראל את נטל הרגולציה, בייחוד בכל הקשור לקבלת היתרים ורישוי".
עוד הדגיש אורן את ההזדמנויות בתעשיית המיחזור: "בישראל, יזמים צעירים ומוכשרים שמחזיקים ביכולת ומסוגלות לקדם לאין שיעור את תעשיית המיחזור בארץ. בימים אלו אנו מקדמים הקמת פארק תעשיית מיחזור במישור רותם. הקרבה של הפארק למפעלים תאפשר מיחזור יעיל ובעלויות נמוכות יותר מאשר הקמת מתקני מיחזור מבוזרים".
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד לפלר: "קיומו של הכנס מוכיח כי המשרד להגנת הסביבה מקיים שיתוף פעולה עם התעשייה. אנו תומכים בהקלת הרגולציה ועל כן קידמנו את חוק רישוי ירוק שייצר וודאות למפעלים. רגולציה כרוכה בעלויות לתעשייה אך במקביל מייצרת תועלת רבה עבור האזרחים, שכן התקנות הסביבתיות שלנו בעלות פוטנציאל להצלת חיים".
לפלר הציג את היתרונות ברגולציה וציין כי לא קיימת סתירה בין דרישות איכות סביבה לתעשייה, ואף במקרים מסוימים, הצורך של התעשייה להתמודד עם תקנות מייצר הכנסות נוספות ומוביל לצמיחה במשק. להדגים את דבריו, הציג את הפוטנציאל הכלכלי הטמון בחקיקת חוק פסולת בנין: "מיחזור פסולות בניין משמש להקמת תשתיות הכרחיות ועל כן בעל כדאיות כלכלית". 
"יש לנו מה לשפר בבירוקרטיה, אבל לא דרך סיסמאות. ישראל צריכה להתנהל לפי הסטנדרטים ב-OECD ולא לברור דרישות רגולטוריות לפי עלות יישומן. אנחנו רוצים להיות חברים במועדון הזה וזו מחויבות של כולנו, הן של התעשייה והן של המשרד,להתנהל בהתאם לכך".
אמיר חייק, מנכ"ל התאחדות התעשיינים: "התעשייה הפכה להיות כספומט - הממשלה מחוקקת ואנחנו חותמים על הצ'קים. המשרד להגנת הסביבה אוכף רק במקומות שנוח לו ואצל מי שקל לו להיכנס לחצר. התעשייה בעד הגנת הסביבה אך נדרשת תמיכה ממשלתית בסקטור העסקי, תוך הסרת חסמים. יזם צריך להיות בעל נטיות אובדניות בבואו לקדם נושאי מיחזור בגלל הרגולציה. קיים חוסר תיאום בין המשרדים וקשה מאוד לעשות עסקים בישראל".
נחמה רונן, יו"ר תאגיד המיחזור אל"ה הגיבה לדבריו של חייק: "התעשייה נדרשת להיות מעורה במגמות בעולם, להתאים עצמה אליהן ולא לחכות עד שיוטל החוק".
דורון אברהמי, ראש מנהל פיתוח בר קיימא במשרד הכלכלה: "לפי סקר שמשרד הכלכלה ביצע, מסתבר כי בכל העולם, כולל בישראל, קיימת רגולציה מחמירה בכל הקשור למיחזור פסולת. נושא המיחזור, מעבר להיותו צורך סביבתי, הופך גם לצורך כלכלי בהתאם למגמה בעולם. בישראל עשרות מפעלי מיחזור בתחומי צמיגים, פלסטיק, פסולת אלקטרונית המאמינים בהיתכנות הכלכלית של הענף".

ד"ר אורלי רונן מנכ"ל מרכז השל לקיימות הציגה את עמדתה לנושא המיחזור: "התאהבנו במהפכת המיחזור וכתוצאה מכך שכחנו את הסיבה שבעקבותיה יצאנו לדרך. המטרה העיקרית הייתה לשנות את דפוסי הצריכה בישראל ולא צמצום פסולת גרידא. אנחנו לא מציגים חלופה לדפוסי המיחזור. יחד עם זאת, ניצני השינוי מגיעים מהסקטור הרביעי וקהילות מקומיות שלוקחות אחריות ופועלים למען שינוי דפוסי הצריכה בישראל".

גיל לבנה, ראש מועצת שהם ויו"ר ועדת סביבה במרכז השלטון המקומי: "הרשויות המקומיות מקדמות הקמת תשתית הולכת וגדלה למיחזור פסולות ביתיות. הבעיה שלנו היא באכיפה מול התושבים. ללא אכיפה מסודרת בליווי הסברה, לא יהיה ניתן למקסם את הפוטנציאל של הענף".