ישראל ביקשה להסתיר את הבוררות האיראנית; בשווייץ השיבו: "זה לא ריאלי"

חשיפת TheMarker פרוטוקול הבוררות שמנהלות בז'נווה ישראל ואיראן על נכסי קצא"א, חושף: ישראל היא שביקשה להטיל חיסיון על הבוררות, אך נדחתה בטענה כי המידע ממילא גלוי ■ עבור הבוררות שכרה ישראל שתי משפטניות שווייציות המתמחות בסכסוכים בינלאומיים

07:17 16.12.2014 מאת: אבי בר-אלי,דהמרקר
"ב–29 בפברואר 1968, המדינה "X" (התובעת) והחברה "Z" (המשיבה) נכנסו להסכם שותפות לבנייה, תחזוקה והפעלה של צינור בשטחה של התובעת" - כך נפתחה ההחלטה הראשונה שהתקבלה בבוררות השווייצית שמתנהלת בשנים האחרונות בז'נווה בין ישראל לאיראן. זאת, בעקבות תביעת הענק שהגישה חברת הנפט הלאומית האיראנית (NIOC) נגד ישראל, בדרישה לפצותה בגין אחזקתה ההיסטורית (50%) בנכסי חברת קצא"א.
בעוד שישראל מתנגדת לעצם פתיחת הליך הבוררות ולעצם זכותה של איראן להגיש תביעת פיצויים נגדה, נדרש צוות הבוררים הבינלאומי בשווייץ לדון בערעור שהגישה ישראל על חוקיות ההליך. את ההחלטה בערעור קיבלו בינואר 2013 בז'נווה חמישה בוררים, כולם שופטים מקומיים. פרוטוקול ההחלטה, שעלה על הדפוס ללא ציון שמות הצדדים לבוררות הבינלאומית, סיפק חלון הצצה לאחורי הקלעים של ההליך החשאי.
מן הפרוטוקול עולה כי ישראל היא שפנתה אל הבוררות הבינלאומית בבקשה להסתיר את שמות הצדדים בהליך כשיפורסמו ההחלטות באינטרנט. ישראל פנתה לשופטים במארס 2012 וביקשה להטיל חיסיון על זהות הצדדים בהליך, אלא שהבקשה התקבלה בז'נווה בתמיהה.

להרחבה

פסק הדין השוויצרי המלא