מאת אלכס דורון

גם המגזר החרדי נכנס לפעילות עסקית בנושאי אנרגיה סולארית – ואת ראשית צעדיו יעשה דווקא בחצי האי האיברי, בספרד ובפורטוגל.
לחברת "אתי סולאר" ( ETI SOLAR , ר"ת של 21Energy Thermal Integrated SOLAR ) שמייסדיה הם ישראלים ומבוססת על ידע וציוד כחול-לבן - אולם רשומה בברצלונה, ספרד - הצטרפה באחרונה קבוצת אנשי עסקים ובראשה הרב יוסף בוימגארטן, מייסד ומנהל "בשלווה", קרן ההשקעות החרדית היחידה בישראל. בעקבות זאת מתחילה "אתי סולאר" להרחיב את פעילותה בספרד – ומשני הסניפים שפתחה כבר בערים וולנסיה וגרנדה היא מתעתדת לפתיחת עוד שבעה וגם לכניסה לפעילות בפורטוגל. השקעה הצפויה בתוכניות אלו מוערכת בשלב זה ב-4.7 מיליון יורו והחברה נערכת בימים אלה לגיוס הון נוסף לפעילותה.
בראיון מיוחד ל-Energianews.com חשף היזם ומייסד "אתי סולאר" עורך-הדין אהרן קינן, פרטים ראשונים על המיזם: "גם אם בסוף 2010 נחזיק ב-3% בלבד משוק האנרגיה התרמו-סולארית בבנייה החדשה בספרד ובפורטוגל – כי אז נחזיר לעצמנו בתוך כשנה ( סוף 2010 ) את כל ההשקעה הנוספת הנ"ל המתוכננת לשנה הקרובה ( 2009 ). לחברה צפויה רווחיות גבוהה", הדגיש קינן. "אתי סולאר" ממוקדת בתחום המערכות הסולאריות לחימום מים ולא ביצור חשמל (פוטו וולטאי ).
"כל המוצרים שלנו, ציין קינן, הם ישראלים אולם עברו שדרוג והתאמות לתקנים אירופיים, המחמירים יותר מהנהוג בארץ".
-במה מתבטא שדרוג המוצרים?
קינן: "התקנים והמוצרים שבשימוש, בספרד וגרמניה, לדוגמא, מחייבים זכוכית מחוסמת ומסננת קרינה, בעוד שבארץ השימוש הינו בזכוכית רגילה וזולה יותר. קליטת השמש בקולטים הנהוגים בישראל באה ע"י צביעת משטח הקולט בצבע שחור, ואילו הקולטים באירופה ( בגין טמפרטורות נמוכות יותר ומזג אוירעננות ) מצופים בכרום סלקטיבי או אפילו טיטניום אוקסיד כחול (במקומות קרים במיוחד ).
להבהרה נוספת, ציפוי הטיטניום אוגר חום ושומר עליו ואז מגיע הקולט לטמפרטורות גבוהות במיוחד, כתוצאה מכך יש צורך לשנות גם את בידוד הקולטים, זאת על-ידי הוספת שכבת "צמר סלעים", בידוד שאין כמותו בקולטים שבשימוש בישראל. אנו גם מציעים קולטים עם מסגרות אלומיניום ( בישראל בדרך-כלל המסגרות מברזל צבוע ).
-איך ומדוע התחלתם לפעול דווקא בספרד?
"לפני כארבע שנים הערכתי שספרד ואולי אח"כ גם פורטוגל תהיינה המדינות האירופיות הראשונות שתחייבנה בחקיקה שימוש באנרגיה סולארית-תרמית 'ירוקה' בכל בניין חדש שייבנה – למגורים, בתי-מלון, וגם במבני ציבור. ב-2005 הקמנו, אני ושותפים ישראליים, את חברת 'אתי סולאר'.
תקופת ההמתנה לאישורי החוק – השתלמה. אנחנו מעריכים שעוד מדינות באירופה ינטשו בהדרגה את אופציית השימוש הבלעדי בחשמל ובגז לצורכי חימום המים בבתי מגורים, בתי-מלון, בבניה מסחרית ובציבורית. בתוך שנים מעטות רבים יעדיפו לנצל אנרגיה תרמו-סולארית ועל הגגות יראו יותר קולטי שמש, יתכן אף מתוחכמים יותר".
-על סמך מה אתה מבסס את ההערכה הזאת?
"קודם כל, משום שממשלות רבות באירופה ובעוד מדינות מחפשות כל הזמן מקורות אנרגיה חלופית וירוקה עקב הטלטלות במחירי הנפט הגולמי. אמנם המחיר העכשווי צלל בשיעורים בלתי צפויים לעומת המחירים ה'מטורפים' שידענו בקיץ האחרון, אבל זו איננה סיבה לשנות מהלכים שהעולם נדרש להם. אסור גם לשכוח שהמומחים מצביעים על כך שבתוך שני עשורים יתחיל להסתמן מחסור בנפט כיוון שהרזרבות במעמקי האדמה – מתדלדלות. וכמובן, כאן בהחלט נכנסים השיקולים הנוגעים לעלייה במודעות לאיכות הסביבה והצורך להקטין את זיהום האוויר על כל המשתמע מכך".
-לא נראה לך קצת מוזר שנושא השימוש בקולטי שמש לחימום מים, הוא בגדר חידוש מהפכני במדינת שמש מובהקת כמו ספרד...
קינן: "נכון. אבל בניגוד לישראל שבה מאז 1971 תקנות 'התכנון והבניה' מחייבות שבכל בניין חדש יהיו קולטי שמש לחימום מים – באירופה, רק אחוז מועט מאד מבנייני המגורים משתמש כיום באנרגית שמש למטרה הזאת. בארץ נצברו במשך כ-50 שנה ניסיון וידע עשירים מאד בנושא הזה. בקנה מידה עולמי, אנחנו ממש מעצמה סולארית. ישראל הקדימה בשני דורות את שאר העולם".
-ואיך נכנסתם לפעול בספרד?
"ביצענו מחקר שוק בספרד בתחומי הבנייה, האופציות הקיימות שם לחימום המים (גז וסולארי ), התפלגות ונתונים באזוריםהקנטונים השונים. וכן למדנו ובחנו את המערכות העסקיות וחוקי המס הקיימים במדינה זאת. בדיוק באותה העת פורסמו גם תקנות במחוז הספרדי הגדול והחשוב, קטלוניה, שבירתו ברצלונה, למתן סובסידיות למתקינים/משתמשים בחימום סולרי תרמי, זאת בהתאם וביחס לשטח קולטי השמש שהותקנו אצלם בפועל. מכאן, הסקנו, שהצעד הצפוי הבא יהיה בחקיקה ראשית, שבו תוטל חובה לשימוש באנרגיה סולרית לחימום וזאת תחול על ספרד כולה. ואמנם, מ- 2008 מיושמת חקיקה ראשית מחייבת זאת, המשולבת ב'קוד (החוק) הספרדי הטכני לבניה'. מעתה חובה שם לתכנן, להתקין ולהשתמש במערכות סולאריות-תרמיות. בחוק הזה חולקה המדינה הפסרדית לאזורי אקלים, נקבעו כמויות מים הנדרשות לנפש בסוגי הבנייה השונים (בית פרטי, בניין משותף וכו' ) ואפילו כמות המים הנדרשת לכל מיטה בבית מלון. הכמויות שונות על-פי הדירוג, בכוכבים, של המלון. כך גם נקבע שעד 70% מהמים החמים בכל המבנים החדשים יתבססו על פתרון תרמו-סולארי. בעקבות ספרד הלכה גם פורטוגל. גם היא חוקקה חוק דומה המחייב חימום סולרי בבניה החדשה".
-אבל ספרד חווה עתה משבר חמור מאד בענף הבניה ומשק הנדל"ן – עקב המשבר הכלכלי. איך תתמודדו עם הבעיה הזאת בטווח הקצר?
"אמנם כן, המשבר גרם לכך שהיקפי הבנייה החדשה שם אמורים לרדת בכ-50% בטווח המיידי. אבל גם כך, מדובר בבנייה חדשה שהיקפה בספרד בלבד עומד על 700 אלף יחידות מגורים (בפורטוגל היקפי הבניה קטנים בהרבה ). זאת מבלי לקחת בחשבון בניית בתי מלון ומבנים מסחריים, תעשייתיים וציבוריים חדשים. מכאן ברור כי מדובר עדיין בשוק ענק בסדרי גודל שלא מוכרים אצלנו. לכן גם אם נחזיק בשנתיים-שלוש הבאות, ב-3% בלבד מהשוק הזה (לאחר הירידה הצפויה), נראה בכך הישג משמעותי לבעלי המניות, למשקיעים. התכנון שלנו מקווה לרווח מוערך של מעל 4 מיליון יורו בשנה. יש גם לזכור, שהרווחיות בספרד בתחום זה גבוהה מזאת שבישראל. מחיר מערכת
תרמו-סולארית אחת בספרד גבוה כדי פי 4-3 ממחירה של מערכת דומה בישראל".
-איך נבנתה הפלטפורמה הארגונית והעסקית שלכם בספרד?
"כל סניף מבצע את כלל הפעילות הנדרשת, החל ממהלכי השיווק לקבלת הפרויקטים, מכירת מוצרים ללקוח הסופי כחנות/דילר, תכנון טכני מלא, הגשת הצעות המחיר לקבלנים, ההשתתפות במכרזים המקומיים והביצוע. זה כולל פעילות מול ועם יזמי המקרקעין, האדריכלים, מהנדסי הבנייה, ואפילו עם האינסטלטורים והמסגרים. החברה החלה לבנות מערכת מחשוב חדשנית ומתקדמת שתאפשר ניהול ובקרה של הסניפים והפרויקטים בספרדית ובאנגלית ובהמשך גם בפורטוגזית. החברה מסוגלת מעתה לתכנן – בספרדית - כל תוכנית של מהנדס סולרי מישראל ואת מכלול המערכת התרמית-סולארית בכל פרויקט ולשבץ תכנון זה כחלק אינטגרלי בתוכניות הארכיטקט הספרדי. התוצאה: ניתן עתה להיכנס מיידית להליכי ביצוע והתקנה.הכוללים את הצבת הקולטים על הגג, חישובי אנרגיה, כתבי כמויות, דודי מים, צנרת וציוד נלווה. בקצור - כל המערכת 'מהקולט שעל הגג ועד הברז' וכל מה שהפרויקט מחייב, לרבות מתן שרותי תחזוקה טכניים. הפלטפורמה והתשתית שהחברה הקימה בדרך הזאת – לרבות לצורך השתתפות בתערוכות בנייה ואנרגיה, מעניקים לה יתרון על כל חברה מתחרה חדשה שתרצה להיכנס לשוק הספרדי בעקבות החקיקה שנעשתה במדינה זאת".
-האם כניסת קרן "בשלווה' למיזם שלכם היא צעד חלוצי מסוגו עבור המגזר החרדי?
קינן: " למיטב ידיעתי - בהחלט כן. זהו הגורם הראשון מקרב החרדים שנכנס לפעילות עסקית ולהשקעה בתחומי האנרגיה הסולארית. בדרך כלל, מהכרותי, מגזר זה פעיל בעיקר בתחום הנדל"ן. זאת לכן פריצת דרך רבת משמעות עבורם גם מהבחינה היזמית, גם מבחינת החשיבה והתכנון העסקי ארוך הטווח וכמובן הבינלאומי.הרב בוימגארטן מחסידות בעלז, עלה לישראל מלונדון, כאשר החל ללמוד בישיבה בירושלים".
-מדוע לא נכנסתם לפעול גם ביצור חשמל סולארי?
קינן: "הנושא אכן נבדק. אולם על-פי הערכתנו, המערכות המייצרות חשמל סולארי/פוטו-וולטאי – יקרות. שיעורי היעילות שלהן עדיין נמוכים. כל פרויקט מחייב השקעה גדולה (בדרך-כלל במיליוני יורו). מנגד, התחום התרמו-סולארי מסחרי הוא חלק משוק הבנייה השוטף. המחירים הנהוגים בו כבר "שווים לכל נפש". להבנתנו זה ימשיך להיות שוק בר קיימא תמיד. זאת ועוד: התחום הפוטו-וולטאי יכול להתקיים וכדאי מהיבט מסחרי רק במימון ואו במתן הקלות וסובסידיות מטעם המדינה. דהיינו, שחברת החשמלהמדינה ירכשו את החשמל מהפרויקט בתעריפים גבוהים במיוחד (מדובר בסובסידיה של 60%-80% ). בלעדי סובסידיה זאת, החזר ההשקעה הגבוהה יושג רק לאחר 22-20 שנה. לשם השוואה: בפרוייקט תרמו-סולארי אנו מדברים על החזר השקעה לצרכן/ המשתמש בתוך 4-5 שנים. החשמל הסולארי תלוי, איפוא, ברגולציה באותה מדינה, בהתייחסות הכלכלית של הרשויות, בחוזים ובתשתית מול חברות החשמל המקומיות, לשם רכישת החשמל מהפרויקט הסולארי. לעיתים, סובסידיות והטבות אלו של המדינה באות לקיצן לאחר תקופה מוגדרת של פריחה בתחום. בין השאר בשל רוויה ברכישת תפוקת החשמל הסולארי בידי חברת החשמל. כך זה קרה בספרד".
-מכאן ניתן להבין שאתה מעריך כי ימי הזוהר של החשמל הסולארי, לפחות בספרד – הגיעו לקיצם?
קינן: "בסופו של דבר נראה שצדקנו בהערכת המצב. לדעתנו ימי הזוהר של החשמל סולארי חלפו בספרד בסוף 2008. הסיבה: המדינה החליטה, עקרונית, שלא להמשיך לממן באותם שיעורי-סובסידיה את הפרוייקטים ואת תעריפי יצור החשמל הפוטו-וולטאי. אולם חובה להדגיש: ספרד מנסה עדיין להשאיר סבסוד לפוטו-וולטאי רק לפרויקטים שבהם הקולטים יותקנו על הגגות ולא כפי שנהגה קודם לכן, כשהסובסידיות ניתנו לפרויקטים של 'חוות קולטים' שהוצבו בשטחים גדולים. בעקבות שינוי המדיניות פנו אלינו וביקשו שנקים מערכת סולארית פוטו-וולטאית על גג של יציעי אצטדיון כדורגל גדול בספרד. אבל התחשיבים שערכנו העלו כי מיזם שכזה איננו אטרקטיבי דיו מהבחינה הכלכלית וגם מסובך, הנדסית. זאת לאור תחשיבי המשקל שאותם גגות יוכלו לשאת".
-אז מה, אפשר לומר שהיהודים חוזרים עכשיו לספרד, 500 שנה ויותר מאז הגירוש?
קינן: "כן. והם חוזרים לשם נישאים 'על קרני השמש'".