פרסם אצלנו
צור קשר
יום חמישי 28.03.2024
מאמר שני: מונופול הגז ומחירי הגז בישראל
13/01/2015 14:18

a

 

מאמר שני: מונופול הגז ומחירי הגז בישראל

מאת אמנון פורטוגלי*
‏‏‏13 ינואר, 2015

תאגידי הגז פתחו במתקפת תעמולה כנגד כל שינוי במצב הנוכחי. על הפרק עומדים פרוק מונופול הגז, ופיקוח על מחירי הגז הטבעי בישראל.  התעמולה הזו מתבססת על חצאי אמת, מילים טעונות, וטיעונים שנשמעים סבירים ונקלטים היטב. מטרתה לפגוע ולהשפיע על פעילות הממונה על ההגבלים העסקיים ולמזער את השינויים הנדרשים בדרך של השפעה על דעת הקהל, על חברי הכנסת, ובעיקר על מקבלי ההחלטות, והכל כדי להגן על רווחי העתק הצפויים למונופול הגז מתמר ומלוויתן.
הטיעונים של תאגידי הגז שכבר פורסמו, בין השאר בתקשורת, הם בקשת רחבה.  מטיעונים משפטיים, דרך טיעונים 'מוסריים' הפועלים על מערכת הערכים עליהם גדלנו (הסכמים צריך לכבד, סיכון מול סיכוי, הלאמה של נכסים פרטיים) ועד טיעונים שמטרתם להפחיד (עיכוב של שנים בפיתוח מאגר לוויתן,  עודף רגולציה, עלול לפגוע בהשקעות הזרות בישראל).  טיעונים אלו, המתובלים היטב במילים טעונות כמו הגינות, צדק, הלאמה, בנוסף לנתונים ולטיעונים שאינם רלבנטיים, ואף מוטעים, עלולים לשכנע את האזרח מהשורה. שכל ישר והיכרות עם התחום בארץ ובעולם יראו שהם נשענים על כרעי תרנגולת.  אחת המנטרות שמפיצים תאגידי הגז היא שאין בעיית מונופול ומחירי גז מונופוליסטיים בארץ.
חשוב לציין שבעיית המונופול הייתה ידועה לתאגידי הגז. דלק קידוחים מזהירה בדוח השנתי שלה לשנת 2013, כי: "ההערכות דלעיל ביחס למשא ומתן לאפשרות של חתימת הסדר עם רשות ההגבלים העסקיים חלף טענת רשות ההגבלים העסקיים על הסדר כובל בקשר למאגר לוויתן,... ואין כל וודאות כי ההסדר יתממש, כולן או חלקו.....ובפרט אין כל ודאות כי המשא ומתן יבשיל לכדי הסדר מחייב"

שותפות תמר כמונופול
בפרוס שנת 2009 ישראל קבלה גז טבעי משני מקורות: מ'ים תטיס' הישראלי וממצרים, כאשר הגז הטבעי שהוזרם ממצרים סיפק כ-40% מתצרוכת החשמל של ישראל. מחירי הגז בארץ נעו בתחום של 3- 4 דולר ל) MMbtu -יחידת גז( לפי דוחות דלק קידוחים ואבנר לשנת 2008. (דלק ואבנר 'קיבעו' באוקטובר 2004, בעסקאות עתידיות, את את מחיר הגז שהם יקבלו ל-2.47 דולר ליחידת גז)
 
בתחילת ינואר 2009 התגלה שדה הגז בתמר שהוכרז כתגלית מסחרית.  ב-24 לדצמבר 2009 אישר דירקטוריון חברת החשמל התקשרות במכתבי כוונות שנחתמו בין חברת החשמל לבין השותפים בפרוייקט תמר. מכתבי הכוונות הם למכירת גז טבעי מפרויקט תמר לחברת חשמל בכמות שלא תפחת מ- 2.7  BCM  לשנה ואשר עשויה להיות משמעותית גדולה יותר, וזאת למשך תקופה  של חמש עשרה שנים.ההכנסות ממכירת כל כמות הגז לחברת חשמל על פי מכתב הכוונות מערכות בכ 9.5- מיליארד דולר ביחס ל 100%- מהזכויות בפרויקט תמר.
היקף העסקה שיקף לגז מחיר של 4.5-5 דולרים ליחידת גז.  תחילת האספקה של הגז הטבעי תוכננה ליולי 2013. התקשרות זו אמורה היתה להיות חוזה העוגן שיאפשר את השגת המימון לפיתוחו של מאגר תמר.
http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=499031-00&Type=Pdf

במהלך 2011 הופסקה אספקת הגז הטבעי ממצריים עקב סדרת חבלות בצינור שהוביל גז ממצרים לארץ.  ב-5 לפברואר 2011 התרחש הפיצוץ הראשון בצנרת הגז שמובילה ממצרים לישראל, וכעשרה חודשים לאחר מכן, אחרי סדרת פיצוצים נוספים, הופסקה למעשה הזרמת הגז ממצריים. באפריל 2012, הודיעה חברת הגז הממשלתית של מצרים (EGAS)  על ביטול הסכם אספקת הגז הטבעי לישראל. ההודעה סתמה את הגולל על התקוות להזרמה מחודשת של הגז בין המדינות.
בעקבות הפסקת הזרמת הגז ממצרים הפכה שותפות "תמר" לספק הגז היחיד בישראל - למונופול.
http://www.themarker.com/dynamo/1.1691580

שותפות תמר פעלה מייד לניצול כוחה המונופוליסטי. כשבוע אחרי הפיצוץ הראשון בצינור שסיפק גז הטבעי ממצרים, (ולפני הדיונים על אישור חוק ששינסקי בכנסת), פתחו השותפים ב'תמר' במהלך לשינוי התנאים שעליהם סיכמו למכירת הגז מהמאגר לחברת החשמל. השותפות שיגרה מכתב לחברת החשמל  ובו בקשה לקיום דיון בתנאי עסקת הגז שעליה סיכמו הצדדים באופן עקרוני כשנה קודם לכן. אחרי מספר שבועות התברר כי השותפות דורשות לייקר את מחיר הגז שעליו סוכם בהסכם העקרונות מ 4- 4.5 דולר ליחידת גז, ל 6.5-6 דולר ליחידת גז,
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1161895

כיום, נובל אנרג'י, וקבוצת דלק (דלק קידוחים ואבנר) שולטים למעשה על כל אספקת הגז לישראל, ועל שני מאגרי הגז העיקריים של ישראל, תמר ולוויתן עם מעל 80% מרזרבות הגז בארץ.

בנובמבר 2012, הכריז הממונה על הגבלים עסקיים, פרופ' דיויד גילה, על השותפות במאגר הגז "תמר" כבעלות מונופולין בתחום אספקת הגז הטבעי החל ממחצית שנת 2013. השותפות דלק קידוחים, אבנר חיפושי גז, נובל אנרג'י, ישראמקו ודור חיפושי גז יוכרזו כבעלות מונופולין יחד ולחוד.
המשמעות של היות השותפות בתמר מונופול כל אחת בפני עצמה היא שהאיסורים וההוראות שחלים על בעל מונופולין מכוח החוק חלים גם על כל שותפה, במסגרת פעילותה גם במאגרי גז אחרים מ"תמר", דוגמת לוויתן או שמשון.

על פי חוק ההגבלים העסקיים קיימים איסורים מיוחדים החלים על בעל מונופולין, והממונה יכול לתת לבעל מונופולין הוראות שיש בהן כדי למנוע פגיעה בתחרות או בציבור. בפרט, ישנו איסור בחוק על בעל מונופולין לנצל את מעמדו לרעה באופן שעלול להפחית את התחרות או לפגוע בציבור, בין היתר באמצעות קביעת מחיר מופרז או מחיר טורפני, אפליה בין לקוחות, או התניה בתנאים לא מקובלים. חל גם איסור על סירוב בלתי סביר לספק את המוצר. בין היתר, ניתן לתקוף התנהגות של מונופול העלולה לחסום כניסה של ספקים מתחרים לשוק, או לדחוק אותם מן השוק, או לפגוע בתחרות בין לקוחותיו העסקיים של המונופול.
http://www.antitrust.gov.il/subject/152/item/26781.aspx

על מונופול הגז כתבתי ב-2011 במאמר למנוע מונופול בשוק הגז הטבעי, וב- 2012, עם דנה טבצ'ניק במאמר אם לא תכריזו על תמר כמונופול - תשלמו על כך ביוקר. ודברתי בכנס הגז בכנסת בדצמבר 2014.  ד"ר זאב רותם כתב בסוף דצמבר 2014 מאמר בכותרת הפתרון לגז - מחיר מוסכם, ואם לא פיקוח או הלאמה, ובתחילת ינואר 2015 פורסם מאמר של פרופ' יעקב עמיהוד על מונופול הגז, בו הוא מציע "בשלב הראשון...לפצל את חברת הגז - כלומר, לאלץ את הבעלים לפרק את הבעלות המשותפת ולמכור חלק מהמאגרים. אפשר לצפות שלאחר זמן, מאגרי הגז ליד קפריסין יגבירו את התחרות באזור וירסנו את המחירים, ויש סיכוי שיתגלו מאגרים נוספים בשטח ישראל. אם הפיצול לא ישיג את מטרתו, תמיד אפשר יהיה להשתמש באמצעים דרקוניים יותר."

הסכם אספקת הגז שחתם מונופול הגז עם חברת החשמל.
ב- 22 ליולי 2012 חתמה הנהלת חברת החשמל על הסכם אספקת הגז עם שותפות תמר. הסכם הרכש כולל אספקת כמות מינימאלית של 3.5 מיליארד מ"ק גז טבעי מאמצע 2013 ועד אמצע 2018 ולאחר מכם אספקה של כמות מינימאלית של 2.5 מיליארד מ"ק לשנה עד 2028. מחיר יחידת גז (MMBTU) הבסיסית נקבע על  5.04 דולר (לא כולל הצמדות), אולם בפועל המחיר ההתחלתי היה גבוה יותר ועמד על כ- 5.5 דולר שעודכן למועד תחילת הזרמת הגז באמצע 2013. עלות העסקה נאמדת ב-10 עד 16 מיליארד דולר כאשר מחיר יחידת הגז הוצמד למדד המחירים האמריקאי.
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3577833,00.html

למחיר הגז ולתנאי החוזה כמו התחייבות 'קח או שלם' - Take or Pay (TOP), וגמישות בצריכת גז, יש השפעה משמעותית על האפשרות שתיווצר תחרות בשוק הגז בישראל.
'קח או שלם' משמעותו שצרכן הגז או שלוקח את כמות הגז שהוסכמה, או שהוא משלם קנס, הקטן במעט ממחיר הגז עליו הוסכם.  הסכמי TOP  מקובלים בתעשיית הגז אבל בתחומים אחרים אינם מקובלים, ונדחים ע"י בתי המשפט כקנסות שאינם תואמים בהכרח את הנזק שנגרם לספק. 

מאז מכתבי הכוונות עם חברת החשמל ב- 2009 הידרדרו תנאי החוזים לאספקת גז טבעי לרעת הלקוחות, כפי שרואים בהסכם אספקת הגז שהנהלת חברת החשמל חתמה  עם שותפות תמר ב- 22 ליולי 2012.
עבודה שנעשתה בשנת 2012 מצאה כי: המחירים בהסכם אספקת הגז לחברת החשמל היו הרבה מעל כל הערכת עלות סבירה, כי ההצמדה אינה תואמת את הפרקטיקה בינלאומית ואינה קשורה לתנאי שוק. התוצאה היא שפתיחת שוק הגז לתחרות תהיה קשה בתנאים כאלה מאחר ומונופול גז ישלוט בשוק.
(על פי הדוח של סרג'יו אסקארי, לשעבר יו"ר רשות החשמל והגז של איטליה, עבור רשות החשמל הישראלית מדצמבר 2014).
• מחיר החשמל בתנאי מכתבי הכוונות שעמד על 4-4.5 דולר ליחידת גז, עלה למחיר בסיסי של 5.04 דולר ליחידת גז. ואולם מנגנון ההצמדה שנבחר ‏(מדד אמריקאי ‏+ 1%‏) הביא להאמרתו לרמה של 5.85 - 5.9 דולר ליחידת גז במהלך 2014.
• תנאי ה-Take or Pay (TOP) במכתב הכוונות ב-2009 היה ברמה של 40-50%. ואילו בהסכם שנחתם עם חברת החשמל ב-2012, ה-Take or Pay עומד על 60-80%, דבר שמונע למעשה תחרות במשק הגז.
TOP גבוה לכל יצרן חשמל פרטי בודד עשויי להגביר עוד יותר את עלויות גז, שכן ייתכן שהשוק לא יכול לצרוך את כמויות הגז הכלולות ב-TOP, אבל יהייה חייב לשלם עבורם.  בנוסף, מפיקי הגז יכולים לנצל את חוסר איזון של כל צרכן גז אף על פי שאין חוסר איזון בשוק בכללותו.
• בטיוטה ההסכם, שלא נחתמה, שנקראת LOI, בין חברת חשמל לבין שותפי "תמר" היה מנגנון הצמדה ומנגנון קביעת מחיר הדומים לכל ההסכמים ההיסטוריים של חברת חשמל  לאספקת נפט, בהצמדה של כמעט 75% לנפט או תוצרי זיקוק שלו.  (פרוטוקול מס' 906  מישיבת ועדת הכלכלה, 4 ביולי 2012). מנגנון ההצמדה שנבחר בהסכם שנחתם שונה מהצמדה למחירי הדלקים, והוא הצמדה למדד אמריקאי ‏+ 1%‏ בשמונה השנים הראשונות.
שינוי זה נובע ככל הנראה מדרישת אנשי משרד האוצר. "השאלה אם לבחור בנפט או למשל במדד – מדד מחירים לצרכן ישראלי, אמריקני....היא שאלה אם אתה רוצה להיות במדד מאוד וולטילי, כזה שיכול לעלות ל-150 דולר, אחר כך לרדת ל-110 כתוצאה ממשהו באיראן, אחר כך לעלות ל-200 כתוצאה ממשהו בעירק וכו'........כשאתה מדבר למשל על צרכנים, אז כן יכול להיות לך רצון לא לראות בשנה מסוימת עלייה של 10% בחשמל, אחר כך ירידה של 5%, אחר כך עלייה של 12% אחר כך ירידה של 7%. זה לא דבר תמיד טוב לצרכני החשמל, גם אם בסוף התוצאה היא אותה תוצאה. גם אם אתה משווה מקום היום לעוד 15 שנה, והמחיר הוא אותה עלייה, יש הבדל גדול בין עלייה שהיא מדודה, מתונה וקשורה לאיכות החיים למשל. המדד משקף בסוף איכות חיים." (שאול מרידור בישיבת ועדת הכלכלה ב-4 ליולי 2012)

בעוד שמחיר הגז בהסכם שנחתם עם חברת החשמל צמוד למדד המחירים האמריקאי, והוא עולה מדי שנה. הרי שמחיר הגז שנקבע בהסכם האספקה לירדן ולמצרים  מוצמד ברובו למחירי חבית נפט מסוג ברנט וכולל "מחיר רצפה". יתכן מאוד תלוי ב'מחיר הרצפה', שכיום מחיר הגז לחברת החשמל גבוה מהמחיר בו תמר תמכור גז לירדן ולמצרים.

התוצאה של הסכם אספקת הגז עם חברת החשמל היא שלמרות שמחירי הגז בארץ גבוהים מדי, כל הסיכון נופל על הצרכנים.
• ברוב חוזי אספקת הגז בעולם, הצרכנים נושאים בסיכון הכמותי באמצעות מנגנון Take or Pay, ואילו הספקים נושאים בסיכון המחיר באמצעות הצמדה למחירי השוק.  בישראל ההצמדה למדד המחירים לצרכן האמריקאי, בתוספת מחירי הרצפה מבטלת את סיכון המחיר למונופול הגז, שכן אין כל התייחסות לתנאי השוק. 
• רוב מחירי הגז לאספקה בארץ צמודים למדד המחירים לצרכן האמריקאי, הצמדה שתביא את המחיר לרמות של 7-8 דולר ליחידת גז ($ / MMBtu) בשנת 2020, ללא קשר לתנאי השוק.
• הסעיפים המאפשרים דיון מחדש של המחיר Price re-opening clauses  מוגבלים לחוזה של חברת חשמל, והם לתאריכים רחוקים מדי, 8 ו -11 שנים לאחר תחילת אספקה. ובנוסף תקרת המחיר הוסרה.
• מכיוון שכל תחנות הכח החדשות ישתמשו בגז, ההשפעה של מחירי הגז על מחירי החשמל היא משמעותית. כל עליה של דולר במחירי הגז  ליחידת גז (MMBtu) תביא לעליה של כ -1.1 מליארד ש"ח שישולם על ידי צרכני החשמל.
• יצרני החשמל הפרטיים אדישים למעשה לחוזי הגז שלהם ולעקומת העומס שלהם, כי הרשות לחשמל הציבורית מכסה את עלויות החוזה שלהם עם ספקי הגז.
כאן חשוב לציין שאין כיום בשוק הגז הישראלי גוף שמסוגל לספק מקורות נוספים של גמישות, כמו אחסון, ובנוסף אין שוק לסחור בו בגז שיאפשר לאזן חוסר ועודף זמניים אצל צרכני הגז.


אמנון פורטוגלי*
חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

 


מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy