פרסם אצלנו
צור קשר
יום שישי 29.03.2024
סודות וחצאי-אמת בתחום הגז והנפט בישראל מאמר ששי: הסכמים צריך לכבד. -
28/01/2015 16:17

ודברי השופטת טובה שטרסברג כהן כי "לא יעלה על הדעת כי משהוענק רישיון כללי - ולו מכוח חוק - יהיה הוא בלתי מוגבל בהיקף, במהות, במקום ובזמן, והשר לא יוכל לעולם להפעיל את שיקול דעתו לפי אותו חוק עצמו אם יחול שינוי במדיניות הממשלה או בצרכי המשק, ותתקיימנה העילות המסמיכות אותו לעשות כן".

 סודות וחצאי-אמת בתחום הגז והנפט בישראל

מאמר ששי: הסכמים צריך לכבד. 
‏28 ינואר, 2015

מאת אמנון פורטוגלי*

תאגידי הגז פתחו במתקפת תעמולה כנגד כל שינוי במצב הנוכחי. על הפרק עומדים פרוק מונופול הגז, ופיקוח על מחירי הגז הטבעי בישראל.  התעמולה הזו מתבססת על חצאי אמת, מילים טעונות, וטיעונים שנשמעים סבירים ונקלטים היטב. מטרתה לפגוע ולהשפיע על פעילות הממונה על ההגבלים העסקיים ולמזער את השינויים הנדרשים בדרך של השפעה על דעת הקהל, על חברי הכנסת, ובעיקר על מקבלי ההחלטות, והכל כדי להגן על רווחי העתק הצפויים למונופול הגז מתמר ומלוויתן.
הטיעונים של תאגידי הגז שכבר פורסמו, בין השאר בתקשורת, הם בקשת רחבה.  מטיעונים משפטיים, דרך טיעונים 'מוסריים' הפועלים על מערכת הערכים עליהם גדלנו (הסכמים צריך לכבד, סיכון מול סיכוי, הלאמה של נכסים פרטיים) ועד טיעונים שמטרתם להפחיד (עיכוב של שנים בפיתוח מאגר לוויתן,  עודף רגולציה, עלול לפגוע בהשקעות הזרות בישראל). 
http://www.themarker.com/news/1.2522917
טיעונים אלו, המתובלים היטב במילים טעונות כמו הגינות, צדק, הלאמה, בנוסף לנתונים ולטיעונים שאינם רלבנטיים, ואף מוטעים, עלולים לשכנע את האזרח מהשורה. שכל ישר והיכרות עם התחום בארץ ובעולם יראו שהם נשענים על כרעי תרנגולת. 

אחד הטיעונים בו משתמשים תאגידי הגז ואותו מפיצים שלוחיהם בתקשורת הוא 'הסכמים צריך לכבד', ממנו משתמע כאילו המדינה אינה מכבדת את ההסכמים שנחתמו עימם, אלא שזה אינו באמת המצב.

הסכמים צריך לכבד.
ב-24 לדצמבר 2009 אישר דירקטוריון חברת החשמל התקשרות במכתבי כוונות שנחתמו בין חברת החשמל לבין השותפים בפרוייקט תמר’ למכירת גז טבעי מפרויקט תמר לחברת חשמל בכמות שלא תפחת מ- 2.7  BCM  לשנה ואשר עשויה להיות משמעותית גדולה יותר, לתקופה  של חמש עשרה שנים. היקף העסקה שיקף לגז מחיר של 4.5-5 דולרים ליחידת גז.
http://maya.tase.co.il/bursa/report.asp?report_cd=499031-00&Type=Pdf
ב-5 לפברואר 2011 התרחש הפיצוץ הראשון בצנרת הגז שמובילה ממצרים לישראל, ובמשך 2011 היו חבלות נוספות בצינור שהביאו להפסקת אספקת הגז הטבעי ממצריים.  כשבוע אחרי הפיצוץ הראשון בצינור,  פתחו השותפים ב'תמר' במהלך לשינוי התנאים שעליהם סיכמו למכירת הגז מהמאגר לחברת החשמל. שותפות תמר שיגרה מכתב לחברת החשמל  ובו בקשה לקיום דיון בתנאי עסקת הגז שעליה סיכמו הצדדים באופן עקרוני כשנה קודם לכן.
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1161895
אחרי מספר שבועות התברר כי השותפות דורשות לייקר את מחיר הגז שעליו סוכם בהסכם העקרונות מ 5- 4.5 דולר ליחידת גז, ל 6.5-6 דולר ליחידת גז.
ואחרי זה  השותפים בתמר ובלוויתן טוענים שהסכמים צריך לכבד.

תאגידי הגז הם שמפרים את ההסכם בין הממשלה, התאגידים והאזרחים. הסכם האומר שלמדינה כריבון יש זכות, ואף אחד לא מערער על זכות זו, לקבוע ולשנות את חוקיה בכלל ואת חוקי המס בפרט, בהתאמה לאינטרס הציבור ולמצבים חדשים.  עכשיו באות חברות חיפושי הגז ומפרות הסכם זה בטענות שונות ומשונות.
נזכיר ששיעור מס החברות שהייה נהוג בעת מתן ההיתרים, הרשיונות והחזקות לים תטיס ועד שנת 2003 הייה 36%, כיום הוא 26.5%. הורדת מס זו הכניסה לשותפים בפרויקט ים תטיס סכומים בהיקף של עשרות מיליוני דולר מאז תחילת ההפקה בשנת 2004. לא שמענו את טענות תאגידי הגז נגד שינוי זה.
שינוים בחוקים נעשים כל הזמן, לדוגמה, שינויים במס ערך מוסף. כאשר השינויים הם בכיוון של הורדה כמו ההורדה שהיתה במס חברות, או במקרים של הגדלת אחוזי בנייה, אנו לא שומעים התנגדויות, אבל כאשר זה נעשה בכיוון הפוך, זה טאבו. 
פירוק מונופולים ושינוי במדיניות מיסוי על מחצבים לאומיים גם לאחר שנתגלו ואף לאחר שהוחל בהפקתם הוא מהלך נפוץ יחסית בעולם. רוב מדינות הנפט בעולם המערבי הנאור נקטו ונוקטות בגישה דומה לשינוי החוק. 
http://www.themarker.com/opinion/1.2530973
אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כותב בחוות הדעת המשפטית שלו מה-15 למאי 2014, לקראת פרסום המלצות הביניים של וועדה ששינסקי 2, בנוגע להטלת מס (מס משאבי טבע במקרה זה)  על 'השחקנים הקיימים' בתחום: "העמדה העקרונית עליה מבוססת חוות הדעת הינה כי המשפט לא נועד לחסום תיקון כשלים ועיוותים בחלוקת שווים הכלכלי של משאבי הטבע והוא איננו מקדש את הסטטוס קוו המעוות שעליו מצביעים ממצאי הוועדה. עקרונות משפטיים של צדק חלוקתי ונאמנות ציבורית בנכסי המדינה מאפשרים -  ולעיתים אף מחייבים – שינוי של המדיניות הפיסקלית בנוגע למשאבי טבע. זאת על מנת להגיע לחלוקה צודקת של ההנאה ממשאבי הטבע."

תאגידי האנרגיה והמשקיעים בהן גם לא יכולים לטעון כי לא ידעו על האפשרות שהמדינה עשויה לנסות ולשנות את החוקים ודיני המס החלים עליהן. זאת, מן הסיבה הפשוטה שהחברות מציינות זאת מפורשות כסיכון עסקי, בתשקיפים ובדוחות הכספיים שהן מפרסמות מדי שנה במסגרת ה'גילוי הנאות' לו הן מחויבות.
לדוגמה: דלק קידוחים, בתשקיף מה-27 בנובמבר 2008 מציינת בסעיף 9.35 גורמי הסיכון "שינויים רגולטורים: ..... במהלך השנים האחרונות הועלו מספר הצעות לתיקונים בחוקים ובתקנות הרלוונטיים לתחום הפעילות של השותפות המוגבלת. לשינויים רגולטורים כאמור עלול להיות השפעה שלילית על פעילותה של השותפות המוגבלת" סיכון נוסף שדלק קידוחים מציינת הוא "סיכוני מס:........ לשינויים שיגרמו בעקבות תיקון הדין, פסיקה או שינוי בעמדת רשות המיסים.... יכולות להיות השלכות מהותיות על משטר המס שיחול על השותפות." 

גם בעיית המונופול הייתה ידועה לתאגידי הגז. דלק קידוחים מזהירה בדוח השנתי שלה לשנת 2013, כי: "ההערכות דלעיל ביחס למשא ומתן לאפשרות של חתימת הסדר עם רשות ההגבלים העסקיים חלף טענת רשות ההגבלים העסקיים על הסדר כובל בקשר למאגר לוויתן,... ואין כל וודאות כי ההסדר יתממש, כולן או חלקו.....ובפרט אין כל ודאות כי המשא ומתן יבשיל לכדי הסדר מחייב"

לטיעונים המשפטיים המלומדים השונים שהועלו ע"י משפטני תאגידי הגז בחוות הדעת השונות - החל מזכויות הקנין של תאגידי הגז ועד להפרת ההסכם ע"י המדינה - ניתנה תשובה ניצחת ע"י שופטת בית המשפט העליון א. פרוקצ'יה  בפסיקת בית המשפט העליון מה- 22 לאוגוסט 2010, בערעור של חברת החשמל כנגד המועצה האזורית גולן.  אני מצטט מתוך פסק הדין: "ככלל, יש לכבד התחייבות חוזית, והדבר חל גם על רשות שלטונית. אלא שעל רשות כזו חלה חובה ציבורית להשתחרר מהסכם כאשר צרכי ציבור חיוניים מחייבים זאת. הלכת ההשתחררות מוחלת כתנאי מכללא בחוזה שלטוני". ובהמשך: "בנסיבות הענין, נראה לי, כי לא רק שהרשות הציבורית היתה רשאית להשתחרר מההסכם, אלא חלה עליה חובה ציבורית לעשות כן."
http://elyon2.court.gov.il/files/03/830/081/C03/03081830.C03.htm

ודברי השופטת טובה שטרסברג כהן כי "לא יעלה על הדעת כי משהוענק רישיון כללי - ולו מכוח חוק - יהיה הוא בלתי מוגבל בהיקף, במהות, במקום ובזמן, והשר לא יוכל לעולם להפעיל את שיקול דעתו לפי אותו חוק עצמו אם יחול שינוי במדיניות הממשלה או בצרכי המשק, ותתקיימנה העילות המסמיכות אותו לעשות כן".

מהלכים עלינו אימים, אלו הם איומי סרק, מנסים לשדר כאילו מחזיקים את לוויתן כבן ערובה.  אסור לוותר בנושא זה. אני מאוד מקווה שהממשלה תלך בעקבות הצעות דיוויד גילה ואבי ליכט ובעקבות התמיכה הציבורית המאוד רחבה להם זכו, ותאמר שהוא מאמצת את ההמלצות שלהם כמות שהן ולא תזוז מהן במילימטר.


אמנון פורטוגלי
חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר

 


מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy