התפתחויות אחרונות בשוקי הנפט והגז הטבעי בעולם ובמצרים, והשלכות על ייצוא הגז מישראל

‏7 פברואר, 2015

מאת אמנון פורטוגלי*

אמנון פורטוגלי

בתקופה האחרונה חלו מספר התפתחויות טכנולוגיות ופוליטיות חשובות שיש ויהיו להן השלכות משמעותיות בתחום הנפט והגז הישראלי.  במאמר אדבר על שלש מהתפתחויות אלו ועל השפעתן על אפשרות ייצוא גז טבעי מישראל.

1. הפקת גז ונפט בטכנולוגיה משולבת של קידוח אופקי וסידוק הידראולי Hydraulic Fracturing שאיפשרה הפקה כלכלית מסיבית של נפט מפצלים הפכה בתוך 7-6 שנים לגורם משמעותי בשוק והביאה לגידול עצום בתפוקת הנפט והגז בארה"ב.  תפוקת הנפט בארה"ב  גדלה בכ-80% בשש השנים האחרונות, מ-5 מיליון חביות ליום ב-2008 ל-9 מיליון חביות ליום ב-2014. הגידול בתפוקה הביא לירידה חדה ביבוא הנפט לארה"ב ולמלחמת המחירים הנוכחית אשר הורידה את מחירי הנפט והגז בעשרות אחוזים מאז מחצית 2014. החלטה של אופ"ק מנובמבר שלא להקטין את תפוקת הנפט, נובעת מכך שלסעודיה יש כיום פחות תמריץ לקצץ בייצור מאשר בעבר, שכן קיצוץ כזה יתן למפיקי נפט מפצלים הזדמנות לקחת נתח שוק. אלו הם חלק מהגורמים שהביאו לירידת מחירי הנפט הנראית כיום כשינוי מבני בשוק.

2. שוק הגז הטבעי הנוזלי LNG, התפתח במהירות בשנים האחרונות עם גילוי שדות גז גדולים חדשים באוסטרליה, בפאפואה ניו-גיניאה, במוזמביק, ובאפריקה המערבית;  הקמת מפעלי הנזלה וגיזוז חדשים, בין השאר במתקנים צפים (FLNG,  Floating liquefied natural gas,  ו- FSRU  Floating storage and regasification unit); וגידול במספר האוניות המובילות גז טבעי נוזלי. 
בשנתים הקרובות, אספקת LNG  תגדל ביותר מ- 60 מיליון טון. בהשוואה להיקף הסחר השנתי ב-LNG שעמד ב-2013 על  240 מיליון טון, זה גידול של משמעותי של  25%, שילחץ עוד יותר על מחירי LNG.  
לדוגמה: במאי 2014 החלה אספקת גז טבעי נוזלי מפרויקט LNG ענק בפפואה ניו-גינאה. בדצמבר 2014, החל תאגיד בריטיש גז לספקLNG  מפרויקט QCLNG בקווינסלנד אוסטרליה, בו השקיע כ- 20 מיליארד דולר. במהלך 2015 צפוי להכנס לפעולה פרויקט גורגוןLNG   האוסטרלי בו הושקעו כ- 54 מיליארד דולר.
האספקה החדשה הזו מציפה ועולה על הגידול בביקוש ל-LNG  באסיה, שהתמתן בעקבות ההאטה בצמיחה הכלכלית באזור. תחנות כוח גרעיניות ביפן שנסגרו בעקבות אסון פוקושימה ב-2011 חוזרות באיטיות לפעולה, ותורמותם להאטה בביקושים לגז טבעי. וצריכת גז בסין, בקוריאה הדרומית, ובהודו אינה עולה בקצב שהיה צפוי.

הקריסה במחירי הנפט בחודשים האחרונים משתקפת בשווקי הגז הטבעי הנוזלי באסיה, שבו המחירים לאספקה קרובה, Spot ירדו בארבע החודשים האחרונים בכמעט 50%.  מחיר גז נוזלי LNG, מקור הדלק העיקרי לייצור חשמל בעיקר בתחנות הכח של יפן קוריאה וסין, צנח לכ- 7 דולר ליחידת גז (MMBtu) ב -28 בינואר, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2010. רק לפני שנה מחיר ה- LNG, נסחר סביב 20 דולר ליחידת גז באסיה. ובאוקטובר 2014 נסחר בכ- 14 דולר ליחידת גז.
http://www.platts.com/latest-news/natural-gas/singapore/platts-japan-korea-marker-for-march-lng-deliveries-26996368

גם מחירי גז טבעי נוזלי בחוזים לטווח הארוך צנחו. חוזים אלו, שהם החלק הגדול יותר משוק ה-LNG, צמודים בדרך כלל למחירי נפט. ירידת מחירי הנפט בכ- 60% מאז חודש יוני 2014, הביאה לירידה תואמת גם במחירי ה-LNG, ופגעה ותפגע קשות בהכנסות של תאגידי ה-LNG.

3. ההתפתחות החשובה ביותר לישראל, בין השאר בתחום הנפט והגז, היא התייצבות הממשל במצריים תחת הנשיא א-סיסי, ועליה חשוב להרחיב.

מצרים מחזיקה בכ- 77 טריליון רגל מעוקב (Tcf) של עתודות גז טבעי מוכחות, לפי הערכות של אויל אנד גז גורנל - OGJ מיום 1 בינואר 2014. שדות חדשים של גז טבעי מתגלים כמעט בכל שנה, בעיקר במים העמוקים של הים התיכון, בדלתא של הנילוס, ובמדבר המערבי.
למרות הגילויים החדשים, תפוקת הגז הטבעי של מצרים על פי הדוח האחרון של  BP ירדה מהשיא של 62.7 BCM ב- 2009, ל-56.1 BCM ב- 2013.  בנוסף להקטנת קצב ההפקה, הגידול בביקוש המקומי בעיקר לייצור חשמל, הביאה להסטת אספקת הגז מיצוא לשוק המקומי. כתוצאה מכך, יצוא הגז של מצרים ירד באופן משמעותי בקצב שנתי ממוצע של 30% בשנים  2010-2013, ולמעשה התאפס.
http://www.bp.com/content/dam/bp/pdf/Energy-economics/statistical-review-2014/BP-statistical-review-of-world-energy-2014-full-report.pdf

הכלכלה המצרית נפגעה קשות מהכאוס והמהומות הממושכות מאז המהפכה ב- 2011, שהבריחו משקיעים ותיירים, והביאו לעוני ולאבטלה גדלים ולנסיגה בכלכלה, שהתבטאה בין השאר במחסור בדלק לשימוש ביתי ולייצור חשמל שהביא להפסקות באספקת החשמל.
האתגר הגדול ביותר מאז ינואר 2011, ובמיוחד מאז הדחתו של הנשיא מורסי ביולי 2013 על ידי א-סיסי, הוא התאוששות הכלכלה והקטנת הגירעון התקציבי העצום, בעיקר 14 מליארד דולר שהוקצו בתקציב השנתי לסבסוד דלק. לצורך זה הממשלה המצרית מיישמת חבילת רפורמות הכוללת ביטול סובסידיות והנהגת מס ערך מוסף, במטרה להרחיב את בסיס המס ולצמצם את הגירעון בתקציב.

מדינות המפרץ העניקו כ- 20 מיליארד דולר למצריים של א-סיסי, בין השאר במשלוחי נפט, כדי לתמוך במשק המצרי ולייצב את המשטר. הסיוע עזר למנוע משבר פיננסי ונתן מרחב נשימה לממשלת מצרים לתכנן מהפך Turnround בכלכלה.  הרפורמות שנעשו ואלו המתוכננות היו תנאי לסיוע הנרחב ממדינות המפרץ, א-סיסי לקח בעלות על תכנית הרפורמה והוא ידאג לכך שהיא תתבצע.
ואכן, הממשלה המצרית החלה ברפורמות כלכליות מהותיות בעיקר בשוק האנרגיה.  בתחילת יולי 2014 קוצצו הסובסידיות לדלק והמחירים של בנזין, סולר, וגז טבעי עלו עד 78%. קיצוץ נוסף מתוכנן בשנת התקציב שמתחילה ביוני השנה, והכוונה היא לבטל את הסובסידיות לדלק בתוך חמש שנים. 
http://af.reuters.com/article/investingNews/idAFKBN0L21J820150129

מעבר לרפורמות, מצריים גם מעוניינת לפתח את תפוקת נפט כדי להפחית את התלות ביבוא, להגדיל את ייצור החשמל מאנרגיות חלופיות, להפחית את החובות ולעודד צמיחה כלכלית.  מצרים שהייתה מפיקה ויצואנית נפט חשובה, הפכה בשנים האחרונות ליבואנית של נפט וגז. הממשלה המצרית פעלה ופועלת להקטין את המחסור בנפט ובגז בטווח הקצר והבינוני, ומעודדת הגדלת חיפושי והפקת הגז כדי לפתור את הבעייה בטווח הארוך יותר.

בנובמבר 2014, הממשלה המצרית חתמה הסכם לחכירת מתקן FSRU  לאיחסון וגזיפיקציה של גז טבעי נוזלי מייבוא, שמתוכנן להכנס לפעולה במהלך מרץ 2015. במקביל נחתמו מספר חוזים לרכישת גז טבעי נוזלי: עסקה עם אלג'יריה לאספקת שישה מטעני LNG, ובסוף ינואר 2015 נמסר מרשות הגז המצרית Egypt's state gas board  שארבע חברות בינלאומיות זכו במכרז בהיקף של 2.2 מיליארד דולר ליבוא 75 מטענים של גז טבעי נוזלי (LNG) למצריים. 
http://uk.reuters.com/article/2015/01/25/uk-egypt-gas-tender-idUKKBN0KY0VG20150125

המחיר שמצרים שילמה לחברות הגז הזרות עבור הגז הטבעי שהם הפיקו במצרים עמד על  2.65 דולר למיליון יחידות תרמיות בריטיות (MMBtu).  המחיר הנמוך הביא לכך שתגליות גז משמעותיות במים העמוקים בים התיכון ובאזורים אחרים במצרים לא פותחו. חברת הגז הטבעי המצרית  EGAS הודיעה לאחרונה כי היא שוקלת להגדיל את המחיר בחלק ממקרים, ואכן בתקופה האחרונה נחתמו מספר חוזי שיתוף production sharing contracts  לחיפושי נפט וגז בים וביבשה בהיקפים נרחבים עם חברות זרות, המבוססים על מחירי מינימום של 4 - 6 דולר ליחידת גז ((MMBtu. 
http://www.platts.com/latest-news/natural-gas/abudhabi/egypt-turns-to-renewable-energy-as-competitive-26987756

מכשול משמעותי נוסף להגדלת תפוקת גז הטבעי הוא החוב הגדול שמצרים חייבת למפעילים זרים, החוב נוצר כתוצאה מעיכוב תשלומים לשותפים הבינלאומיים של מצרים עבור חוזי התפוקה המשותפת מזיכיונות נפט והגז, ועלה במהירות בעקבות הפסקת התשלומים לאחר המהפכה של 2011.  חברת הנפט הלאומית המצרית המצרית The Egyptian General Petroleum Corporation (EGPC)  חייבת 7.5 מיליארד דולר, נכון ליוני 2014, לתאגידי נפט וגז זרים. חלק מתאגידים אלו צמצמו את פעילויות הקידוח שלהם ועיכבו השקעות בפרויקטים שיכולים להפוך את כיוון תפוקת הנפט והגז של מצרים מירידה לעליה.
http://www.eia.gov/countries/cab.cfm?fips=eg

הממשלה המצרית פועלת לסלק מכשול זה ובחודשים האחרונים שילמה כ-1.5 מיליארד דולר לחברות נפט וגז זרות כדי לעודד אותן להגביר את חיפושי הגז והנפט ולהגדיל את היקף הייצור המקומי.

יחד עם החזרת החוב והגדלת המחיר המובטח לגז, הממשלה המצרית חתמה על הסכמים שיביאו להגדלת תפוקת הנפט והגז במצריים. הסכמים אלו GEPA gas production enhancement agreement  מאפשרים השקעות בתכנית פיתוח להגדלה משמעותית בהפקת הגז בזכיונות קיימים תוך החזר החוב באופן הדרגתי.
http://www.hydrocarbons-technology.com/news/newsegypt-pays-60m-debt-to-dana-gas-4482336

במקביל, הממשלת מצרים ממשיכה לחפש מפעילים בינלאומיים כדי להגביר את ייצור הנפט והגז שלה.
בינואר 2015 בלבד, מצרים חתמה 15 עסקות חיפושים חדשות, תיקנה שני הסכמים, וחתמה מכרזים גדולים ליבוא גז טבעי נוזלי (LNG) מאלג'יריה ומרוסיה.
http://www.reuters.com/article/2015/02/06/egypt-energy-investment-idUSL6N0VF26G20150206

המאמצים האלו כבר נושאים פירות.  בריטיש גז השקיעה 1.5 מליארד דולרים בפיתוח הזיכיון שלה בים העמוק בדלתא המערבית של מצרים, שהחל בהפקה ביולי 2014, כחודש לפני המועד המתוכנן. שבע מתוך תשע הבארות המתוכננות מפיקות גז,  ושתי הבארות הנותרות יכנסו לפעולה במחצית הראשונה של 2015.  בריטיש גז השקיע ב-2014 כ- 38 מיליון דולר בסקר סייסמי 3D לשכבות העמוקות יותר של הזיכיון. תוצאות סקר זה צפויים במהלך  2015.
http://www.dailynewsegypt.com/2015/01/22/bg-largest-foreign-investor-egypt-since-revolution-president/

מה אפשר להבין מכל זה?
להערכתי, בהנחה שמשטר א-סיסי ימשיך להתקיים, מצריים תגיע בתוך כ 4-2 שנים לאספקה עצמית מלאה של צרכי האנרגיה שלה, ובתוך 5-4 שנים תוכל לחזור ולהיות יצואנית של נפט וגז.  זה יקרה כתוצאה משילוב של הקטנה בביקוש המקומי בעקבות ההקטנה בסובסידיות, עם הגדלה בתפוקה המקומית העתידית של נפט וגז. הגידול בתפוקה המקומית יבוא מניצול מאגרים קיימים ומגילוי של שדות חדשים ביבשה ובים העמוק. 
עבור ישראל המשמעות היא שאפשר יהייה לייצא גז טבעי מישראל למצרים לטווח קצר של כ-4 שנים בלבד.  לטווח ארוך התמונה קשה יותר, הן לגבי ייצוא גז טבעי למצריים והן לייצוא גז טבעי בכלל.  לא ברור אם במחירי LNG הנוכחיים והצפויים בשנים הבאות בעולם  אפשר יהייה לייצא גז טבעי נוזלי מישראל, בחוזים ארוכי טווח ובמחירים שיאפשרו השקעות כלכליות בהקמת מתקנים להנזלת גז.
בנוסף, ומעבר להתפתחויות שצוינו לעיל, האפשרות לייצא גז טבעי מישראל בצינורות תהייה מוגבלת שכן אין בסביבתנו צרכנים גדולים. והנחת צינורות שיספקו גז לאירופה, הינה פרוייקט עתיר הון וכמעט בלתי אפשרי. יתרה מזאת, מצריים כיצואנית גז פוטנציאלית בעוד כחמש שנים, תהייה מתחרה  חזקה בתחום זה.

אמנון פורטוגלי *

בוגר הנדסה כימית בטכניון, ומנהל עסקים באוניברסיטה בירושלים. בעל נסיון רב בניהול תעשייתי, ובבנקאות השקעות לסוגיה. היה ממובילי המאבק האזרחי להגדלת הכנסות המדינה מהגז הטבעי. בשנים האחרונות היה באקדמיה, בין השאר כמרצה מהחוץ בביה"ס למוסמכים במנהל עסקים באוניברסיטת ת"א. כיום חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר.