‏25 מרץ, 2015

 בתקשורת נמסר כי בתפקידך כיועץ המשפטי של משרד האוצר פנית פעמיים לכי"ל וביקשת פרטים על מבנה הפיטורים בחברה ולברר אם החברה מתכננת להעביר חלק מהפעילות שלה לחו"ל.

עמירם ברקת בגלובס, פרסם פרטים על מכתבך השני למנכל כיל בו אתה "דורש מידע לגבי העברת פעילויות של כיל וחברות-הבת שלה לחו"ל. בין היתר מבקש בריס מידע על העברת קווי ייצור, מערכי שיווק, נכסים חיוניים לקיומה של כיל, ידע וטכנולוגיות, "פעילות מהותית אחרת או ניהולה של פעילות כאמור" והעברת "גורמי שירות מרכזיים".

אתמול (24 למרץ ) פורסם, כי "בתשובתה למדינה טענה כיל בכלליות כי לא הועברו פעילויות לחו"ל ולא בוצעו שינויים ארגוניים אחרים בחברה ובחברות הבת שלה המחייבים את קבלת הסכמת המדינה מראש".

עוד נמסר באותה כתבה  כי בישיבה בנושא שנערכה ב-23 למרץ במשרד האוצר במטרה לבחון את התשובה שהגישה כיל למכתבו של עו"ד יואל בריס, התברר כי התשובות אינן עונות על כל השאלות המתעוררות בנושא והוחלט כי תיעשה פניה נוספת בימים הקרובים להנהלת כיל לקבלת ההבהרות הנדרשות.

מקרה הבוררות האחרון, כאשר התברר כי כיל שלמה תמלוגים בחסר בהיקף של כ- 290 מיליון דולר, צריך ללמד אותנו שאין להסתפק בהסברים של כיל וחייבים, כפי שנראה שאנשי האוצר עושים, לבדוק את המצב לאשורו.  

במכתב גלוי זה אני רוצה להגיב לתשובות ולהסברים של כיל כפי שפורסמו בתקשורת, לתת דוגמאות לפעילויות של כיל שהן בניגוד לתנאי מניית הזהב של המדינה, ולעזור במדת מה, בהחלטה בעניין זה.

יש בעייה בסיסית עם ההסברים של כיל, הם בניגוד למה שכיל עושה בשטח.  כיל מעבירה חלק מהפעילות שלה ושל חברות-הבת שלה לחו"ל, כיל העבירה ומעבירה קווי ייצור, מערכי שיווק, ונכסים חיוניים לקיומה של כיל לחו"ל,  ומעבירה פעילויות מהותיות וניהולן לחול.

יש לומר זאת במפורש. תנאי מניית הזהב מגבילים ויגבילו את ניהול כיל במטרה למקסם את רווחיה. אבל הנהלת כיל חייבת לנהל את החברה לפי המגבלות שמניית הזהב מטילה עליה, ואם אינה יכולה לעמוד בכך, עליה ל'החזיר את המפתחות'. 

להלן מספר דוגמאות לענין העברת פעילויות של כיל לחו"ל.

תרכבות ברום

תרכבות סינו-ברום Sino-Brom Compounds Co., Ltd במחוז שנדונג בסין, שנוסד ב-1999, הוא מיזם משותף של כיל מוצרים תעשיתיים ICL-IP עם China National Offshore Oil Shandong Haihua Group . 

לא נראה לי שלחברה הסינית השותפה במיזם היה ידע בייצור תרכבות ברום, ומכאן שהידע של תרכבות סינו-ברום הגיע מישראל בניגוד לתנאי מנית הזהב של המדינה בכיל.  ואכן בהמשך מצויין כי סינו-ברום הטמיעה את הטכנולוגיה המתקדמת של קבוצת ברום ים-המלח יחד עם מערכות ניהול מערביות מתקדמות.

העברת הייצור לחול.

לפני כארבע שנים הועבר הייצור של הלוברום HALOBROM(R)  מהמפעל של תרכבות ברום בנאות חובב לחברה הסינית. העברה זו מנוגדת לתנאי מניית הזהב.

ייצור בחול

לפי פרסומי כיל עצמה, רוב הברום המיוצר בישראל משמש לייצור תרכובות ברום.  קבוצת ברום ים המלח DSBG מייצרת כ 70 תרכובות ברום שונות. חלקם מיוצרים בנאות חובב ואחרים במפעלים בחו"ל: ברוםכימי Broomchemie  בהולנד,  ובקלירון בארה"ב.  בין תרכבות ברום בארץ וברוםכימי בהולנד היו וקיימים חילופי ידע.  העברת ידע וטכנולוגיות מהארץ לחול מנוגדת לתנאי מניית הזהב.

העברת הרכש של כיל מישראל להולנד

באוגוסט 2013 פרסמה כיל תוכנית 'צעד נוסף קדימה' לארגון מחדש של פעילויותיה.

התוכנית כוללת בין השאר הקמת מרכז שירות אזורי באמסטרדם שבהולנד בו  יועסקו כ-300 עובדים.  מכיל נמסר: "בעניין הקמת מרכז השירותים בהולנד: כחלק מתוכנית התייעלות בכל כיל, החברה פועלת להקמת מרכזי שירות משותפים שיספקו שירותים למפעלים וחברות באזור מסוים באופן מקצועי, יעיל וחסכוני. במסגרת זו החברה מקימה מרכז שירותים באמסטרדם שיספק שירותי חשבות, כספים, משאבי אנוש ומינהל, מערכות מידע, רכש והתקשרויות וייעוץ משפטי עבור חברות כיל באירופה. אין בהקמת מטה הרכש הגלובלי בהולנד כדי לבטל את יחידות הרכז וההתקשרויות בישראל. כיל לא מוציאה את ניהול פעילות המחשוב הגלובלית אל מחוץ לישראל".

בתחילת חודש פברואר 2015, נחנך מרכז הפעילות והשירות החדש של כי"ל באמסטרדם, הולנד, שירכז את כל פעילות הרכש הגלובלית של כי"ל, חלק מרכזי מהפעילות הפיננסית של החברה וכן פעילויות מרכזיות אחרות.

המשמעות של העברת הרכש הגלובלי להולנד היא, בפשטות, רכישות בחול במקום בארץ, ואינה שונה מהותית מהעברת קווי הייצור לחול. למעשה מרוקנים את המערכת של כיל בישראל מחלק ניכר מתוכנה ומעבירים פעילויות אלו לחול. כל אלו יובילו ומובילים להוצאת מאות משרות מישראל בכלל  ומהנגב בפרט, מגוון רחב מאד של תפקידים ופונקציות ניהוליות, הכוללות קניינים, מהנדסים, אנשי כספים, לוגיסטיקה, רכש ועוד משרות רבות המבוטלות בישראל ועוברות לחול.

מיזם משותף עם חברת אלבמרל

ב-29 לאוגוסט 2014 הודיעה כיל: "כיל ואלבמרל מקימות מיזם משותף לייצור מעכב בעירה פולימרי"

לאחר שמסלקים את המלל היחצני בהודעה, מהות העיסקה היא שכיל מוכרת לאלבמרל האמריקאית מחצית משני מפעלים של תרכבות ברום, המפעל בהולנד והמפעל בנאות חובב בישראל. 

בלשון ההודעה: "המיזם המשותף ושותפיו יהיו הבעלים והמפעיל של מפעל בהולנד, בעל כושר ייצור של 2,400 טון בשנה שכבר פועל, ומפעל בישראל בעל כושר ייצור של 10,000 טון בשנה, שיתחיל לפעול ברבעון הרביעי של 2014. שני המפעלים ממוקמים באתרים של כיל". 

מכירת חלק מפעילות הייצור של תרכבות ברום לאלבמרל יכול להביא להעברה מלאה של הבעלות לאלבמרל או לחברה זרה אחרת, ובכלל זה כל הידע שפותח ונצבר בחברת תרכבות ברום..

ההודעה של כיל מספקת מספר סיבות לעיסקה אבל מתעלמת מהסיבות הפיננסיות לעיסקה. יורם גביזון בדה מרקר ציין חלק מסיבות אלו: מכירת 50% משני המפעלים נעשית כדי להקדים את החזר ההשקעה של כיל במפעלים.  העסקה עשויה גם להקטין את פוטנציאל התמלוגים שכיל אמורה לשלם למדינה על מוצרי ההמשך של הברום על פי פסק בוררות של הרכב בראשות השופטת בדימוס טובה שטרסברג כהן,  שקבע כי כיל תחויב בתשלום תמלוגים של 5% על מוצרי ההמשך שהיא מייצרת מהברום האלמנטרי שהיא מפיקה בים המלח, כמו למשל מעכבי בעירה.

אני משוכנע שלכיל היו הסברים טובים ונימוקים מצויינים כדי להסביר ולהצדיק את הפעילויות שצוינו לעיל. לשמור על כושר התחרות של החברה, לשפר את הרווחיות (הגבוהה) שלה, וכו'.  אלא שלפי אותם הסברים  ונימוקים, צריך להעביר את כל  קוי הייצור של תרכבות ברום מנאות חובב לסין או להולנד, ולבטח חייבים להעביר לשם קוי ייצור חדשים למוצרים חדשים.

זו בדיוק הסיבה לקיומה של מנית הזהב, למנוע העברת פעילויות של כיל וחברות-הבת שלה לחו"ל, למנוע העברת ידע וטכנולוגיות, קווי ייצור, מערכי שיווק, ונכסים חיוניים לקיומה של כיל לחול.  זה היה התנאי להפרטת החברה והמדינה חייבת להבטיח שהחברה עומדת בתנאי זה.   

למדינה יש אינטרסים רבים בכיל, חלקם הגדול מוגדר ב'מנית הזהב'. אבל, למיטב ידיעתי, אין גוף בממשלה שתפקידו לעקוב ולוודא את שמירת האינטרסים האלו והתוצאות השליליות נראות בשטח.  הממשלה לא היתה ערה לחשיבות, להכרחיות,  של קציר המלח למפעלי ים המלח, וכתוצאה מכך הסכימה לשאת ב-20% מעלות קציר המלח,  הממשלה לא גילתה את תשלום תמלוגים בחסר בהיקף של כ- 290 מיליון דולר ע"י כיל, אלא במאוחר, גם מועד סיום הזיכיון של כיל מתקרב ויש להערך לכך.

חשוב שיוקם גוף כזה, שיוודא את השמירה על זכויות המדינה והעניינים החיוניים של המדינה בכיל, שישמור על אופיה של כיל וחברות הבת שלה כחברות ישראליות שמרכז עסקיהן וניהולן ייעשה בישראל, וכו'. בעניין זה אני מציע שהמדינה תמנה מפקח / דירקטור בכיל. עמיר פרץ, חיים אורון (ג'ומס), ואחרים יכולים לכהן בתפקיד זה.    

אמנון פורטוגלי

 חוקר במרכז חזן במכון ון-ליר