| חדשות האנרגיה |

בתשובתה לבג"ץ מסתמכת פרקליטות המדינה על החלטת הקבינט המדיני בטחוני בעניין המתווה ועל פיה "בעת הנוכחית, עיכוב בהרחבת שדה תמר ובפיתוח מהיר של שדות הגז הטבעי לווייתן, כריש ותנין ושדות גז טבעי נוספים של מדינת ישראל הוא בעל השלכות שליליות משמעותיות על יחסי החוץ." נוכח הנסיבות טוענת המדינה כי תקופה של 21 שניתנה להליך השימוע היא תקופה סבירה. בנסיבות העניין "המאזנת בצורה סבירה בין ההכרח לקבלת הכרעה סופית מהירה של המדינה ביחס לאסדרת  משק הגז הטבעי לבין מתן יכולת לציבור לגבש את הערותיו ביחס לטיוטת המתווה".

העתירה לבג"ץ הוגשה על ידי הפורום הישראלי לאנרגיה, עמותת צלול, העמותה לאיכות השלטון וחברי הכנסת שלי יחימוביץ, איתן כבל ותמר זנדברג. העתירה מותחת ביקורת על הליכי האישור של המתווה, על חוסר השקיפות והימנעות המדינה מלשתף את ציבור בהליכי גיבושו. בתשובתה טוענת הפרקליטות שעקרונות המתווה גובשו על ידי צוות בין משרדי, ולאחר שגובשה ההצעה היא הוצגה לציבור באמצעות פרסום לתקשורת, בצירוף מסמכים נלווים. הפרקליטות טוענת שסעיף 53 לחוק ההגבלים העסקיים, על פיו מנסה הממשלה להביא לאישור סופי של המתווה, אינו מחייב אותה לעריכת שימוע, אלא להתייעצות עם וועדת הכלכלה של הכנסת. הפרקליטות טוענת שכל עוד לא מוצו הליכי הערעור האחרים על המתווה שפורסם, אין מקום לפנות לבג"ץ שיתערב בהליך.

הליך הגשת הפניות במסגרת השימוע צפוי להסתיים ביום שלישי הקרוב, אם לא יחליט בג"ץ על שינוי. משרד האנרגיה צפוי לרכז כמה עשרות פניות שחלקן דורש שינויים מפליגים במתווה הגז, בתחום מחירי המקסימום שנקבעו, לוח הזמנים לפיתוח תשתיות הגז, כללי המיסוי  והיקפי היצוא המותר.

בעקבות השימוע אמור הצוות שהציג את המתווה לדון בהערות ולבחון שינויים בהתאם להערות. בענף לא צופים שינויים משמעותיים, אם כי במשרד האוצר יש נטיה להוריד מעט את מחיר הגג שנקבע, מ-5.55 דולר ליחידת חום לכ-5 דולר. המתנגדים להפחתה טוענים שקביעת מחיר נמוך מידי תיצור אפליה משמעותית בין יצרני חשמל שחתמו על חוזים במחירים גבוהים למי שיחתמו על חוזים לרכישת גז במחיר המופחת. המתנגדים העיקריים להחלטה יהיו בעלי חברות הגז, הטוענים שהפחתה במחיר המפוקח תקשה עליהם לגייס את ההון הנדרש לפיתוח שדות הגז. עיקר המרוויחים מההפחתה יהיו מי יחתמו בעתיד על חוזים עם שדה לווייתן, שכן מרבית החוזים למכירת הגז בתמר כבר נחתמו.