| הדר חורש, נרווגיה |

 כשהמטבע מתחזק, היבוא נעשה זול ותחרותי, התעשיות המקומיות מתקשות לשרוד, תעשיות היצוא מקבלות תמורה דלה במונחי מטבע מקומי ומאבדות את כושר התחרות שלהם ברחבי העולם. התוצאה: התעשיות האחרות מתנוונות ומאבדות את חיוניותם, המשק כולו מתרכז סביב תעשיית הנפט הרווחית, ותלוי בה לחלוטין.

האגדות סיפרו שהנורווגים גילו תרופה ל"מחלה" המאיימת על התעשיה שלהם: הם הקימו קרן מיוחדת שאליה הועברו כל רווחי המדינה מתגליות הנפט והגז העצומות שלהם. ההכנסות נשמרות לדורות הבאים, לימים שבהם ייגמרו עתודות הנפט והגז, ובינתיים תמנע הצפת המדינה בהכנסות נפט. הרעיון היה נחמד אבל המציאות חזקה בדרך כלל מחזיונות הכלכלנים: במשך תקופה מסויימת העסק עבד יפה: הכנסות הנפט הועברו לקרן ולא הפריעו לתעשייה הנורווגית החיונית ולענפי החקלאות להמשיך ולשגשג. אבל יש לשים לב שלא כל פירות ההצלחה של תעשיית הנפט והגז הנורווגית נשמרים בקרן לדורות הבאים: הנורווגים החליטו למשוך מהקרן את התשואה על הכסף הנצבר בה, בשיעור ל 4% מידי שנה. בעבר היו אלה סכומים קטנים יחסית שסייעו לנורווגיה לשמר ללא מאמץ את מעמדה כמדינת רווחה מתקדמת. אבל כשהפקת הנפט התרחבה, ומחיריו נסקו לשמים, הצטברו בקרן סכומים אדירים. משיכה שנתית של 4% מהקרן הפכה לסכום עתק של עשרות מליארדי דולרים. סך הסכום הצבור היום ב"קרן העושר" הוא כעת טריליון (אלף מליארד) דולרים. המשמעות:  לרשות המדינה עומד סכום נוסף של 40 מיליארד דולרים מידי שנה. סכום השווה למחצית התקציב השנתי של ישראל, שמספר תושביה גדול ב-50% מזה של נורווגיה, ונושאת בתקציב ביטחון גדול פי 10. כדאי לשים לב שהנורווגים מצליחים לשמור בדרך כלל על תקציב מאוזן, מבלי לחשב את ההכנסות מקרן הנפט.  

זרימת הכסף מקרן הנפט לתקציב הממשלה לא פחתה, ואולי אף גדלה, גם כאשר מחירי הנפט צנחו וההכנסות מיצוא הנפט צנחו בחמישים אחוזים: שכן הכסף המועבר לממשלה הוא שיעור קבוע מהסכום הצבור בקרן, לללא כשר לזרימת הכסף הנכנס אליה.

הכנסות הנפט ניכרות לטוב ולרע בכל פינה בנורווגיה. נורווגיה היא אחת מארבע המדינות העשירות בעולם במונחים של הכנסה לנפש. המדינה, שהיא בעלת חברה הנפט הגדולה סטאטאויל מספקת לאזרחיה שירותים ותנאים סוציאליים חלומיים כמו חופשת לידה שוויונית של שנה שלמה, עם אפשרות הארכה לשלוש שנים בחצי משכורת, ימי מחלה במספר בלתי מוגבל לכל אזרח, שירותי בריאות חינם פנסיה ממלכתית לכל עובד ועוד. מחלה הולנדית? יש ועוד איך. שער המטבע גבוה מאד, מאפשר לנורווגיה לקייים תעשיות יצוא מצטיינות בודדות. למרות שנורווגיה היא אחת המדינות היפות בתבל, טיול בנורווגיה יקר מבכל מדינה אחרת. נורווגיה תלויה כמעט לחלוטין בהכנסות הנפט, המהוות 46% מהיצוא ו-27% מהכנסות המדינה. כל זה לא אומר כמובן שרעיון קרן הנפט (או: "קרן העושר" כפי שהיא מכונה לעתים) היה מופרך. מצבה של המדינה היה בעייתי הרבה יותר אלמלא הוסטו ההכנסות לקרן והיו נכנסות ישירות לקופת המדינה. המשר ואזרחי המדינה היו טובעים בעושר מנוון, ונקלעים למצוקה ביום שבו יאזלו עתודות הנפט. מאידך, יוכלו אזרחי המדינה להנות מהכסף שנצבר בקרן למשך דורות רבים ולמעשה עד אינסוף, גם אם יתייבשו כל בארות הנפט והגז, אם ימשיכו למשוך רק את הריבית על סכומי העתק הצבורים.

אבל גם לעשירים יש צרות, ומדובר בצרות אמיתיות: ירידת מחירי הנפט גרמה לירידה חדה בפעילות הנפט ובהשקעות במדינה. 22 אלף עובדים, כעשרה אחוזים מכוח העבודה בתעשיה, פוטרו והנורווגים חוששים שהמספר יעלה ואף יוכפל. הכנסות המדינה ממסים ולראשונה מזה שנים צפוי להיות גרעון בתקציב המדינה (לפני העברות מקרן הנפט). היתה זו קריאת השכמה עבור נורווגיה העשירה והבוטחת,  מפני שגם מדינה מערבית עשירה זקוקה לצמיחה כדי להבטיח מקומות עבודה ועתיד לדור הבא. היא זקוקה גם לכלכלה מגוונת כדי לספק הזדמנויות ואפשרויות לכשרונות מגוונים. לנורווגיה יש את את כל הנתונים לחזור ולהיות מעצמה תעשייתית עולמית: מערכת חינוך מעולה ואוניברסיטאות טובות, שפע של צעירים מוכשרים ואינטילגנטים, אינסוף כסף להשקעות ולא מעט מפעלי תעשיה כבדה בתחומי העץ והנייר, כימיה, אלקטרוניקה ואפילו נשק מתקדם. אבל כושר התחרות של הנורווגים בשווקים העולמיים הוא נמוך, בגלל שער המטבע ולא רק: נורווגיה היא אחת המדיניות המובילות בעולם המדד חלוקת ההכנסות בין התושבים. זהו הישג חשוב המושג בין היתר באמצעות מיסוי גבוה, המרתיע לא מעט משקיעים זרים.

"היום אנחנו מבינים שאנחנו צריכים להשתנות" אומר בכיר בממשלה הנורווגית "אנחנו מסתכלים על המדינות השכנות, שחלקן עברו את המשבר ההכלכלי בצורה קשה יותר, וורואים שהן עורכות רפורמות ומשתפרות. לנו אסור להשאר מאחור. אנחנו בוחנים היום רפורמות בכל תחומי הממשל".

על מלאכת הרפורמות אמור לנצח מנכ"ל משרד האוצר הנורווגי, אמונד הולמסן. כשאני שואל אותו מה הם לדעתו התחומים שאותם נורווגיה יכולה לפתח כדי לאזן את מקורות הכנסותיה הוא עונה בזהירות: "אנחנו מאמינים שאין זה מתפקידה של המדינה להורות או לכוון את הסקטור העסקי. על אנשי העסקים לבחור את תחומי ההשקעות ועל הממדלה לבחון איתן מהי הדרך הנכונה לתמוך בפיתוח הכלכלי".

הנורווגים תולים כעת תקוות גדולות בפיתוח חברות הזנק שיחדשו את פני הכלכלה הנורווגית, ויקטינו את התלות הגבוהה בתעשיית הנפט, שממילא צפויה להיעלם ביום מהימים. חברות סטארט אפ קטנות נראות כמו ניגוד מוחלט לתרבות העיסקית הנורווגית. בנורווגיה יש סקטור ציבורי גדול המציע לעובדיו תנאים מפנקים וקביעות אינסופית, ולצידו חברות ענק, חלקם הגדול בבעלות ממשלתית. בחברות הגדולות, בעיקר בתחומי האנרגיה, הספנות והדיג יש וועדי עובדים גדולים המעורבים בניהול, ותנאי עבודה טובים. סיבות תרבותיות וכלכליות דחקו את נורווגיע לשולי תעשיית ההיי טק העולמית, למרות עושרה במהנדסים וחברות טכנולוגיות גדולות. בשנים האחרונות עושה הממשלה מהלכים זהירים לעידוד הסטארט אפים, ולמשוך חברות היי טק לפעול במדינה. היזמים הבינלאומיים, כמו אלה שסייעו להפוך את ישראל למעצמת הייט טק, מהוססים. רבים מהם מדברים על תנאי העבודה המפליגים: בנורווגיה אסור על פי חוק להעסיק עובד למעלה מ-8 שעות ביום, בתוספת חצי שעה לכל היותר. "לא פעם אני רוצה לסגור עיסקה גדולה אבל בשלוש וחצי אחר הצהריים המנכ"ל הלך להוציא את הילד מהגן והוא מבקש להתקשר מחר בבוקר" – מספר ערד ינאי – יזם ישראלי המתגורר בנורווגיה ומתווך בעיסקות בינלאומיות. יזמים זרים יתקשו להתמודד גם עם התופעה הנורווגית הייחודית המכונה "חופשת מחלה" – עובד זכאי לחופשת מחלה בלתי מוגבלת, עד להחלמתו. שלושה שבועותמהחופשה מממונים על ידי המעסיק, והיתר על ידי המדינה. גם דכאון מעבודה יכול להחשב כאן מחלה המצדיקה חופשה ארוכה.

הנורווגים חושבים שהמגבלות החמורות על שעות העבודה היומיות הן דווקא יתרון שעשוי למשוך יזמים ועובדים מוכשרים שעייפו משעות העבודה האינסופיות ומעדיפים לפתח חיי משפחה לצד קריירה מאתגרת. אוסלו, בירת נורווגיה, היא עיר נעימה ובינלאומית המנסה למתג את עצמה כמרכז פורח של חדשנות טכנולוגית. יש כאן סצנה מתפתחת של מרכזי הייטק בסגנון שאפשר לראות בערים גדולות במערב, והמדינה מגששת אחר הדרכים הנכונות לסייע לתעשיה. הפיטורים ההמוניים בתעשיית הנפט, מעוררים באנשי ההיי טק בנורווגיה תקוות. רבים מהמפוטרים הם מהנדסים מיומנים היכולים להפנות את כישוריהם ליזמות טכנולוגית חדשה. "תעשיית ההיי טק יכולה היום להציע לעובדים ביטחון לא פחות מתעשיית הנפט" אומר יוהאן ברנד, מנהל ומייסד בחברת האינטרנט הנורווגית "קאהוט", העוסקת במשחקים חינוכיים.

אחד הפתרונות הנפוצים שמוצאת תעשיית ההיי טק הנורווגית ליוקר התעסוקה הוא שיתופי פעולה בינלאומיים. היזמים הנורווגים מפתחים את הרעיון ועוסקים בניהול החברה, עבודת התכנות ופ-יתוח המוצרים מועברת למדינה, רצוי אירופית, שבה השכר נמוך: אסטוניה, מולדבה, רומניה, רוסיה ואפילו מרוקו. הנורווגים, שנטו בעבר להסתגר מפני זרים, מגלים את העולם מחדש, גם בזכות משבר מחירי הנפט.

הכותב היה אורח עיריית אוסלו במסגרת שבוע החדשנות של אוסלו.