| חדשות האנרגיה |

ראש האגף לפניות ציבור ברשות החשמל, מירב יוסף, אמרה כי כבר כיום אפשר לעבור לחשבון חודשי. היא הוסיפה כי הרשות נמצאת בהליך שימוע לכללים חדשים, ומנהלת דיון עם האגודה לזכויות האזרח. לדבריה, לפי הכללים המסתמנים ניתוק יוכל להיעשות רק אחר צבירת חוב של למעלה מ-500 שקל ולאחר אי תשלום של לפחות שתי תקופות חיוב, כלומר רק לאחר 4 חודשים. עוד הוסיפה יוסף כי יש כוונה להאריך את ימי האשראי ל-120 יום וכי הכוונה היא שממועד צבירת החוב ועד הניתוק תעבור לפחות חצי שנה, כדי לאפשר לשלם את החוב בזמן הזה. לדבריה, כ-42,000 צרכנים מנותקים בשנה ומהווים פרומיל מתוך 2.5 מיליון הצרכנים. כמו כן, 6,700 צרכנים משתמשים במונה תשלום מראש והיקף החובות עומד על 150 מיליון שקל ועוד כ-200 מיליון שקל בגבייה. היא הזהירה כי אם תבוטל הסנקציה של ניתוק וייצברו חובות הדבר יבוא לידי ביטוי בתעריף החשמל. היו"ר כבל העיר כי זה נאמר לוועדה גם בנושא המים, ובסוף נמצאה הדרך למנוע ניתוקי מים.

 בדיון לציון יום העוני הזכיר היו"ר איתן כבל כי בכנסת הקודמת השלימה הוועדה מהלך דומה בענף המים, שהוא היה בין המובילים אליו, שבסופו נקבעו כללים שאסרו על ניתוק מים ככלי לגביית חובות. "תפיסתי באה ממקום שיש צרכים שלא נתונים לחסדי השלטון. מים, כמו חשמל וכמו אוויר הם מצרכי יסוד ואי אפשר למנוע אותם. אנחנו לא באים לעודד אנשים לא לשלם, אבל יש מצבים שאנשים מגיעים לצוק העתים ולא מסוגלים לשלם. לא חייבים ישר לנקוט בפעולה הכי פולשנית. הוא הוסיף כי בכוונתו לקדם חקיקה שתשנה את התפיסה בכל הנוגע לניתוקי חשמל.

אמל בסטוני הפעילה בפורום החשמל סיפרה כי נותקה המון פעמים מחשמל. "יש לי ילדה חולת אסטמה ופעם ניתקו לי את החשמל באמצע טיפול אינהלציה שלה", אמרה. היא הוסיפה כי גם לאחר שהיא עברה למונה תשלום מראש זה לא מאפשר לה שימוש בחשמל, מאחר שרוב התשלום הוא עבור החוב: "מ-200 שקל נשאר לי בקושי 70 שקלים לחשמל. זה מספיק בקושי לשבוע ואני מעדיפה לוותר על מיזוג וחימום".

ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הצטרפה לדברים ואמרה כי הזכות לחשמל היא זכות יסוד. "אולי לפני כמה עשורים זה לא נחשב ככה, אבל היום חשמל זה דבר בסיסי, בוודאי למוגבלים שנעזרים במכשירי חשמל", אמרה ח"כ זנדברג. היא הוסיפה כי חשמל מוגבל יוצר פער בלתי נסבל בחברה שגם בו צריך לטפל. ח"כ דב חנין (הרשימה המשותפת) אמר כי כבר כיום ההגנה מניתוק חשמל מעוגנת בחוקי היסוד ובפרשנות בית המשפט לחיים בכבוד, לכן כבר היום ניתוקי חשמל זה בלתי חוקי. עם זאת הוא הוסיף כי צריך לשנות את החקיקה כך שלא יהיו אי הבנות והדבר היה ברור. לדבריו, צריך להוביל הצעת חוק שתקבע שחשמל זו זכות בסיסית, ואין לנתקו אלא כצעד אחרון לאחר שמוצו כל החלופות האחרות לגביית תשלום.

נציג מחלקת יעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, עו"ד זמר בלונדהיים, אמר כי כמו במים צריך לבצע איזון, אך אין חסינות מוחלטת מניתוק. הוא הוסיף כי רשות החשמל יצאה לשימוע של אמות מידה חדשות, ברוח ההסדר שנקבע במשק המים. עו"ד גלעד סממה מהאגף לסיוע משפטי במשרד המשפטים אמר כי ההחלטה על ניתוק צריכה להיות בידי רשות החשמל ולא בידי הספק. היו"ר כבל הבהיר כי כמו במים נקודת המוצא צריכה להיות שחשמל זו זכות יסוד ולא מנתקים את הזרם לאף אחד. סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, אמר כי צריך לסייע לאנשים לא להגיע למצב של חוב, והציע לאפשר תשלום חודשי ולא דו חודשי כמו היום. עוד הציע מלמד לאפשר פריסה של התשלום בשוברים. הוא הזהיר ממצב שבו לפי ההצעה תשלום חשבון חשמל ישפיע על תעודת הזהות הבנקאית, ואמר כי המשמעות של אי תשלום חשמל עלולה להיות שאדם לא יוכל לשכור דירה או לקנות רכב.

היו"ר כבל סיכם את הדיון ואמר כי בכוונתו לפעול לייצר חקיקה שבה נקודת המוצא היא שלא מנתקים חשמל, בדומה למה שנעשה במשק המים. "חייבים לשלם עבור החשמל, אבל צריך למצוא את הדרכים לסייע לקבוצה הקטנה שלא יכולה לשלם. נעשה הכל כדי שמדינת ישראל תכיר בכך בחשמל כמוצר יסוד, וכדי לקבוע איסור ניתוק לצד כללים לגביית חוב", אמר. הוא דרש לקבל נתונים אודות מספר המנותקים מידי שנה ומספר המשתמשים במונה תשלום מראש, בחלוקה לפי יישובים. עוד דרש היו"ר לנתונים לגבי שערוך ההנחות לזכאים שלא ממומשות וכמה מתוך הזכאים להנחות מנותקים מחשמל.