| חדשות האנרגיה |

נשיא מצרים א-סיסי נפגש פעמים רבות עם פוטין, בעוד שאובמה לא פגש בו אפילו פעם אחת. רוסיה ניצלה את הוואקום האמריקני והפכה לספקית ביטחונית וכלכלית בולטת למצרים. הוואקום האמריקני הזה בא לידי ביטוי גם במה שהרוסים עשו בסוריה".

את הפאנל הנחה רון אדם, שגריר מיוחד לנושא האנרגיה במשרד החוץ, והשתתפו בו פפדופולוס, מת'יו ברייזה - חבר הנהלת חברת האנרגיה הטורקית "טורקאס", ד"ר עמית מור – מנכ"ל ECO ומרצה במרכז הבינתחומי הרצליה, מיכאליס פיראליס – שגרירות קפריסין בישראל ומייקל בארון, יועץ להנהלת "דולפינוס" המצרית

פפדופולוס העריך שחברה רוסית תכנס גם לשותפות במאגר הגז החדש שהתגלה במצרים: "לוקאויל הרוסית תקנה 20% ממניות שדה הגז 'זור' שהתגלה במצרים. אני רואה בזה מגמה שתמשיך ותתחזק". עם זאת הוא מעריך שהשוק המצרי צריך להיות שוק היעד העיקרי של יצוא הגז הישראלי: "ייצוא גז לטורקיה לא יקרה בקרוב. יש להתמקד בפרויקטים משותפים לישראל ולקפריסין, ליצוא גז למצרים – בתמיכה אמריקנית ואירופית".

כנס אנרג'יטק התקיים במלון הילטון בתל אביב ובו דנו אנשי משק האנרגיה בנושאים הבוערים בענף המשלבים בין עולם האנרגיה לעולם הטכנולוגיה: הקשר בין אנרגיה למים; אנרגיה מבוזרת ועתיד השירותים; פתרונות סייבר למגזר האנרגיה; רציפות והמשכיות באנרגיה; אנרגיה ושינויים אסטרטגיים בים התיכון; תחבורה חכמה; בחירת דלקים בתחבורה; אנרגיה מתחדשת ואחסון אנרגיה; אבטחת תשתיות קריטיות של אנרגיה; האיטגרטור מזרח תיכוני איזורי לאנרגיה; השקעות חדשנות אנרגטית; חסכון באנרגיה; חדשנות ורגולציה; בניית המערכת האקולוגית של הגז הטבעי בישראל; אוריינות אנרגיה.

מתיו ברייזה תיאר בכנס את הצורך הטורקי בגז הישראלי. מדבריו עולה כי המגעים בין חברות הגז הישראליות לחברות טורקיות הגיעו לשלב הצעות המחיר אולם נבלמו על רקע המעורבות הפוליטית במו"מ: "שוק האנרגיה בטורקיה גדל ומתפתח, על אף שהגידול נמצא במיתון מסוים. כרגע טורקיה משלמת מחיר גבוה יותר עבור הגז הטבעי שהיא צורכת ממדינות כמו אירן ורוסיה, וישראל מציעה מחירים נמוכים יותר. היינו במגעים ראשוניים עם נובל ודלק לאספקת גז. טורקיה היא דמוקרטיה מתפתחת, מהרבה בחינות, אבל שלטון החוק מושל בטורקיה, ולכן מדובר במדינה נוחה לביצוע עסקים. אין ספק שהפוליטיקאים מעורבים בהחלטות העסקיות שבין ישראל וטורקיה, אבל אני חש שיש רצון ומוכנות לנרמל את היחסים בין טורקיה וישראל".

מייקל בארון הביע אופטימיות לגבי הסיכוי להסכם רכישת גז מישראל: "הממשלה המצרית מבצעת רפורמות מרחיקות לכת בתחום הגז, ורואה חשיבות גדולה בייבוא וייצוא גז. למצרים יש הרבה מאוד גז משלה, אך הצריכה במדינה גבוהה יותר, והיא נדרשת לייבא עוד גז ממקורות חיצוניים. היחסים בין ישראל ומצרים ידעו עליות ומורדות, אבל תמיד נשמרו יחסים. היו פרויקטים משותפים בעבר ויהיו גם בעתיד. התשתית לטיפול בגז קיימת, הצנרת קיימת, וישראל מציעה גז במחיר חסר תחרות באזור, היא סמוכה מבחינה גיאוגרפית ועל כן אני מאמין שזה יקרה".