| חדשות האנרגיה |

הוועדה התכנסה לישיבה מיוחדת שנועדה לטפל בעלות הגז הביתי ומרכיביו לצרכנים, במטרה להביא להוזלתו. במטרה להגביר את התחרות בענף אישרה הוועדה תיקונים שונים לתקנות בעניין החלפת ספק גז. הוועדה אף החלה לדון בתקנות נוספות שנועדו לתת לצרכנים כוח בבחירת ספק גז ראשון בבניין חדש. בעקבות פניית שר האוצר, משה כחלון, לא התקיימה הצבעה על התקנות.

הגורמים הממשלתיים וחברי הכנסת נתקלו בהתנגדות נמרצת של הקבלנים וארגונים נוספים לתקנות החדשות. התאחדות התעשיינים טענה כי התקנות יפגעו בבטיחות. התאחדות בוני הארץ טענה כי התקנות יטילו על הקבלנים בירוקרטיה מיותרת שתביא להתייקרות במחיר.

סמנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אמיר הלר, אמר בדיון כי בעבר הקבלנים היו מקבלים כסף עבור התקנת צוברים, והיום הם משלמים על כך. הוא הוסיף כי יש סיכונים בהפרדת קבלן התשתית מספק הגז ואמר: "לגרום לי להכניס עוד גורם מבצע לבניין, לעשות מכרז בין הספקים וללכת לדיירים עם התוצאות כדי שיבחרו את הספק – זה נשמע לי הזוי לעשות את כל זה".

יו"ר הוועדה איתן כבל כבל אמר כי הקבלנים לחצו על האוצר לעצור את התהליך ודרש מכל הצדדים להגיע להסכמות כדי להחזיר את הכוח לצרכנים ולהוזיל מחירים. הוא הבהיר כי אמנם הוא נענה לבקשת שר האוצר שלא להצביע על אישור התקנות, אך בכוונתו לשוב ולדון בנושא כמה שיותר מהר, בשל חשיבות הנושא וההשפעה על כיסו של הצרכן, וקרא למשרדי הממשלה להיות מתואמים ולקבל החלטות בעניין.

בדיון שהתקיים ניסו חברי הוועדה לברר מה עלות כל מ"ק גז וכיצד מחושב התשלום החודשי הקבוע. ח"כ אלי כהן, שיזם את הדיון הקודם בנושא התשלום החודשי הקבוע, הזכיר כי דווקא 4 החברות הגדולות, שמחזיקות בכ-88% מהשוק, גובות את המחירים הגבוהים ביותר. היו"ר כבל שב והבהיר כי בכוונת הוועדה לשים סוף למחירי הגז הביתי ולפתור את התעלומה ולאפשר לצרכנים לדעת כמה הם משלמים על כל מ"ק גז. מנהל מינהל הגז במשרד האנרגיה, חן בר יוסף, ציין כי מאז אוגוסט האחרון המידע שקוף באתר המשרד והציבור יכול לדעת מה המחיר הממוצע ומה האלטרנטיבות. היו"ר כבל העיר כי למרות שהכל שקוף עדיין אי אפשר להבין את החשבון החודשי ולדעת מה המחיר שהצרכן משלם עבור כל מ"ק גז. בר יוסף אמר כי בדוחות של חברות הגז יש מידע לא מספק בעניין הזה, אך הוסיף כי בקרוב יביא המשרד לוועדה תקנות שיאפשרו לכל צרכן לדעת מה מחיר כל מ"ק גז.

בישיבה נוספת בעניין אישרה הוועדה תיקון לתקנות שעוסקות בהסדר להחלפת ספק גז. לפי התיקון שאושר, ספק גז יוצא, שהצרכנים בחרו להחליפו, שלא יפנה את הציוד שלו בתוך 10 ימים ממועד קבלת ההודעה על פירוקו ישלם לספק הנכנס על אחסון המכלים ולאחר 6 חודשים יוכל הספק הנכנס להעביר את הציוד לגריטה. התקנות יכנסו לתוקף 60 יום לאחר הפרסום ברשומות. במהלך הדיון התברר כי לקוחות שיש להם בלוני גז לא יכולים לקנות בלונים מכל מי שמציע להם, אלא רק ממי שאתו יש להם חוזה והוא אחראי גם על בטיחות המערכת שברשותם. היו"ר כבל דרש להביא לידיעת הציבור כי החלפת ספק צריכה להיעשות בצורה מסודרת ובהתאם לכללים, שכן יש לכך משמעות בטיחותית ולא רק כלכלית. הוא אף ביקש לבחון האם אפשר להעביר מכלים מבעלות החברה היוצאת לחברה החדשה, כדי שלא להשמידם.

לאחר מכן החלה הוועדה לדון בבקשת משרד האנרגיה לתקן את לתקנות העוסקות בהליך בחירת ספק גז לראשונה למערכת גז מרכזית בבניין חדש. כיום הקבלן בוחר עבור הדיירים את ספק הגז הראשון, והמשרד מציע לתקן זאת ולקבוע הליך שיאפשר לדיירים לבחור את הספק הראשון. לפי ההצעה, הקבלנים יצטרכו לקבל הצעות מחיר לשירותי אספקת גז, את ההצעות יעבירו לרוכשי הדירות וספק הגז הזוכה יהיה זה שנבחר על ידי רוב הדיירים. כבר בפתח הדיון הבהיר היו"ר כבל כי בשל פניית שר האוצר כחלון הוא לא מתכוון להצביע על התקנות, ומתח ביקורת קשה על התנהלות משרדי הממשלה ועל כך שביקשו ברגע האחרון, "אחרי הדקה ה-90" לדבריו, לדחות את ההצבעה על התקנות. "בגלל בעיות בין משרדי הממשלה השונים אנחנו לא מצליחים לקדם תהליכים חשובים לאזרחי ישראל, ואני רואה זאת בחומרה רבה", אמר.

באשר לתקנות עצמן אמר היו"ר כבל כי החלפת ספק הוא אחד הנושאים המרכזיים בעיסוק בתחום הגז הביתי, ובכוונת הוועדה לעשות בכך סדר. מנהל מינהל הדלק, חן בר יוסף, הסביר כי היום צרכנים שרוכשים דירה בבניין חדש מוצאים את עצמם עם ספק שלא הם בחרו, ואמר כי המצב הזה הוא לא סביר. היו"ר כבל ביקש לדעת האם הדבר תואם עם משרד האוצר וקבינט הדיור, ובר יוסף אמר כי משרד האוצר היה שותף לכתיבת התקנות, יחד עם משרד המשפטים והרשות להגבלים עסקיים. רפרנט אנרגיה באגף התקציבים באוצר, שניר ניב, אמר כי "המשרד לקח חלק בגיבוש התקנות, אך שר האוצר ביקש לעכב זאת בשבועיים כדי לבדוק אם אפשר להגביר את התחרות בלי להטיל עוד רגולציה על הקבלנים".

ח"כ נאוה בוקר אמרה כי "הורדת המחירים היא חשובה וכי היא מעודדת כל פעולה שתביא להוזלת מחיר לצרכן, אולם על פי מה שאני שומעת כאן היום הירידה במחירים עלולה להוביל אותנו לשלם מחיר כבד הרבה יותר בחיי אדם. לכן אני חושבת שתחילה עלינו לשמוע מאנשי המקצוע מה אמצעי הבטיחות שנעשו בכדי למנוע אסונות כבדים ופגיעה בנפש ומי יהיה הנושא באחריות הבטיחותית לחיי הצרכנים במקרה של אסון – ספק הגז או חברת התשתית". משה ורדי, לשעבר נציב כבאות ארצי שייצג בדיון את התאחדות התעשיינים, אמר כי גפ"מ הוא חומר נפץ שווה ערך ל-TNT. לדבריו, אחרי שלמד את הנושא הוא הגיע למסקנה שלא יכלה על הדעת שמשרד התשתיות, שאחראי על הבטיחות, יבקש לאשר תקנות כאלה. היו"ר כבל הגיב ואמר כי אין מחלוקת שצריך לשמור על הבטיחות, אבל צריך לנהל סיכונים ולא לשאת את שם הבטיחות לשווא. האחראי על הבטיחות במשרד התשתיות, יהודה גסנר, אמר בתגובה כי מדובר בהפחדות וכי כל מי שמבצע עבודות גז חייב רישיון, חייב לעשות זאת לפי התקן וחייבים לבצע בדיקות שכך זה אכן נעשה.

היו"ר כבל הוסיף: "זה סיפור על הרבה מאוד כסף כנראה, ומטרתי לבחון אותו מנקודת מבטו של הצרכן, האם הצרכנים יצאו נשכרים או נחלבים מהתקנות". כלכלן המועצה לצרכנות, גיל ברגפרוינד, אמר כי כל הדיונים בנושא הגז הביתי עוסקים למעשה בצרכנים, וכדי שתהייה תחרות תעריפי הגז, תנאי השירות והבטיחות צריכים להיות ברורים. לדבריו, צריך לחייב את חברות הגז לחשוף את התעריפים בצורה גלויה, אחידה ושקופה, כי רק כך ניתן יהיה לבצע השוואת מחירים ולחולל תחרות. "בלי זה לא יוכלו דיירי בניין פלוני להשוות את המחיר ולהתמקח מול ספקי הגז, והתחרות לא תתחולל", אמר.