| חדשות האנרגיה |

את ההתחיבויות בהסכמים ארוכי הטווח של חברת החשמל קשה להשיב. אבל דו"חות שפרסמה חברה ממשלתית קטנה, שופכים אור על מרכיב נוסף בעלות הגז הגבוהה בישראל. עלות שאין לה קשר לשותפויות הגז ולמתווה.

החברה הממשלתית "נתיבי הגז הטבעי לישראל" ("נתגז")  עוסקת מזה 12 שנים בחיבור המדינה לרשת הגז הטבעי. זו החברה היחידה שקיבלה זיכיון להקים את צנרת הגז בין המאגרים הימיים באשדוד לשערי החברות לייצור החשמל והמפעלים הצורכים את הגז. הדו"חות הכספיים שפרסמה השבוע נתגז מצביעים על רווחיות מדהימה, שבוודאי אינה דומה לרווחיות החברות הממשלתיות הכושלות ברובן, אבל גם חברות עסקיות יעילות ורווחיות יכולות לקנא בחברה הממשלתית הצנועה: הרווח הנקי של נתגז זינק ברבעון השני של השנה ב-63% והסתכם ב-19.1 מיליון שקל. הרווח התפעולי והרווח הגולמי של החברה היוו במחצית הראשונה של השנה מחצית מסך הכנסותיה. במונחים שנתיים מציגה נתגז רווח של כ-260 מיליון שקל מתוך הכנסות של כ-530 מיליון שקל. בפעם האחרונה שחברה גדולה במשק הציגה שיעורי רווח מדהימים כאלה היתה זו חברת בזק, שהואשמה שהיא מציגה רווח חריג בזכות מעמדה המונופוליסטי בשוק. לשם השוואה: חברה עסקית המציגה רווח תפעולי של 20-30% מסך הכנסותיה נחשבת לחברה רווחית מאד.

הרווח הנקי של נתגז גבוה מאד, אם כי הוא נפגע מהוצאות מימון מוגזמות של כמאה מיליון שקלים בשנה: נתגז גייסה בהלוואות מהציבור סכום עתק של 4 מיליארד שקל, הרבה מעבר לסכום שהיתה זקוקה לו פעילותה השוטפת. מקור הטעות היה בהנחה שלאחר גילוי אוצרות הגז, תפעל לפיתוח משק הגז והסבת מפעלים לשימוש בגז. בפועל היתה הפעילות בענף משותקת עד לפני כשנה.

כתוצאה מכך יושבת החברה על הר מזומנים אדיר, שרק מקצתו נדרש לפעילותה, אבל היא משלמת עליו ריבית שנתית של כ-4% בתוספת הצמדה.

המחיר שגובה נתגז מלקוחותיה מורכב ממחיר ההתקנה של חיבור המפעל לרשת, סכום נוסף בהתאם לכמות הגז שאותה התחייב המפעל לרכוש ותשלום שוטף על פי הצריכה בפועל. בסך הכל מהווה התשלום לנתגז כ-5% בממוצע ממחיר הגז ללקוח.

 ניתן היה לצפות שרשות הגז, הקובעת את מחירי החברה, תכתיב מחירים המבטיחים למונופול רווחיות סבירה, אבל לא חריגה. את המחיר המופרז משלמים בסופו של דבר כולנו, באמצעות החשמל והמוצרים שאנו קונים.

משרד האנרגיה ורשות הגז יכולים לפעול כדי לצמצם בשיעור ניכר את תעריפי נתגז, באופן שיאפשר לה להמשיך ולספק שירות סביר לצרכנים ואף להרוויח כנדרש. הם יכולים לעשות זאת על ידי הפחתת התעריפים, או על ידי הכנסת תחרות לענף הולכת הגז. בניגוד לחברות תשתית מונופוליסטיות, נתגז רינה הבעלים של רשת הגז. התשתיות שבידי החברה שייכות למדינה. לכן יכולה כל חברה שתקבל את אישור המדינה לחבר צרכנים לרשת הגז, ואף לספק גז באמצעות הרשת השייכת למדינה.

במשרד האנרגיה אומרים בתגובה כי הרווחיות הגבוהה של נתגז מסייעת לה בגיוס הון בשוק הפרטי, ולמימון פעילותה ללא הזדקקות לתמיכה ממשלתית. המשרד ניסה בעבר להציע ליזמים פרטיים להתחרות בנתגז בתחום חיבור הלקוחות אולם היענות היזמים הפרטיים היתה נמוכה. בתחום תפעול רשת הגז, טוענים במשרד, נתגז היא מונופול טבעי שכן לא ניתן לחלק את מערכות דחיסת הגז והולכתו בין מפעילים שונים.