| חדשות האנרגיה |

המכרז נוהל על ידי המשרד להגנת הסביבה והתקיים לאחר דחיות רבות. לאחר מספר כישלונות התחייבה הממשלה לתמוך במפעל באמצעות מענק בסך 240 מיליון שקל ופיצוי של 480 מיליון שקל שהמדינה תספק למקרה של סגירת המפעל. הזוכה במכרז אמור היה להיות המציע שיסתפק במענק הקטן ביותר ובסכום פיצוי מרבי נמוך יותר.

אבל מפעל שאין לו בסיס כלכלי אינו יכול להתבסס על מענק הקמה ופיצוי במקרה של קריסה:

האמוניה הוא חרם גלם הנדרש בתעשיית הכימיקלים: לייצור דשנים, לשימוש בתהליכי ייצור שונים וכן לתעשיות הביטחוניות. היקף הצריכה המקומית של אמוניה הוא בסך של כ-120,000 טון בשנה. כל האמוניה הנצרכת בישראל מיובאת באמצעות נמל הקישון ומאוכסנת במכל הידוע בחיפה. שני צרכני אמוניה עיקריים: חיפה כימיקלים הצורכת כ-60%-70% מהכמות המיובאת, ודשנים הצורכת את מרבית היתרה. החברות מייצרות דשנים, רובם לייצוא. כמויות קטנות יחסית נרכשות על ידי לקוחות מקומיים אחרים לתעשיית הכימיה ולמערכות קירור (כ-10% מסך הצריכה המקומי).

חומר הגלם העיקרי לאמוניה הוא גז טבעי. המפעל שאמור היה לקום לא יכול היה להתחרות במחירים העולמיים של האמוניה. האמוניה מיוצרת על ידי מפעלים הרוכשים גז טבעי במחירים הנמוכים בעשרות מונים ממחיר הגז הטבעי בישראל, והתמונה לא היתה משתנה באופן מהותי גם אם היה המפעל הישראלי רוכש את הגז במחצית ממחירו לתעשיה. בנוסף לכך היה זה מפעל קטן יחסית ולכן יעילותו נמוכה ממפעלי הענק המתחרים. בעיה נוספת שעמדה בפני המפעל היא תלותו לקוח עיקרי אחד – מפעל חיפה כימיקלים. סגירתו של חיפה כימיקלים או בחירה עסקית בספק אחר, עשויים לגרום לסגירה מיידית של מפעל האמוניה.

למרות הקושי הכלכלי התעקש המשרד להגנת הסביבה על קיום המכרז, וסירב לבחון חלופות סבירות יותר, כמו הקמת מכל אמוניה במקום בטוח יותר ופיצולו לשני מכלים קטנים יותר, האחד בדרום ישראל והשני בצפון.

בתגובה לכישלון המכרז אמר השר להגנת הסביבה זאב אלקין כי משרדו לא ישלים עם מיקומו הנוכחי של מכל האמוניה בחיפה, ויעשה את כל המאמצים על מנת שלא יישאר שם. כעת, הממשלה צריכה לדון בחלופות השונות, ונעדכן בכך את הציבור בהקדם האפשרי"