| חדשות האנרגיה |

אבל המאבק הציבורי הנרחב נגד מתווה הגז ותכניות היצוא נדם זה מכבר. מתווה הגז, אושר בכנסת, בממשלה, נדון בבית המשפט ואושר בהתאם להנחיות בג"ץ. השבוע חזר שטייניץ ואמר שפתיחת הים לחיפושים והזמנת חברות זרות לקדוח מול החופים התאפשרו רק בזכות אישור המתווה והוודאות שהוא מעניק למשקיעים בגז.

ובכל זאת, יש בסיס מוצק לחששותיו של שר האנרגיה מהתחדשות המאבק, נוכח הניסיון להרחיב את מעגל המשקיעים.

ההיתרים החדשים מיועדים להביא לישראל מספר חברות בינלאומיות שיבצעו בדיקות וחיפושים אחר מאגרים נוספים. חברת ייעוץ ששכר משרד האנרגיה העריכה שקיים סיכוי של ממש שכמות הגז הקיימת מול חופי ישראל כפולה פי שלוש מהכמות שמכילים חמשת המאגרים שהתגלו עד כה. פיתוח מאגרים חדשים עשוי לעורר תחרות שוק המקומי הנשלט על ידי מונופול ולהגדיל בשיעור ניכר את הכנסות המדינה. "ישראל תהפוך למעצמת אנרגיה מקומית" ציטט שטייניץ חזון ישן.

עוד לפני שיתגלה הגז, יצטרכו המחפשים להשקיע כאן מאות מיליוני דולרים. עלות ממוצעת של קידוח חיפושים היא כשבעים מיליון דולר. הסיכויים להצלחה של קידוח יחיד נאמדים בכ-20%. מי שהולך להשקיע סכומי עתק כאלה, חייב לדעת שאם מתמזלת לו תגלית של ממש – יהיו לקוחות שישמחו לרכוש ממנו את הגז במחיר סביר. קשה יהיה למצוא לקוחות כאלה בישראל השוק כאן קטן מאד, הלקוחות העיקריים – חברת החשמל תחנות הכוח והמפעלים הגדולים, כבר חתמו על חוזים ארוכי טווח עם המאגרים הקיימים, וזה עוד לפני שהחל שיווק הגז ממאגרי "כריש ו"תנין".

"פתיחת הים לחיפושים נוספים היא צעד חשוב ומבורך. שמעתי ממקור ראשון על חברות מהגדולות בעולם שמתעניינות בהגעה לכאן. יש כאן סיכויים למצוא הרבה " אומר אמיר פוסטר, מנהל מחלקת מחקר ואסטרטגיה באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז. אבל פוסטר חושש שההמשך לא יהיה קל "הזמנים בעיתיים: נוכח המצב בשוק האנרגיה יש תחרות גדולה על חברות שמחפשות גז ומצבה היחסי של ישראל לא טוב: היא נמצאת בתחתית במדד המדינות שנוח לחברות האנרגיה לפעול בהן. כדי שלחברות יהיה כדאי לקדוח כאן, הן יצטרכו לייצא הגז שהן מפיקות. במשרד האנרגיה מבטיחים ש-90-80 אחוזים מהגז שיפיקו מיועד ליצוא. אבל המספרים האלה לא תואמים את המלצות וועדת צמח, שעל פיהם נקבעו הכללים ליצוא".

האפשרות ליצוא גז מישראל טרם הוכחו. טרם אישור המתווה טענו חברות הגז שמיד עם אישורו צפויה חתימה על חוזי יצוא ענקיים לפחות עם מצרים ובהמשך גם עם טורקיה. אבל בינתיים הדברים הסתבכו: המצרים מעכבים דיונים על רכישת גז מישראל עקב מחלוקת על פיצויים בפרשת ההפסקה של יצוא גז ממצרים לישראל. המגעים עם הטורקים השתבשו על רקע משבר היחסים בין המדינות. החברות שיחליטו לחפש בכל זאת גז בישראל חייבות להצטרף לאופטימיות של שטייניץ המעריך שהמכשולים האלה יוסרו עד אמצע השנה הבאה. אבל גם אז, עם היתר לייצא רק כמחצית מכמות הגז שתופק, וללא ביקוש של ממש למחצית האחרת – אין סיבה שחברת ענק תגיע לכאן.

"החברות צריכות לדעת מהי כמות הגז שיותר להן לייצא. אין גם סיבה לחייב כל אחד מהמאגרים שיתגלו בהתקנת צינור גז נפרד לחוף בעלות של מאות מיליוני דולרים" אומר פוסטר.

וועדת צמח המליצה אמנם שהיתרי היצוא ייבחנו מחדש בשנת 2018. אבל המכרז לקבלת רישיונות חיפושים ייסגר כבר באמצע 2017. מסע הלחצים להגדלת היתרי היצוא ו"מתן אופק רגולטורי" למחפשי הגז צפוי להתחיל בכל רגע. פרשת מתווה הגז הוכיחה שאנשי משרד האנרגיה יודעים לקבל החלטות תחת לחץ מתאים.

להרחבת היתרי היצוא יש אופוזיציה חזקה של, הנתמכת גם בחוות דעת מקצועית של ד"ר מיכאל שראל הכלכלן הראשי לשעבר של משרד האוצר. היצוא, טוענים המתנגדים, הוא סיכון אסטרטגי וצופן בחובו גם הפסד כספי ניכר למשק.