עבור קצא"א מדובר במהלך שיאפשר לה יצירת מקור הכנסות חדש. כך היא תוכל להנות מהכנסות – בדמות עמלות הזרמת הגז למדינה שכנה, בדיוק כשם שחברת נתיבי גז הממשלתית (נתגז) נהנית מעמלות דומות על הזרמת הגז בתוך ישראל.
כמו כן, העובדה שקצא"א היא חברה חצי ממשלתית תוכל לספק לה יותר ביטחון בהתקשרות עם גורם טורקי בשל הממד המדיני שיהיה כרוך בהתקשרות. מהלך כזה גם נוח במקביל לשותפות לווייתן (דלק כ־45%, נובל אנרג'י כ־40% ורציו (15%), שכן כך יירד ממנה נושא עלות הקמת צנרת הולכה מלוויתן צפונה ולאורך מאות ק"מ. מעורבותה של קצא"א בפריווקט הבינלאומי עשויה להיות מוגבלת נוכח העובדה שבאופן רשמי נמצאת החברה עדיין בבעלות משותפת של ממשלת ישראל ואירן והבוררות בין המדינות על הקפאת הנכסים האירניים ודרישת הפיצויים של אירן טרם הסתיימה.