| הדר חורש |

כ-2.5% מהחשמל בישראל מיוצר ממקורות מתחדשים, בעיקר מערכות פוטו וולטאיות הממירות את אור השמש לחשמל. במדינות המתקדמות מייצרים היום כשליש מהחשמל ממקורות מתחדשים, ובזמן שאנחנו מנסים לגרד את ה- 17%, באיחוד האירופי מדברים על 50% ויותר.

השימוש באנרגיות מתחדשות התרחב רק במדינות שעודדו את ההשקעה בהן. ישראל, כמרבית מדינות העולם השלישי, מעולם לא הקדישה לכך מחשבה יתרה. בשנים האחרונות התעוררה מודעות מסוימת לתרומה הביטחונית שיש לתעשיית האנרגיה החדשה: משק המבוסס על מקורות חשמל רבים – שדות סולאריים, טורבינות רוח פאנלים סולריים על הגגות ועוד, אינו רגיש לפגיעה בתחנת כוח גדולה. שר האנרגיה וראשי חברת החשמל מכירים את הנושא, אבל ההבנה אינה מתורגמת עדיין למעשה.

תגליות הגז לא עזרו לעסקי האנרגיות המתחדשות. שר האנרגיה וראש הממשלה מעוניינים מאד בפיתוח שדות הגז ובגילוי מצבורים חדשים. כדי לעשות זאת, הם צריכים ליצור ביקוש מקומי גדול לגז, שחציו חייב להיות משווק בשוק המקומי. פיתוח מואץ של תחנות כוח סולריות וטורבינות רוח לא מתיישב עם הגדלה משמעותית של מקורות אנרגיה מתחרים.

עד לפני שלוש שנים עודדה הממשלה הקמת תחנות כוח סולאריות. לאחר המכרזים האלה הצליחה להשתחל חברת שיכון ובינוי שבשליטת שרי אריסון. שו"ב הקימה שותפות עם החברה הספרדית אבנגואה. לפני שנה קרסה אבנגואה ובמקומה נכנסו לאחרונה קרן נוי הישראלית והשותפה הספרדית TSK שהיא גם ספקית הטכנולוגיה. מדובר בפרויקט יקר: ההשקעה הכוללת בתחנת הכוח התרמו סולרית של נגב אנרגיה תסתכם במיליארד דולר. זוהי תחנה גדולה המסוגלת לייצר כ-220 ג'יגה וואט – כמות חשמל שצורכת עיר בינונית בגודל של נתניה.  על מנת לעודד את הקמת התחנה, חייבה המדינה את חברת החשמל לרכוש מנגב חשמל במחיר של 82 אגורות לקוט"ש. כפול מהמחיר הממוצע שאותו גובה חברת החשמל מלקוחותיה. המשמעות היא שצרכני החשמל יסבסדו את החשמל היקר שמייצרת נגב במשך שנים רבות, בהוצאה עודפת של מאות מיליוני שקלים. מחירי האנרגיה הסולרית ירדו מאד מאז נקבע המחיר של נגב 2: הסבסוד המסיבי של התעשיה העולמית יצר בועת ביקוש גדולה. כשהופסקה התמיכה נוצר עודף היצע גדול שהוריד את המחירים, במקביל לשיפור טכנולוגי ניכר בייצור הלוחות הפוטו וולטאים.

במשרד האוצר בחנו אפשרויות לביטול מיזם נגב תוך פיצוי מתאים ליזמים, או המרת המתקן היקר במתקן פוטו וולטאי זול ויעיל יותר. אבל המיזם הותר על כנו "למרות שהעלויות גדולות, אנחנו מביאים למשק האנרגיה יתרונות שרבים אינם מבינים אותן: למתקן שלנו תהיה יכולת אגירה של אנרגיה, באופן שהוא יוכל להמשיך וספק חשמל במשך 4.5 שעול לאחר ששקעה השמש או הוסתרה על ידי עננים" אומר דידי פז (בתמונה) , מנכ"ל נגב אנרגיה. זה מספק רמת ביטחון ואמינות שאותה לא ניתן להשיג ממקורות אחרים."

כמו יתר המנהלים של חברות האנרגיה המתחדשת בישראל, מבין גם פז שאין לחברה עתיד בתעשיה המקרטעת בישראל: "הלב בישראל ואנחנו מתעניינים בפרויקטים מקומיים, אבל שיכון ובינוי תמנף את הקשרים שלה באזורים שונים של העולם" אומר פז.