ההסכם אמור לפגוע בגזפרום מפני שהוא מגדיל את כוח המיקוח של מדינות האיחוד מולה, פותח אפשרות למכירת עודפים בין המדינות, ומשפר את התחרותיות. אבל התמונה הרחבה מורכבת יותר. גזפרום מהדקת את אחיזתה באירופה באמצעות שני קווי האספקה לאירופה: הזרם הטורקי והזרם הצפוני מס 2. הצינור הצפוני מאפשר לרוסים הגברת האספקה לצפון אירופה בחוזים ארוכי טווח ובלתי צמודים למחירי הנפט, שיפצו אותם על אבדן ההכנסות כתוצאה מההסכם

קו נוסף לדרום אירופה, "הזרם הדרומי", לא יצא אמנם לפועל ולמעשה נסתם עליו הגולל, אולם הרוסים מעולם לא העריכו שניתן להשלים את המיזם. השיחות על הזרם הדרומי שירתו את האינטרסים שלהם בכך שהן גרמו להתנגדות באיחוד האירופי וחיסלו את האפשרות לפתח תחרות לגז הטורקי. לאחר שרעיון הזרם הדרומי נקבר, קידמו הרוסים את צינור הגז לטורקיה.

לכתבה המלאה