פרסם אצלנו
צור קשר
יום חמישי 28.03.2024
טורקיה ומצרים תחילה
12/04/2017 19:34

טוסקנה יפה באביב. שרי החוץ של שבע המדינות העשירות בתבל (למעט סין) ייפגשו שם בשבוע הבא, בעיירה הציורית (באמת) לוקה. בישראל מעריכים שהדיונים לא יפסחו גם המפה החדשה של ענף האנרגיה הבינלאומי, מגרש חדש שעליו אנחנו מנסים לעלות בשנים האחרונות. בשולי הוועידה אמורים האירופים לחשוף פרטים חדשים התכנית החדשה לעורק גז טבעי שייבנה בין מזרח הים התיכון לאיטליה.

 | הדר חורש |

במסגרת התכנית עשויים האיחוד האירופי וחברות אנרגיה בינלאומיות להשקיע מיליארדי דולרים בהנחת צינור גז בין האגן המזרחי של הים התיכון לאיטליה. הצינור יספק לאירופה גז מישראל וקפריסין, שייהנו מלקוח ענק בעלת רעב אינסופי כמעט לגז טבעי. אירופה תלויה במידה רבה באספקת גז מרוסיה. יש לה מקורות מידלדלים והולכים בים הצפוני, היא מייבאת גז מצפון אפריקה באמצעות צינור החוצה את הים התיכון, וקונה גז נוזלי גם מארצות הברית. בפסגה בינלאומית שקיים השבוע שר האנרגיה יובל שטייניץ עם נציב האיחוד האירופי לענייני אנרגיה וסביבה ושרי האנרגיה של יוון, איטליה וקפריסין, הדגישו האירופים את הצורך בגיוון מקורות האנרגיה, ונכונותם לשלם מחיר מסוים על האופציה המזרח תיכונית המתבססת על מאגרי הגז הישראלים.

כמויות הגז העצומות שהתגלו עד כה בישראל אינן יכולות לשמש לאירופה משענת משמעותית. אירופה צורכת יותר מ-400 מיליארד מטרים מעוקבים : במאגרים הישראלים יש כ-350 מיליארד מטרים מעוקבים של גז, ועל פי החלטת הממשלה ניתן לייצא רק כמחצית הכמות. בקפריסין התגלו עד כה מאגרים בהיקף של כ-150 מיליארד מ"ק, שאינם יכולים לשנות את התמונה באופן משמעותי.

בראיון שהעניק נציב האנרגיה של האיחוד האירופי, מיגל אריאס קנייטה, לעיתון גלובס, הוא הבהיר שהדרך להקמת צינור הגז ארוכה ורק בסוף השנה יתברר אם הקמתו תתכן מבחינה טכנולוגית ותהיה כדאית מבחינה כלכלית.

אין פלא לכן שבחברות האנרגיה הישראליות מנסים המנהלים להוריד בעדינות את שטייניץ מהצינור האירופי, ולו רק בגלל שמאחורי הקלעים מנסה ישראל עדיין למכור גז לשכנים קרובים יותר וידידותיים פחות, כמו טורקיה ומצרים. חתימת העסקות תלויה במידה רבה בגיבוי מדיני חזק, וכעת חוששים בענף מהאפשרות שהרומן החדש של שטייניץ עם האירופים יפגע בסיכויי העסקות האזוריות.  

שטייניץ, השולט היטב במספרים מסביר שכמויות הגז שהתגלו עד כה בישראל הן רק חלק קטן מהתמונה, ומתחת לפני הים ממתינה לקודחים עוד כמות כפולה של גז. כך לפחות העריכה חברה בינלאומית שנשכרה על ידי משרד האנרגיה. בעקבות הערכות אלה הודיע משרד האנרגיה על תכנית חדשה לחלוקת רישיונות לחיפושי גז נוספים. במשרד האנרגיה היו בטוחים שבעקבות "פתיחת הים" יגיעו לישראל חברות ענק שיקוו לגלות מאגרי גדולים נוספים דוגמת "לווייתן" ו"תמר". אך הפתיחה לא עוררה עד כה עניין בקרב חברות האנרגיה הבינלאומיות. לא רחוק מכאן, בקפריסין, עורר מכרז רישיונות דומה ביקוש ב בקרב חברות האנרגיה, וכמה מהחברות הגדולות בעולם זכו ברישיונות חיפושים.

היזם גדעון תדמור (בתמונה) הוביל את קבוצת דלק של תשובה לתגליות הגז הענקיות, פרש והקים שותפות בינלאומית חדשה לחיפושי נפט וגז. הוא ממשיך להתגורר בישראל אבל החברה בראשותו, נאוויטס, פועלת במפרץ מקסיקו. ביקשתי ממנו להסביר את הסיבה לחוסר העניין של המשקיעים בישראל:

"הענף ספג מכה בגלל ירידת מחירי הנפט" אומר תדמור יש כמות אדירה של נכסים שעומדים שנמצאת על המדף, בשווי של 150 מיליארד דולר." כשתדמור אומר "נכסים" הוא מתכוון בין השאר לאזורים מבטיחים לחיפושי נפט וגז, הממתינים לקודחים, בדיוק כמו הים הישראלי "ישראל חייבת להיות תחרותית בשוק הזה וזה קשה, למרות התגליות המשמעותיות. על פי ההערכות הגאולוגים התגליות הנוספות לא יהיו גדולות כמו תמר ולווייתן אלא תגליות קטנות הרבה יותר, שכל אחת מהן בהיקף של עשירית או אפילו פחות מזה של תמר או לוויתן. אפשר לפתח אותן , אבל זה לא מעניין חברות גדולות. הממשלה חייבת להבין את השוק ולהוריד את חלק גדול מהמגבלות שהציבה בפני החברות כתנאי לקבלת רישיון קידוחים. אלה תנאים שאין להם אח ורע בעולם. החברות הגדולות הגיעו לקפריסין מפני ששם מעריכים שיש מאגרים גדולים. ההערכות לגבינו הן שונות. אני מעריך שכל התגליות שיהיו כאן יגיעו במשותף לכמויות יפות, אבל כל אחת מהן תהיה קטנה, וחסמי הכניסה שהציב משרד האנרגיה הם משמעותיים".

ש: הניסיון עם החברה היוונית שרכשה את מאגרי הגז הקטנים מלמד שגם אם ימצאו כאן גז, אין לנו עדיין שווקים.

תדמור: זו באמת השאלה. אני פועל היום במפרץ מקסיקו ואני יודע שכל כמות נפט או גז שאפיק תימכר. השאלה היא למי מוכרים מגז בישראל? דוח צמח שקבע את מכסות היצוא של הגז מחייב למכור מחצית הגז לישראל, והשוק כאן כבר רווי. לכן לפני שמציעים למישהו לחפש כאן גז צריך לבטל מגבלות היצוא ולהתאים אותן למציאות. וכאן מגיעים לנקודה השלישית: אין לנו היום תשתית שתתמוך בפיתוח השדות. במפרץ מקסיקו בארצות הברית יש עתודות נפט הגדולות בסך הכל פי 3 מאלה שבישראל. אבל יש שם 2400 מתקני הפקה, לעומת שניים בלבד בישראל, ושניים נוספים שיהיו בעתיד עם 37,000 קילומטרים של צנרת. מי שמגלה באר גז, פשוט מתחבר לתשתית הקיימת ולא צריך להקים תשתיות עצמאיות. זה זול וקל ומאפשר לחברות קטנות לקדוח ולהרוויח. המדינה חייבת להקים תשתית גז לאומית ימית. הממשלה החליטה אמנם להשתתף במימון צינור הגז לפיתוח המאגרים הקטנים כריש ותנין, אבל הוא לא יספיק למערך הפקה גדול ממאגרים רבים וקטנים."

האופציה לייצא גז לשוק הבלתי מוגבל של אירופה מעוררת בשר שטייניץ תקווה שחברות האנרגיה יגלו עניין מחודש בחיפושי גז בישראל, שעשויה להפוך בזכות הצינור ממעצמת גז לאזורית למעצמת גז בינלאומית. תדמור, כמו עמיתיו אנשי העסקים, בוחר בניסוח דיפלומטי:

אני מאד שמח על הרעיון ועל החיבוק האירופי. לראות את ישראל כספק של אירופה זה חזון שרק חלמנו עליו ובזכות התגליות שלנו הוא מתממש. אבל יש אתגרים מאד לא פשוטים כדי שזה יתממש ונדרשת עוד עבודה רבה כעדי לראות שניתן לעשות את זה מבחינה טכנית וכלכלית. לכן אסור לתעדף את החלופה הזו בשום פנים ואופן מול יעדי ייצוא קונקרטיים וריאליים של יצוא למצרים ולטורקיה.  


מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy