| חדשות האנרגיה |

יזמים פלסטינים בראשות משפחת מסרי מתכננים תחנת כוח בג'נין ועל פי הסכם הפיוס אמורה טורקיה לסייע בהקמת תחנת כוח חדשה בעזה. אולם שתי התכניות אינם קורמות עדיין עור וגידים.

על פי הדו"ח, אין די בסיוע חיצוני ובהשקעות בכלכלה הפלסטינית כדי להציל אותה. הדו"ח קובע כי לסיוע ולהשקעות תהיה השפעה מוגבלת על הכלכלה הפלסטינית אם לא יתבצעו שינויים משמעותיים בשטח. נדרש שינוי פרדיגמטי רציני מכל הצדדים על מנת לפרוץ את מעגל הקסמים השלילי של צמיחה כלכלית אפסית ואי וודאות פוליטית מתמשכת – מה שיאפשר לסיוע כלכלי להביא להשפעה משמעותית בהרבה.  הדו"ח החדש של הבנק העולמי יוצג בפני וועדת הקישור אד-הוק לסיוע כלכלי לרשות הפלסטינית (AHLC) ב-4 במאי 2017 בבריסל, במהלך פגישה בין קובעי המדיניות בנושא מתן סיוע לפיתוח כלכלי לפלסטינים. הדו"ח קורא לטיפול בסיכונים מידיים שנוצרו בשל הקיפאון הכלכלי אשר עלולים לסכן את האיזון החברתי ברש"פ, וקובע כי יישום המלצות קודמות היה חלקי בלבד.

"הכלכלה הפלסטינית אינה מצליחה לייצר עבודות והכנסות",” אומרת מרינה ווס, מנהלת אזורית -הגדה המערבית ורצועת עזה בבנק העולמי. לדברי ווס: "30% מהפלסטינים מובטלים ולמעלה ממחצית מהנוער בעזה ללא עבודה. עזה ניצבת בפני אסון אנושי. מצב קריטי שכזה אינו לטובתו של איש. יש צורך במאמצים מרוכזים על ידי כל הצדדים כדי להביא לשינוי אמיתי בשטח, לדחיפת הצמיחה הכלכלית ולמתן תקווה וסיכוי לפלסטינים, במיוחד לנוער".                     

לנוכח הידלדלות הסיוע והתרומות לרש"פ, הדו"ח כולל מספר המלצות לשיפור התנאים הכלכליים ולהנחת יסודות לצמיחה בת-קיימא. לפי הדו"ח, לרשות יש פער מימון של 800 מיליון דולר. הדו"ח קובע כי הרש"פ צריכה לטפל בהוצאות הממשלה על משכורות ופנסיה ולהגדיל את ההכנסות ממערכת המיסוי המקומית. יש צורך גם לנקוט בפעולות כדי לשפר את אווירת ההשקעות ואת התחרותיות ולסייע לחברות חדשות להיכנס לשוק.

הקלה בהגבלות שישראל מטילה על סחר חוץ, היתר גישה למקורות באזור C, ופתיחת גישה לרצועת עזה נחוצים לעידוד צמיחה במגזר הפרטי ובתעסוקה. בנוסף, נעצרה ההתקדמות בטיפול בחוב הכספי של ישראל לרשות שנוצר כאשר ישראל גבתה מסי מסחר מפלסטינים אך לא העבירה אותם לרש"פ בניגוד להסכמים קיימים.

במידה והשינויים יבוצעו על ידי הרשות הפלסטינית וממשלת ישראל, ההשפעה של הסיוע מהמדינות התורמות תגבר באופן משמעותי. סיוע כספי נוסף יהיה קריטי להסתגלות הפיסקאלית של הרש"פ וכדי לסייע בביצוע תכניות מימון חדשניות להקטנת הסיכונים הפוליטיים ולהגברת השקעות המגזר הפרטי. על רקע הכלכלה הכושלת, הדו"ח עוסק בתחום האנרגיה כגורם חשוב לצמיחה כלכלית. אי היכולת לענות על הצרכים הקיימים בחשמל, ביחד עם גידול של 3.5% מדי בשנה עד 2030, עלול להוביל לאסון אנושי וכלכלי. השקעות המגזר הפרטי חיוניות על מנת לענות על הצרכים העתידיים בתחום האנרגיה. עם זאת, ההשקעה לא תתממש אלא אם הרשות הפלסטינית וממשלת ישראל ייצרו סביבה מאפשרת מתאימה.

"בעוד שבכל כלכלה בריאה כלשהיא, האנרגיה תומכת בתהליכים תעשייתיים ובצמיחה כלכלית, עזה מתמודדת עם הפסקות חשמל יזומות במחזורים של כל 8 שעות. בשעות העומס בקיץ ובחורף לתושבי עזה יש 4 שעות חשמל בלבד בשעות היום. לאחרונה, מצב זה הפך לנורמה, ומותיר את תושבי עזה ללא חשמל רוב היום. הפסקות החשמל היזומות פוגעות בשירותים חיוניים כגון בתי חולים, מרפאות, אספקת מים וחיי היום-יום של משקי הבית, ויוצרות משבר הומאניטרי עבור שני מיליון תושבי רצועת עזה", אומרת ווס.

הרש"פ צריכה לבצע רפורמות בכדי להבטיח שהתחייבויות התשלום לספקי החשמל ממומשות, במטרה לעודד השקעות פרטיות הנחוצות בתחום האנרגיה. הדבר חשוב במיוחד ברצועת עזה כדי לאפשר בניית קו מתח גבוה מישראל אשר ייתן מענה ויקל על משבר האנרגיה. שני הצדדים צריכים גם להעמיד בעדיפות גבוהה את החתימה על הסכם הביניים לרכישת אנרגיה על מנת לתת תנופה לתחנת הכח בג'נין (צפונית לגדה). ממשלת ישראל יכולה לסייע לייבא אנרגיה וציוד לעזה ולהקל על גישה לאזורC  על מנת לשפר את השינוע והניצול של אנרגיה סולרית.