מחלוקות פוליטיות עצרו את תהליך חלוקת הזכיונות לאחר שהחל הסיבוב הקודם, ובתחילת השנה החליטה ממשלת לבנון לחדש את התהליך, נוכח הערכות שבמים הכלכליים של לבנון קיימים מאגרי גז בהיקף שאינו נופל מהמאגרים שהתגלו במים הכלכליים של ישראל. על פי ההערכות הממשלתיות יש סיכוי לגלות במים הכלכליים של לבנון כ-2700 BCM גז טבעי ו-850 מיליון חביות נפט. בין שמונה החברות שאושרו נמנות קאטאר פטרוליום,  חברה הודית שהוסמכה גם כמפעיל.

המכרז מעורר עניין בינלאומי גם בשל העובדה שחלק מהבלוקים שנכללו בו גובלים בישראל ונמצאים באזור שהזכויות עליו שנויות במחלוקת בין ישראל ובין לבנון. ממשלת ישראל ושר האנרגיה יובל שטייניץ כבר התריעו בפני לבנון על הצעת שטחי המריבה במכרז ופנו לאום. ממשלת לבנון מצידה הביעה מחאה כנגד חוק המים הכלכליים שגבש משרד המשפטים, ובו עשוי שטח המריבה להכלל בתחום המים הכלכליים של ישראל. אולם בשלב זה לבנון מתעלמת מהאזהרות. ברקע העימות עומדת אירן, נותנת החסות של הכוח הצבאי החזק בלבנון, אירגון חיזבאללה. מעורבותה של חברת האנרגיה הלאומית האירנית במכרזים מחדדת את העימות ואף עשויה להפוך אותו לעימות ישיר בין אירן לישראל.