| חדשות האנרגיה |

ההסכם אינו קשור ישירות למחירי המינימום שנקבעו במתווה הגז, אם כי ניתן להניח שהמחיר המופרז שמשלמת חברת החשמל השפיע על מחיר הגז שנקבע במתווה.

המבקר מצביע על פער ניכר בין ההסכם שתואר במכתב כוונות ראשוני שנחתם על ידי הצדדים למשא ומתן, להסכם הסופי שנחתם, שבו התייקר מאד מחיר הגז ונקבעו בו מנגנוני הצמדה שגרמו את עיקר הנזק למשק. בהסכם הסופי התחייבה החברה לרכש כמויות גדולות של גז על סמך הערכות מוגזמות של הביקוש הצפוי, תוך התעלמות מקיומן של תחזיות אחרות, שהתבררו כמדויקות יותר. המו"מ על רכש הגז התנהל תוך פיקוח רשלני של הגופים המפקחים שלא התערבו במו"מ שהתנהל בלעדית על ידי חברת החשמל. מבקר המדינה מעיר שהיה זה מו"מ בעל משמעויות אסטרטגיות למשק כולו, ואסור שינוהל על ידי חברת החשמל בלבד, הפועלת על סמך האינטרס העסקי שלה ואינה שוקלת את המשמעויות הרחבות יותר של ההסכם.

המשא ומתן שקדם להסכם התבסס על מכתב כוונות שבו התחייבה חברת החשמל לרכוש כ-40 מיליארד מטרים מעוקבים (40 BCM) במחיר הבסיסי של הגז 4 דולר בלבד ליחידת חום, כ-20% פחות מהמחיר הבסיסי בהסכם שנחתם בסופו של דבר. כמו כן היה המחיר בהסכמה המקורית צמוד למדד מחירי הדליקים, כמקובל במרבית החוזים בענף הגז הטבעי. סעיף אחר חייב את "תמר" להניח צינור גז נוסף שיבטיח אספקה סדירה ויאפשר הגדלת הכמות המסופקת למשק.

סעיף מיוחד בהסכם המקורי אפשר את ביטול ההסכמות במקרה שמדיניות המיסוי על הגז תשתנה. ואכן, ב-2011 אושרו המלצות וועדת ששינסקי שהעלתה את שיעורי המס המרביים על חברות הגז. ההסכמות בוטלו והמו"מ נפתח מחדש, כששותפות הגז דורשת להעלות את המחיר.

בנוסף להמלצות ששינסקי, אירעו שני אירועים שהשפיעו מאד על עמדת חברת החשמל מיקוח עם תמר: מאגר הגז "ים תטיס" התרוקן, ואספקת הגז במצרים, הופסקה. "תמר" נותרה ללא מתחרים וכמקור יחיד לגז טבעי. החלופה היחידה שהיתה לגז של תמר היתה שימוש במזוט מזהם ויקר במאות אחוזים מגז הטבעי. מאידך, היתה שותפות תמר תלויה בחברת החשמל, שכן ללא חתימת העסקה לא היה ניתן לפתח את המאגר הגדול. מכלול השינויים לא הצדיק לדעת מבקר המדינה את העלאת מחיר הגז לעומת המחיר שנקבע במכתב הכוונות המקורי.

בשנת 2012 חתמה חברת החשמל על הסכם לרכישת גז משותפות תמר. היה זה הסכם עוגן שאפשר את פיתוח המאגר שהתגלה בשנת 2009. חברת החשמל התחייבה לרכוש במשך 15 שנים 77 BCM וקיבלה אופציה להגדיל את הכמות ל-99 BCM. היקף העסקה היה בין 18.5 ל-23.7 מיליארד דולר. מחיר בסיס של הגז נקבע ל-5.042 דולר ליחידת חום. במחצית הראשונה של תקופת ההסכם הוצמד המחיר למדד המחירים בארצות הברית בתוספת אחוז אחד. במחצית השנה של התקופה יהיה המחיר צמוד למדד המחירים בהפחתה של אחוז אחד. בהסכם החדש לא חויבה תמר להניח צינור נוסף והיא לא הניחה את הצינור עד היום. במקום צינור נוסף סוכם שתמר תתקין מדחסים להגברת זרימת הגז בצינור הקיים. המבקר קובע שהשינוי חייב את חברת החשמל לדרוש הפחתה במחיר הגז, ובכל מקרה ההסתמכות על צינור יחיד לאספקת גז " מהווה סיכון אסטרטגי למשק בכלל ולמשק החשמל בפרט, שבקרות אירוע של אי-אספקה הוא ישית עלויות כלכליות מהותיות על הציבור."

רשות החשמל המפקחת על חברת החשמל התערבה ושינתה חלק מתנאי ההסכם: היא פיצלה את האפשרות למימוש האופציה להגדלת כמו הגז לשני חלקים, וקבעה שמחיר הגז שיירכש במסגרת האופציה יהיה צמוד ב-30% בלבד למדד המחירים של ארצות הברית, ללא תוספת או הפחתה של אחוז אחד.

הנזק העיקרי לצרכני החשמל נגרם מהצמדת מחיר הגז למדד המחירים האמריקאי. בשנים האחרונות צנחו מחירי האנרגיה בעולם אולם מנגנון ההצמדה בתוספת אחוז בהסכם "תמר" גרם דווקא לעליה במחירי הגז והחשמל בישראל. המבקר מגלה שההחלטה להצמיד את מחיר הגז למדד המחירים בארצות הברית התקבלה בניגוד לעמדתם של יועצים חיצוניים. הוא דוחה את טענת חברת החשמל שההצמדה היוותה גידור סיכונים לחברה וטוען שהיא הפחיתה את הסיכון ל"תמר" ולא לחברה וללקוחותיה. רשות החשמל, שאמורה היתה להתנגד להסכם, אישרה אותו, אולם מתחה עליו ביקורת שנתיים מאוחר יותר במכתב ששיגרה יו"ר הרשות לראש הממשלה. רשות הגז הסבירה את התנהלותה הבעייתית בכך שחששה לעכב את החתימה על הסכם הגז, שעיכובו גרם לעלויות כבדות במחיר החשמל לצרכנים. המבקר בחר שלא להטיל אשם באחד מגופי הפיקוח וקבע שחוסר תיאום ביניהם והיעדר אסטרטגיה ממלכתית גרמו לחתימה על ההסכם הגרוע.

בתגובה נמסר מחברת החשמל כי ההסכם שנחתם עם שותפות תמר היה ההסכם הטוב ביותר שניתן היה להשיג והוא איפשר את פיתוח המאגר. לדעת החברה לא נפל כל פגם בעבודת הדירקטוריון שאישר את ההסכמים. הצמדת מחיר הגז למדד האמריקאי עברה את אישורי הגורמים המפקחים, נפילת מחירי האנרגיה בעולם, שגרמה לפער הגדול בין מחירי הגז בישראל למחירים העולמיים, היתה בניגוד לתחזיות שהיו בידי החברה. את הטענה שהצרכנים הפסידו מיליארדי דולרים בגלל ההצמדה השגויה מכנה חברת החשמל "חוכמה בדיעבד". החברה טוענת בתגובתה שהטלת החובה להנחת צינור גז שני ממאגר תמר היתה באחריות הממשלה.

בתגובה לביקורת נמסר משרד האנרגיה: הסכם הגז היה הסכם עוגן שאפשר בזמנו את התחלת פיתוח משק הגז בישראל. ההסכם התאים למציאות הכלכלית דאז, כולל מחירי הנפט של שנת 2012 והחשש מתנודתיות מחירי הנפט, ולקח בחשבון גם את הסיכון לאי פיתוח מאגר תמר. ההסכם אושר  על ידי כלל גורמי הממשלה. כדי למזער את הסיכון לציבור שולבה בהסכם גם נקודת יציאה בשנת 2021, שתאפשר דיון מחודש על המחיר. חשוב לציין שמדובר בהסכם ל-15 שנה ומוקדם לקבוע את תוצאותיו לאחר 4 שנים בלבד, נוכח העובדה שהוא תלוי בנתונים משתנים.

חשוב להדגיש, שהמלצות המבקר כבר הוטמעו למעשה במדיניות שר האנרגיה בשנתיים האחרונות. גיבושו ואישורו של מתווה הגז בשנת 2016, נערך תוך תיאום עבודת הרגולטורים, הביא להפחתת מחירי הגז הטבעי לתחנות הכוח הפרטיות ולתעשיה, ויעודד את התחרות במשק בשנים הקרובות - מה שצפוי להוביל להוזלה נוספת.