כלכליסט | אדריאן פילוט | 28.1.17

הרעיון נולד לפני כשנה, במסגרת חיפוש הזדמנויות של דלק קידוחים להרחבת הביקוש לגז טבעי במשק הישראלי שאותו הוביל מנכ"ל החברה יוסי אבו. מפעל האלומיניום צפוי לייצר כמיליון טונות בשנה, אך מכיוון שהביקוש לאלומיניום בישראל עומד על 50—100 אלף טונות בלבד, רוב התוצרת תיועד ליצוא. קיבולת יצור האלומיניום של המפעל תעמוד על 1%—1.5% מהביקוש העולמי, והוא יוכל להגדיל את היקף היצוא מישראל בשני מיליארד דולרים בשנה.

לצורך הפקת אלומיניום בהיקף כזה דרושים 1,600 מגה־ואט חשמל — 13.5% מהביקוש השנתי בישראל. את החשמל תספק למפעל תחנת הכוח, שתרכוש כ־2 BCM ממאגרי הגז של תשובה תמר ולווייתן (תשובה מחזיק בהם ב-22% ו־45% בהתאמה, באמצעות קבוצת דלק). משום שמרבית יכולת האספקה של מאגר תמר כבר כבולה בחוזים, עיקר האספקה לתחנת הכוח תגיע מלווייתן שכיום מדשדש בכל הנוגע לחתימה על חוזי יצוא. מדובר על רכישות בהיקפים גדולים מאוד שכן כמות הגז הדרושה היא בהיקף של 20% מהביקושים בשוק המקומי.

בשל אחזקותיו, בין היתר, בתחום הגז הטבעי, תשובה יצטרך לקבל היתרים מיוחדים מוועדת הריכוזיות. כמו כן יצטרך לקבל היתרים להקמת תחנת כוח מרשות החשמל.