רה"מ בנימין נתניהו הקציב לצדדים 45 יום לסיים את הסאגה הזו, שאותם החלו לספור ב-10 באפריל; מאחר שהשיחות חודשו למעשה רק אחרי יום העצמאות, כשליש מהזמן שהוקצב כבר "נשרף".
במשרד האוצר מודעים ללוח הזמנים הצפוף, ולכן הצדדים לשיחות חולקו לצוותים עם מטרה מוצהרת להשיג הסכם מסגרת תוך 20 יום, כלומר עד אמצע מאי.
כזכור, הדצמבר האחרון הודיעו הצדדים על הסכם מסגרת שהוכרז כ"רפורמה היסטורית" על ידי שרי האוצר והאנרגיה. עיקרי הרפורמה היו מכירת 5 תחנות כוח לכל המרבה במחיר, הוצאת ניהול המערכת ואגף הפיתוח מידי החברה ופיטורים של כ-3,000 עובדים. ההסכם נקבע ל-8 שנים כאשר במקביל החברה קיבלה מהאוצר שתי "סוכריות". הראשונה היא שמירה על תעריף החשמל לאורך 8 שנים כך שהוא לא יוזל; שנית, החברה קיבלה הבטחה להקים לפחות תחנת כוח חדשה אחת עם אפשרות להקים עוד אחת תאומה, שתיהן יוצבו בחדרה, יופעלו בגז ויאפשרו כבר ב-2022 לסגור 4 מ-6 יחידות הייצור הפחמיות שם. לפי דיווחי חברת החשמל לבורסה, עלות המהלך היא כ-8 מיליארד שקל.
מי שמנסה לעצור את החגיגה הוא פורום יצרני החשמל הפרטיים. זה שלח מכתב לשרי האנרגיה והאוצר ולרה"מ עצמו, שלפיו "אנו רואים בחיוב אסדרה של משק האנרגיה ושל יחסי העבודה בחברת חשמל, אך המתווה המתגבש רחוק מלהשיג את מטרתו – פתיחת שוק יצור ואספקת החשמל לתחרות והוזלת מחירים לציבור הישראלי".