במשרד מחדדים שהתוכנית כוללת רשימה ארוכה של פרויקטי תשתית שעלות הקמת כל אחד מהם לפחות 100 מיליון שקל והיקפה הכולל קרוב ל־200 מיליארד שקל, ואשר ביצועם החל בשנה החולפת או יסתיים עד 2022.

"הפרויקטים המוצגים הינם בביצוע או ברישוי של משרדי הממשלה, יחידות הסמך והחברות הממשלתיות שבאחריותם", אומרים שם, ומוסיפים שלא מדובר מחשבות וחלומות אלא בפרויקטים אשר "אושרו בהחלטת ממשלה או בסיכום של הגורמים המוסמכים. התוכנית גם מספקת מידע, ודאות ואופק ביצוע שיעודדו כניסה של השקעות פרטיות מישראל ומהעולם, כך שהתחרות תגדל, השירותים ישתפרו ומחירם יפחת", מסכמים שם.

בתוכנית גם מצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו בחגיגיות: "חוללנו מהפך בתשתיות בישראל. רואים זאת בכבישים, ברכבות, בהוצאת הגז מהים. תנופה זו תגבר בשנים הקרובות", מסכם נתניהו. 

בתחום האנרגיה בולטת התוכנית להעתקת מכלי הדלק בצפון לאזור פחות מאוכלס ("תוכנית קרקעות הצפון") שרק בעשור הנוכחי חטפה שני דו"חות של מבקר המדינה שביקר את אוזלת ידה של הממשלה - ב־2011 ב־2016.

ומה לגבי תחום התחבורה? כאן כולל צבר התוכניות גם את פרסומי החשב הכללי רוני חזקיהו על השקעות לשנת 2030, וגם את תוכנית החומש של חברת נתיבי ישראל שהוצגה לציבור רק לפני כשבוע וחצי. אם זה לא מספיק, בפרסום יש גם מחזוּר תוכניות ותיקות ממש, כמו הקמת מסילת רכבת רביעית בנתיבי איילון והקמת מסילה מזרחית, פרויקט סופר חשוב שאמור למנוע השבתה של המעבר מצפון המדינה לדרומה כל פעם שעבודות פיתוח לא מאפשרות לרכבת לעבור בתל אביב. בשני פרסומי משרד ראש הממשלה - כלומר בתוכניות של 2017 ובתוכניות של 2019 - המועד הצפוי לעבודות או המועד הצפוי למכרז נשאר תחת אותו סטטוס - "טרם נקבע".

במקביל יש חזרה על פרויקטים שכבר היו כתובים ולא זזו, כמו קווי רכבת קלה חדשים בתל אביב וירושלים, מה שהופך את פרק התחבורה בתוכניות של ינואר 2019 לארוך אך בלי תוכן חדש.

תחום אחר שהזנחתו בולטת הוא הטיפול במשק המים. בשנת 2017, כאשר משרד האנרגיה ספר שלוש שנות בצורת, הטיפול במשק המים עוד היה שונה מהותית מזה שהוצג כיום. בינתיים נוספו עוד שתי שנות בצורת, ובתוכנית הנוכחית פשוט השתילו את תוכנית החירום למשק המים, לרבות הקמת מתקני התפלה שיעמדו לרשות הציבור רק בשנת 2024, זאת כמובן בהנחה שהמכרזים והבנייה יתקדמו ללא הפרעה.

בנושא מפעל האמוניה, הממשלה מתעלמת פעם שנייה ברציפות מההחלטות שלה עצמה. בתוכנית אין זכר להחלטת הממשלה מיולי 2017 שתכליתה בין השאר "הקמת המפעל במישור רותם" — החלטה שבסעיף 6 שלה נכתב שיש "לרשום את הודעת חברת קויס טכנולוגיות בע"מ לגבי אבני הדרך העיקריות להקמת המפעל על ידה", עם המלצת משרד הכלכלה.

בכלל, בסעיף משק האנרגיה מופיעות עשרות תוכניות שחלקן הן בכלל פועל יוצא של הרפורמה בחברת החשמל ומי שאמור לבצע אותן היא חברת החשמל. החלק השני בסעיף זה בכלל מתייחס להקמת תחנות כוח פרטיות, כולן על ידי הסקטור הפרטי, ועוד חלק מתייחס לשורת מכרזים שרשות החשמל אמורה להוציא לציבור היזמים.

ומה לגבי עולם הגז, זה שנתניהו השוויץ בו שהוא "הוציא אותו מהים"? כאן מצורפת למעשה תוכנית הפיתוח של חברת נתיבי גז הממשלתית, זו שמדווחת מדי רבעון לבורסה.