חברת הטכנולוגיה הרוסית ערכה אתמול נסיעות הדגמה ראשונות באחד מרכבי הניסוי האוטונומיים שהיא בוחנת בישראל. על הגג יש מצלמות, מכ"מים וחיישני לייזר, בתחתית תא המטען מחשב גדול שמתח את מה שהם רואים, מסובב בהתאם את ההגה ומפעיל את דוושות הגז והברקס.

מסך גדול מראה לנוסעים את הדרך כמו שרואה אותה המחשב: גם דרך המצלמה שלו וסימני הזיהוי שיוצר ניתוח התמונה הדיגיטלי, ומסמן בני אדם ומוכניות אחרות שיש להתחשב בהן, וגם בתצוגה דיגיטלית שמראה לאן מתכנן המחשב להתקדם. הוא מזהה מראש סימונים בכבישים, עובר מוקדם שמאלה כאשר הנתיב הימני מסתיים, לא שוכח לאותת כשהוא פונה, ואף מפתיע בתאוצה די עצבנית ולא רגועה כמו שבדרך כלל מקנים למכוניות כאלה. לפחות בנסיעה הקצרה שלנו, נהג הבטיחות לא נדרש להתערב ולקחת שליטה. 

מה מחפשת בישראל יאנדקס, חברת האם של יאנגו שכבר מפעילה כאן אפליקציית מוניות מאוישת, ומפעילה בשתי עיירות ברוסיה שירותי מוניות אוטונומיים? 

המטרה היא לבחון ולעדכן את האלגוריתמים של הנהג האוטונומי גם בתנאי מזג אוויר ותאורה ישראלים, השונים מאלה שברוסיה. גם הנהגים לא פחות מאתגרים, נקרא לזה ככה. אבל מונית לא מאויישת, שתיסע כאן בכל כביש, יאנדקס צופה שתשיק רק בעוד כארבע שנים, רק אחרי שהאלגוריתמים והחיישנים יצליחו באמת לספק חיקוי שווה ערך לזה של נהג אנושי, ואחרי שהמחוקקים יסיימו להחליט מי יהיה אחראי במקרה של תאונה ועוד תקנות שצריכות להתגבש. 

תערוכת אקומושן לתחבורה חכמה אירחה השנה 120 חברות וסמארט אפים, כמעט כולם ישראלים, שהגיעו לכאן כדי להיחשף לעיני משקיעים פוטנציאלים, ולא פחות חשוב, עובדים פוטנציאלים. כולם מגייסים וגדלים ומתחרים על אותם מהנדסי מחשב וחשמל, רבים מהם כדי שיוכלו להשיק או למכור רכיבים ותוכנות ורכב האוטונומי-חשמלי שיימכר לציבור, או יסיע אותו.