פרסם אצלנו
צור קשר
יום חמישי 17.10.2019
אין בעיה של כסף
02/08/2019 08:04

הכסף הציבורי לפיתוח התשתיות והעלאת הפריון נמצא במסים שתגבה המדינה ממפיקות הגז הטבעי • מנכ"ל רציו מעריך שבמים הכלכליים שלנו יש מאגרי גז עצומים ואולי גם נפט • ואיך הפך עט שעולה 51 שקל למחלבת כספים

 קוראים מודאגים מאוד הציפו אותי בשאלות. בשבוע שעבר כתבת, אמרו, שלהשקעות בתחבורה, תקשורת, חינוך ובריאות יידרשו מאות מיליארדי שקלים. ורמזת שהכסף יבוא מהכבדת נטל המסים. אז מה אתה מציע, שאלו, ששרי האוצר הבאים יתנפלו על הברוטו שלנו, יורידו את רמת החיים שלנו — האם זה הפתרון?

למזל כולנו, השבתי לקוראים, זה לא "הפתרון". הכסף הציבורי הגדול הנחוץ לפיתוח התשתיות, העלאת הפריון וסגירת הפיגור מול המדינות שאנחנו רוצים להיות כמותן נמצא בהישג יד ויכביד אך במעט על התקציב המשפחתי הממוצע. ליתר דיוק הוא מצוי עמוק מתחת לפני הים, במאגרי הגז הטבעי של ישראל. בזכות שני אישי ציבור אמיצים, ומושמצים, שר האוצר לשעבר ושר התשתיות עכשיו יובל שטייניץ ופרופ' לכלכלה איתן ששינסקי, יעמדו בשנים הבאות לרשות המדינה סכומי כסף גדולים מאוד: המסים השונים שישלמו לקופתה החברות המפיקות גז טבעי, ואולי יפיקו גם נפט ממעמקים.

 

"לא רואים מבול של חברות אנרגיה זרות מציף את הארץ", אומר יגאל לנדאו. "הן מהססות לבוא, מחשש שממשלה אחרת תשנה את כללי המשחק"

 

 ביוני לפני שש שנים הציג נגיד בנק ישראל דאז פרופ׳ סטנלי פישר את התחזיות של בנק ישראל להכנסות המדינה הצפויות מהרווחים של החברות המפיקות והמפתחות שדות גז טבעי. בשנים 2013 עד 2032 היו אמורות ההכנסות הללו להגיע, במצטבר, לכ־100 מיליארד דולר, מהם 77 מיליארד דולר מההיטל המיוחד על רווחי היתר שמקורו בהמלצות ועדת ששינסקי (״מס ששינסקי״) והשאר מתמלוגים ומסי חברות. עדכון התחזית למציאות עכשווית מביא את אומדן המסים מתעשיית הגז הטבעי ל־90 מיליארד דולר (320 מיליארד שקל במחירי היום) "בלבד" בתריסר השנים הקרובות, עד 2032. די והותר לממן את מלוא ההשקעות הציבוריות הנדרשות בתשתיות.

 

והבעיה? הבעיה שהכסף הענק הזה לא יועד כלל למטרות אלו. לפחות חצי ממנו – כשני שלישים מההכנסות מ"מס ששינסקי", 40 מיליארד דולר במצטבר — מיועדים מראש להפקדה ב״קרן אזרחי ישראל״ המיוחדת שתמיר את השקלים לדולרים ותרכוש בחו"ל אג"ח של ממשלות זרות. רק בחו"ל. היתרה תועבר לתקציב הממשלה השוטף ותיבלע בו. כמו מסים אחרים.

 

״קרן אזרחי ישראל״ הוקמה ביולי ב־2014, מכוח חוק שאושר בכנסת. מטרתה הוגדרה כך: "הקרן תנהל את הכנסות המדינה (ממס ששינסקי) בראייה כלכלית ארוכת טווח לשם השאתם וכדי לאפשר את המשך קיומה לדורות הבאים״. כדוגמה לתקנות הקרן שימשו הקרנות הממשלתיות הריבוניות במדינות עשירות המבקשות לשמר נתח מהעושר לדורות הבאים, במיוחד נורווגיה וסינגפור.

 

רק שישראל היא לא נורווגיה ולא סינגפור: רמת התשתיות ופריון הייצור אצלנו נמוכים בעשרות אחוזים משתי מדינות אלו. ההשקעה הציבורית המשתלמת ביותר והכדאית ביותר לדורות הבאים של ישראלים היא לכן כאן, בישראל, בתחומים שההזנחה בהם זועקת לשמיים. רכבות עירוניות ובינעירוניות, קווי אוטובוסים חשמליים, רימזור חכם, מעברים תת־קרקעיים להולכי רגל, מחלפים וכיכרות, תשתיות תקשורת מהירה ורחבת פס לכל בית ולכל כיתה, מיחשוב המגזר הציבורי הגווע ממחסור בחדשנות, בניית בתי חולים חדשים ובתי ספר חדשים, הרחבה של פקולטות לרפואה ולאחיות, הכשרה והסבה מקצועית לעובדים בסכנת אבטלה טכנולוגית, סגירת תחנות כוח פחמיות, בנייה ציבורית להשכרה, שינוי מעמד הפעוטונים והגנים לגיל הרך ועוד השקעות הנחוצות להפיכת ישראל למדינה שהדור הצעיר רוצה לחיות, לעבוד ולהתקדם בה. בכל מקרה, בנק ישראל יוכל להתערב ולקנות מטבע חוץ, כפי שקנה כ־13 מיליארד דולר עד סוף 2018 כדי לקזז את ההשפעות העתידיות של יצוא הגז הטבעי על ייסוף השקל.

 

ידיעות אחרונות | סבר פלוצקר | 25.7.19


מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy