הרעיון הפעם מדבר על הקמת המתקן בצידו המצרי של הגבול, מה שיאפשר להתגבר על ההתנגדויות לפרויקט הענקי. זאת, לאור העובדה כי במצרים היכולת לעכב עבודות כגון אלו משיקולים סביבתיים היא הרבה יותר מוגבלת. בנוסף, פרויקט הנזלה על אדמת מצרים יוכל לספק תעסוקה לאלפי מצרים בשלב ההקמה, ולמאות נוספים בשלב התפעול.

הקמת המתקן בים האדום מיועדת לפתוח את האפשרות לייצא גז ישראלי ומצרי מונזל (LNG) לשוק במזרח אסיה - בין היתר הודו, סין, יפן, דרום קוריאה ומדינות נוספות - המהווה כ-70% משוק הגז הנוזלי העולמי. עלות ההקמה של מתקני הנזלה יבשתיים בגודל בינוני נאמדת ב-10-15 מיליארד דולר.

היתרון היחסי של מתקן שימוקם בים האדום הוא קיצור משך ההובלה של הגז, ועקיפת המעבר היקר בתעלת סואץ.

רעיון הקמת המתקן הועלה במהלך ביקורו של שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, במצרים בשבוע שעבר. הביקור נערך לרגל ועידת שרי אנרגיה מהאזור, ומסמל עליית מדרגה ביחסים בין ממשלת ישראל לממשלו של נשיא מצרים גנרל א-סיסי, סביב הגז הישראלי.

השינוי הפעם הוא לא רק רעיוני, אלא גם באופן שבו נעשו הפגישות. שטייניץ, שמפגשיו עם בכירים מצרים נערכו בעבר תחת מעטה חשאיות בדירות פרטיות ובמדינות שלישיות, זכה הפעם לקבלת פנים רשמית שכללה מחוות יוצאות דופן מצד המארחים: מסיבת עיתונאים עם נשיא מצרים א-סיסי, וביקור מתוקשר בפירמידות בגיזה. ההערכה כי הפרופיל התקשורתי הגבוה שהוענק לביקור נובע בין היתר מהחסות האמריקאית, על רקע עסקת המאה של טראמפ והוועידה הכלכלית בבחריין לפני מספר שבועות.

גלובס | עמירם ברקת | 28.7.19