היעדר תוכנית אב למשק האנרגיה מהווה אחת מהסיבות לפריון הנמוך של המשק - כך קובע דו"ח בנק ישראל בנושא הפריון שפורסם היום (א'). בנוסף, לפי הדו"ח, תוכנית כזו היתה יכולה לתת מענה לבעיה נוספת - תשתית הולכת החשמל בישראל אינה מותאמת לשינויים בעולם בתחום צמצום הפליטות המזהמות, שלו מחויבת ישראל. לפי הדו''ח, "על אף השינויים המשמעותיים במשק האנרגיה והיותו תשתית חיונית לכלכלת המדינה לא הוכנה לו עדיין תוכנית אב. תוכנית כזאת תאפשר תכנון יעיל ושקוף יותר של משק האנרגיה, מה שגם יחזק את הביטחון האנרגטי במשק הישראלי, בזכות התכנון המוקדם, ויספק ודאות תכנונית גבוהה יותר ליזמים ולצרכנים פוטנציאליים. תוכנית אב מפורטת, שקופה ובעלת לוחות זמנים ויעדים, תאפשר גם להם סנכרון והיערכות מבעוד מועד, לצד ביסוס תהליכי עבודה אפקטיביים. חשוב שתוכנית כזאת תתבסס על בחינה כלכלית מפורטת של רכיביה".

משרד האנרגיה אמנם הכין יעדים למשק האנרגיה עד 2030, אך אלה טרם אומצו על ידי הממשלה - והדו''ח מציע לה לעשות זאת בהקדם. "חשוב שיעדים אלו יאושררו בידי הממשלה החדשה, כדי ליצור רציפות שלטונית ולאפשר תחילת ביצוע פעולות תומכות בהשגת היעדים שנקבעו", נכתב. עם זאת, במשק האנרגיה טוענים כי היעדים הקיימים הם לטווח קצר מדי, וכי נדרשת תוכנית אב עד 2050.

רשות החשמל פירסמה תוכנית אב למקטעי הייצור וההולכה, והדו''ח מציין כי "חשוב לייצר תוכניות מקבילות גם למקטעים האחרים בשוק החשמל ולשוקי הגז הטבעי, הדלק והאנרגיות המתחדשות. תוכניות אלו יהוו מסגרת אסטרטגית שאותה ניתן יהיה לפתח עם השנים, ועל פיה לפתח ולקדם את משק האנרגיה".

הרכיב הגדול ביותר במשק האנרגיה בישראל הוא שוק החשמל. הדו''ח מתייחס לרפורמה במשק החשמל, וממליץ להוסיף ליחידת ניהול המערכת החדשה יחידת מעקב. זו תתעד את השפעותיה של הרפורמה על הכלכלה, תוך ניתוח מתמשך של הרגלי הצריכה בענפי הכלכלה ובקרב צרכנים ביתיים. הדו''ח מסביר כי המדיניות בעולם היא לפתח תשתית של רשת חכמה (Smart Grid), המספקת מידע על הצריכה והייצור בזמן אמת ובפירוט רב ברמת הצרכן, המרחב הגיאוגרפי והזמן.

דה מרקר | אורה קורן | 18.8.19