פרסם אצלנו
צור קשר
יום ראשון 12.07.2020
התחום לוהט, ענקיות האינטרנט רוצות לבוא - מה עוצר את ישראל מלהיות מרכז דיגיטלי בינלאומי?
10/06/2020 15:13

עם כניסת השחקניות הבינלאומיות והצמיחה בכלכלת המידע, ענף חוות השרתים יכול היה להציב את ישראל בשורה הראשונה בעולם ■ המחסום: המתקנים בתפוסה מלאה, ומשק החשמל לא ערוך לגידול ■ בכירה בענף הדאטה סנטרס: "אין עם מי לדבר בחברת החשמל"

 אם תצמידו את אוזנכם לקרקע אולי תשמעו את החפירות. מתחת לאדמה, בנקודות רבות בישראל, מהנגב עד הכרמל, ובעיקר בין תל אביב לירושלים, מתבצעות עבודות חפירה אינטנסיביות לעומק האדמה — של חוות שרתים (דאטה סנטר). מדובר במיזמים של מיליארדי שקלים במצטבר, שבאים לענות על ביקוש חזק במשק הישראלי. החדשות הטובות הן שכלכלת המידע והדיגיטציה מזנקת בישראל. החדשות הרעות הן שהתשתיות לא עומדות בקצב וישראל עלולה להחמיץ הזדמנות ענקית להיות צומת מרכזי במפת הדאטה העולמית.

 
"אנחנו נמצאים בתקופת מיתון והדרך לצאת ממנו היא השקעה בתשתיות, ופה יש לנו הזדמנות להשקעה ענקית בתשתיות אפילו לא על חשבון המדינה", אומרת יונית גולדברג, שותפה בחברת הייעוץ Stream11. גולדברג היא אחת הדמויות הבולטות בענף חוות השרתים בישראל. היא מכירה לפרטיו כל אחד מהפרויקטים ומדברת עם כל המעורבים. בנוסף, כמה מהשחקניות הגדולות בעולם שוכרות את שירותיה כדי שתייעץ להם אם להקים חוות שרתים ישראלית  ואם כן — היכן. לפחות חמש שחקניות ענקיות בינלאומיות בוחנות את האפשרות. הקמה של כל פרויקט כזה כרוכה בהשקעה של מאות מיליוני דולרים.
 
החסם העיקרי: חשמל
כאן מגיע "אבל" גדול ושמן. כולם אמנם רוצים, או לפחות שוקלים, להיכנס לישראל, אבל פשוט אין מקום. לפי העבודה של Stream11, הקיבולת של השוק הישראלי היא כ–20 מגה־ואט והוא נמצא בתפוסה של 98%. תנסו להכניס יותר מארון שרתים אחד, ולא תמצאו איפה. העבודות שמתבצעות במרץ יסתיימו מתישהו, אבל חולפות שנים מרגע ההחלטה ועד השלמת הבנייה של חוות שרתים. 
כך למשל, בימים אלה מסתיימת במודיעין הקמתה של חוות השרתים הגדולה בישראל, 35 אלף מ"ר — SDS — בבעלות איש העסקים יוסי שיינפלד. ביוני 2016 התחילו העבודות ועד היום אין למתקן הזה טופס אכלוס (טופס 4). פרויקטים נוספים בבנייה יש גם לבזק בינלאומי, לבינת, לגלובל דאטה סנטר ול–MedOne. 
אישורים וביורוקרטיה הם חסם משמעותי לפיתוח התחום בישראל. "עבדתי עם עירייה אחת על תחנת נחיתה (נקודת הגעה של סיב אופטי מהים; א"ז), ומנכ"ל העירייה היה מספיק כן להגיד לי שלא יהיה אפשר להעביר אישור בנייה בתוך שנה וחצי. יש בעיה של זמינות קרקעות, יש בעיה של תשתית תקשורת. תבקש מבזק חיבור מאיפה שאנחנו יושבים לחוות שרתים בפתח תקוה, ותראה שזה עולה המון". אבל הבעיה הגדולה באמת, טוענת גולדברג, היא אנרגיה — "חשמל, חשמל, חשמל", כמו שהיא אומרת. נסביר שפרויקט כמו SDS מגדיל את צריכת החשמל של העיר מודיעין ב–30%. זה משהו שצריך להיערך אליו.
שחקן אחר בשוק מוסיף: "משק החשמל הישראלי מסוגל לספק 15 ג'יגה־ואט, ולפני שבוע נשבר שיא עם 13.8 ג'יגה־ואט צריכה — כך שיש בעיה, והביקוש צומח ב–5% כל שנה. ישראל לא ערוכה להיות אי של חוות שרתים בשום צורה. לא ברמת כלל המשק ולא נקודתית: אם מישהו רוצה להקים מתקן גדול בפתח תקוה, למשל — האם תחנת המשנה של חברת החשמל בעיר תוכל לסחוב עוד 50 מגה־ואט? אין באמת בעיה אם חברת חשמל תחליט שזה משהו שצריך לתת אליו את הדעת, ניתן לטפל בזה באמצעות תגבור הרשת — זאת משוכה שניתן להתגבר עליה, אבל אין עם מי לדבר שם".
לבסוף, כל זה פוגש גם את החפיף הישראלי. "כשהביקוש גדול מההיצע נוצרים דברים טובים ודברים רעים", אומרת גולדברג. "אם מתייחסים לחוות שרתים רק כפרויקט נדל"ן, זה לא יצליח: חוות שרתים היא משהו בין נדל"ן, טכנולוגיה ומלונאות".
 
דה מרקר | אמיתי זיו | 3.6.20

מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy