ייצור החשמל בלבנון נמצא ברמות הנמוכות ביותר, כרבע מהכמות שהופקה בקיץ האחרון. הסיבה לכך היא המחסור החריף בדלק. ייצור החשמל עבר לגנרטורים פרטיים. חשמל ציבורי נעדר מהבתים רוב הזמן. באזורים מסוימים, שיעור האספקה הממוצע הוא 6 שעות ביום. בביירות, שם מרבית התושבים אינם חולקים גנרטורים קיים קיצוב מוגבל של 3 שעות ביום. זהו משבר שמחזיר את האוכלוסייה לימי המלחמה. הביקוש לנרות שוב האמיר. מחירו של נר אחד הגיע לאלף פאונד. בקיצור, החושך הפך למציאות, הסיבות למחסור משתנות כל יום. או שבנק לבנון אינו מעמיד אשראי למשלוחים של דלק, או שהדלקים אינם תואמים, או שהאוניות מאחרות. אך התוצאה זהה: מצב משק החשמל הוא קטסטרופלי, על סף קריסה.