"המחיר של אי הפקת גז: 230 מיליארד שקל"
04/06/2021 14:27
משרד האנרגיה תומך פומבית בקידום אנרגיה ירוקה אך מהטיוטה המלאה של עבודת הצוות לבחינת המדיניות בנושא הגז, שהגיעה לידי כלכליסט", עולה כי המשרד ממליץ לעודד חיפוש מאגרי גז טבעי נוספים כבר בעשור הקרוב, לפני שתפוספס ההזדמנות בשוק הגז העולמי
שמונה שנים לאחר שהגז הטבעי החל לזרום לישראל ממאגר תמר, פועל כעת משרד האנרגיה לעודד חיפושי מאגרי גז טבעי נוספים בעשור הקרוב, זאת כדי למקסם את פוטנציאל הפקת הגז לפני ש"חלון ההזדמנויות" נסגר והגז יישאר לא מנוצל. לפי הצוות לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז, אם ישראל לא תפעל כך, היא עלולה לאבד עד 230 מיליארד שקל הכנסות ישירות מהגז – מתמלוגים, ממס הכנסה וכן ממיסוי רווחי היתר ("מס ששינסקי"). זאת בהנחה שתהיה כמות גז אדירה של כאלף BCM (מיליארד מטר מעוקב) שלא תנוצל. ההמלצה מצטרפת לחשיפת "כלכליסט" שלשום שלפיה הצוות, שבראשו עומד מנכ"ל משרד האנרגיה אודי אדירי, גם ממליץ על הגדלת מכסת הגז הטבעי המיועדת ליצוא, על חשבון צמצום כמות הגז הטבעי שיש לשמור למשק המקומי.
מהטיוטה המלאה של עבודת הצוות, שהגיעה לידי "כלכליסט", עולה כי הגדלת מכסת היצוא היא רק חלק מתוך מהלך נרחב שמטרתו מציאת קידוחי גז נוספים, בהיקף של 500–1,000 BCM, כדי שניתן יהיה להפיק מהם גז ולייצא אותו למדינות נוספות ולא רק לירדן ולמצרים כפי שמתבצע כיום. על פי התחזית, צריכת הגז הטבעי בישראל מ־2021 ועד 2045 תסתכם בפחות מ־500 BCM.
לפי טיוטת המסקנות (שעדיין ממתינה להערות שאר משרדי הממשלה וחברי הצוות), מקסום פוטנציאל הפקת הגז הוא טובתם של אזרחי מדינת ישראל, ולכן יש להמשיך ולעודד את חיפושי המשאב בין השאר באמצעות חקיקת המס, ובפרט תיקון חוק מיסוי משאבי טבע באופן שיאפשר קיזוז הוצאות הקידוח מהכנסות ממאגר מפיק. המשרד להגנת הסביבה כבר הודיע שהוא מתנגד נחרצות לעמדה הזו.
הנחת העבודה של הוועדה והצוותים שבחנו את מדיניות הממשלה החל מ־2011 היתה כי תגליות הגז הטבעי במאגרים תמר ולוויתן הביאו למצב שבו היצע הגז הטבעי בישראל גבוה ביחס לתחזית הביקוש ועל כן יש רצון וחשיבות לייצא חלק גדול מהגז הטבעי, הן כדי למצות את הפוטנציאל הכלכלי הגלום בשדות אלה והן כדי לעודד השקעות בחיפוש אחרי שדות גז טבעי נוספים. עם זאת, בעוד שבעבר נקודת המוצא היתה כי הגז עתיד להימכר ויש צורך לדון רק בשאלת עיתוי המכירה, כעת קובע הצוות כי "במועד כתיבת דו"ח זה ברור כי התמונה שונה" המגמה העולמית המשמעותית ביותר למשקי אנרגיה בעולם היא המעבר לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשים והפחתת פליטות גזי חממה. לאור זאת, הנחה סבירה היא כי ישנו חלון הזדמנויות מצומצם למכירת הגז הטבעי, וכי גז טבעי שלא יימכר ליצוא בעשורים הקרובים כלל לא יופק, זאת בשל השאיפה של ממשלות רבות להתבסס על כלכלה דלת פחמן ושינוי תמהיל הדלקים העתידי".
עוד נכתב כי "רוב חברי הצוות המקצועי, כמו גם מומחים בינלאומיים, סבורים כי מצב בעולם שבו האנרגיות המתחדשות ידחקו את הצורך בגז טבעי הנו תרחיש הרבה יותר סביר מאשר מצב שבו הגז הטבעי ימשיך להיות דומיננטי. סברה זו מחזקת עוד יותר את הממצאים של הבדיקה הכלכלית, ואת החשש הקיים מאובדן רווחה למשק בעקבות אי פיתוח וחוסר ניצול של עתודות הגז הטבעי. לשם מיצוי פוטנציאל היצוא יש לבחון האם הרגולציה הקיימת בנושא תומכת ומעודדת יצוא והאם היא מתאימה לאופני היצוא החזויים". לאור הדברים מורה הצוות המקצועי לממונה על ענייני הנפט ולממונה על התקציבים במשרד האוצר לבחון דרכים נוספות לעידוד פעילות חיפוש משאבים באופן של צמצום הסיכון המוטל על החברות בביצוע קידוחי האקספלורציה ובפיתוח המשאב.
טיוטת ההמלצות זכתה כבר להתנגדות של המשרד להגנת הסביבה, שהוא אחד מהחברים בצוות המיוחד, הטוען כי הסרת מגבלות היצוא היא "צעד מסוכן שיוביל לפיתוח לא מרוסן של מאגרי גז נפט, ויפגע ביכולת של ישראל להיגמל מהתלות בדלקים מזהמים ולעבור לכלכלה דלת פחמן ותחרותית כמו שאר מדינות ה־OECD". מנכ"ל המשרד דוד יהלומי העביר אתמול למשרד האנרגיה את עמדת המשרד. לפיה, התוויית מדיניות לפיתוח משק הגז חייבת להיות חלק ממתווה אסטרטגי רחב וכולל אשר מוביל את ישראל למימוש המחויבות להפסקת התלות בדלקים פוסיליים, כולל גז, ומעבר לכלכלה דלת פחמן. זאת, בהמשך לדו"ח ממאי 2021, שבוצע על ידי ה־IEA, סוכנות האנרגיה הבינלאומית, המראה שבמעבר לכלכלה מאופסת פליטות עד 2050, אין צורך במאגרי נפט וגז חדשים. לטענת יהלומי, פיתוח שדות גז חדשים יביא להגדלת פליטות גזי החממה של ישראל ויפגע במחויבות של הממשלה להפסקת התלות בדלקים פוסיליים. על כן יש לקבוע במסמך המדיניות יעד למעבר ל־95% לפחות ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד ל־2050, ולקבוע יעדי ביניים מחייבים לשנים 2030 ו־2040. עוד לפי המשרד, יש לגבש קריטריונים לשימוש בתמלוגי הגז לתמיכה בתעשייה הישראלית לביצוע ההשקעות הנדרשות להפחתת השימוש בדלקים פוסיליים ולפיתוח והטמעה של טכנולוגיות נקיות חדשות. כן מבוקש כי תיקבע חובה לפינוי תשתיות הפקת הגז (ראשי קידוח, צנרת הולכה, אסדות) ושיקום הסביבה הימית בתום השימוש, על ידי חילוט ערבויות, קנסות, קרן ייעודית או כל מנגנון מחייב אחר, כתנאי לקבלת הרישיונות.
מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy
טלפון: 09-9579331
דוא"ל: info@enregianews.co.il
- > חדשות האנרגיה - חברות אנרגיה, אנרגיה מתחדשת, קונבנציונאלית, פוסילית
- > גליונות קודמים - אנרגית שמש \ סולארית \ רוח, שימור אנרגיה, חשמל, ביומסה - ארכיון מאמרים
- > אודות - חדשות אנרגיה חסכונית, נקיה, בטוחה, ירוקה
- > מצגות בנושאי אנרגיה גרעינית, אנרגיה חשמלית, דלק, גז, פחם
- > סקירות חוק ומשפט
- > מאמרים ודעות - מאמרים על אנרגיה, דעות מומחים בנושא דלק ביולוגי, נפט, פחם, גז טבעי ועוד...
- > מחירים - מחירי אנרגיה, מחירים של חשמל, נפט, גז טבעי, פחם
- > שוק ההון - חברות אנרגיה, מניות אנרגיה ירוקה, חברות אנרגיה נקיה
Powered by Pixeline