פרסם אצלנו
צור קשר
יום ראשון 26.09.2021
ביקוש גבוה לייצור חשמל מאנרגיה סולארית מעל שדות חקלאיים
17/08/2021 19:56

בעקבות הפנייה המשותפת של משרד האנרגיה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר, התקבלו 139 הצעות לפיילוט | למרות הביקוש הגבוה, המשרדים לא הודיעו על כוונה להגדיל את השטח המבוקש.

 משרד האנרגיה ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר הודיעו היום (רביעי) על ביקוש חסר תקדים במסגרת הפנייה לקידום ייצור אנרגיה סולארית משולב בחקלאות. שני המשרדים יצאו בפנייה משותפת ליזמים על מנת לקבל הצעות למתקני פיילוט לבחינת היתכנות של דו-שימוש בקרקע חקלאית לייצור חשמל מאנרגיה סולארית בשילוב עם מחקר, תוך שמירה על חקלאות מניבה באותם השטחים. זאת, כדי להביא ל"רווח כפול" בעידן של התחממות גלובלית – המשך גידול מזון (שאף צורך CO2 מהאוויר), תוך ייצור חשמל ללא פליטת גזי חממה.

למרות הביקוש, המכסה לא תגדל
בסך הכל, התקבלו 139 הצעות במסגרת הפנייה לייצור אנרגיה סולארית בשטח של כ-5,200 דונם בכ-400 חלקות חקלאיות, פי חמישה מהשטח שהוקצה מראש. במסגרת הפנייה התקבלו הצעות להקמת מתקני פיילוט הפרושים ב-22 מועצות מקומיות, משלל אזורים ברחבי ישראל כמו עמק הירדן, הגולן, הגליל, הגלבוע, דרום השרון, מטה יהודה, רמת נגב, גזר, מצפה רמון, חבל אילות ועוד. גם גידולי החקלאות שישולבו במתקנים המוצעים מגוונים, וביניהם מטעים, גידולי שדה, פרחים, תבלינים, כרמים ועוד.
למרות הביקוש הגבוה, לא הודיעו המשרדים על כוונה להגדיל את השטח המבוקש. ייצור חשמל אגרו-וולטאי הינו תחום חדש בישראל. את הפרויקטים המוצעים במסגרת הפנייה מלוות הצעות מחקר מעמיקות ומקיפות לבחינה וביסוס ידע אודות ההשפעות החקלאיות והטכנולוגיות במתקנים מסוג זה, כאשר את הפרויקטים המוצעים ילוו חוקרי אקדמיה מ-16 מוסדות מחקר ברחבי הארץ כדוגמת מכון וולקני, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר אילן ועוד.
שילוב המתקן יכול לאפשר ייעול בצריכת המים באופן חכם, ואף לשלב טכנולוגיות אגרי-טק, כדוגמת חיישני לחות, התקנת מנגנונים לצמצום נזקי קרה וחמסין ועוד. בנוסף, הפקת החשמל המשולבת בעיבוד חקלאי מייצרת ודאות כלכלית לחקלאי, בייחוד בעידן של שינויי אקלים תכופים ואירועי קיצון הפוגעים בתנובת הקרקע.
חסמים משמעותיים בפני אימוץ מהיר של השיטה
מקורות בתעשייה הסולארית מסרו ל"דבר" כי מדובר בשינוי גישה משמעותי מצד משרד החקלאות, אשר בחסם במשך שנים עריכת ניסויים בתחום ורק בשנה האחרונה שינה את עמדותיו. הם ציינו כי מדובר בהתפתחות מאוחרת מאוד, שכבר גרמה להחמצת פוטנציאל משמעותי בדרך לעמידה של ישראל ביעדי האנרגיה המתחדשת שלה. חלק מהעיכוב בתחום נעוץ בחשש שייצור חשמל יהיה משתלם בהרבה מפעילות חקלאית, ובשלב מסויים החקלאי ינטוש את גידול המזון ויהפוך בעקיפין ליצרן חשמל בלבד.
חסם נוסף בדרך לאימוץ נרחב של השיטה עלול לצוץ מכיוון רשות מקרקעי ישראל. שכאשר מדובר בקרקעות מדינה מדובר בעצם מהטבה כספית משמעותית לחקלאי בשל שינוי יעוד, בעוד הוא משלם רק שווי שימוש חקלאי בקרקע.
מגבלה נוספת היא מגבלת הרשת – בעשור האחרון חברת החשמל התקשתה לפתח את רשת החשמל ולתהאים אותה למצב של ייצור חשמל מבוזר, לא מעט בשל המשא ומתן שארך עשנים רבות על הרפורמה בחברה, מה שלדעת מבקר המדינה גרם לפיגור של 23 מיליארד שקלים בהשקעות. מרגע שהוסכמה הרפורמה ב2018, החל פיתוח מואץ של הרשת, אך אין בו כדי לפצות על שנים אבודות. כיום' בקשות אישור רבות לייצור חשמל סולארי נדחות, בשל היעדר קיבולת הולכת חשמל פנויה ברשת. פתרון חלקי לכך קיים באפשרות לשילוב מתקני אגירת חשמל, אשר מאפשרים להוליך בערך פי 2.5 יותר חשמל על קיבולת רשת נתונה, מאשר שדה סולארי ללא אגירה, אך פתרון זה לא מוזכר בפיילוט האגרו-וולטאי.
 
דבר | ארז רביב | 11.8.21

מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy