פרסם אצלנו
צור קשר
יום חמישי 25.04.2024
הסכם הנפט של קצא"א והאמירויות: מה אנחנו יודעים עליו, ובעיקר מה לא
15/10/2021 10:55

התשתיות שיעברו בסמוך לשטחי מגורים וכמויות הנפט הגדולות שישונעו בשטחי ישראל ועלולות לפגוע בסביבה וב־‏50% מתוצר העיר אילת הם לא הסיכונים היחידים שכרוכים בהסכם קצא"א • לפי רשימה חלקית שהגיעה לידי גלובס, מאז 2011 התרחשו במתקני קצא"א בחוף 15 תקלות מדווחות, ובזירה הימית, מאז שנות התשעים, נרשמו 19 תקלות - וזוהי רק רשימה חלקית.

בחודש אוקטובר אשתקד, כחלק מחתימת הסכמי אברהם ונרמול היחסים מול איחוד האמירויות, הודיעה חברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה) העוסקת בהולכה ואחסון של נפט וגז, על חתימת חוזה מול החברה האמירתית Med-Red L.B. במסגרת העסקה תשמש קצא"א כמפעילת גשר יבשתי להובלת נפט מאיחוד האמירויות ללקוחות באסיה ובאירופה. במשרד להגנת הסביבה מזהירים מפני הסיכונים הסביבתיים הכרוכים בהסכם, ובארגוני הסביבה פתחו במחאה, במסגרתה מדי שבת מפגינים תושבים בגשרים ובצמתים ברחבי הארץ. המחלוקת אף הגיעה לבג"ץ והמדינה נדרשה להגיש את תשובתה לסוגיה בעוד שבועות ספורים. מדוע הסכם קצא"א לשינוע הנפט מעורר סערה, ומה הצעדים הבאים? גלובס עושה סדר.

על מה מוחים?
קצא"א היא חברה ממשלתית, המפעילה שני נמלי נפט באשקלון ובאילת, צינור המחבר בין מסופים, מכלי אגירה ושני בתי זיקוק (בחיפה ובאשדוד), ואף מאחסנת בשטח ישראל דלקים לבקשת לקוחותיה. הדלקים אותם משנעת קצא"א לא מיועדים כולם לשימוש אזרחי ישראל וחלקם מופנים ליצוא. ההסכם, שפרטיו המלאים לא נחשפו לציבור, יגדיל את כמות הנפט המשונעת באמצעות קצא"א דרך ישראל לעולם, ובארגוני הסביבה, במשרד להגנת הסביבה וכך גם באקדמיה, חוששים כי ההסכם יגדיל את הסיכונים לסביבה הימית והחופית בישראל.
בדירקטוריון החברה יושבים נציגי ממשלה, והיא מפוקחת על ידי משרד האוצר. אבל בטרם חתימתו, הוא לא הובא להתייחסות או עיון של משרדי הגנת הסביבה והאנרגיה. זמן קצר לאחר חתימתו, דרש המשרד להגנת הסביבה לערוך דיון עומק בממשלה בנושא, כאשר לפי חוות דעת של המשרד, הגדלת כמות הנפט המשונעת בישראל עלולה לגרום לאסון סביבתי, בעוד שהמדינה וקצא"א לא ערוכות להתמודדות עם דליפה.
ארגוני הסביבה אדם טבע ודין, צלול והחברה להגנת הטבע אף עתרו לבג"ץ וטענו כי ההסכם נחתם מבלי שאושר על ידי הממשלה ומבלי שהתקיים דיון מקצועי בעניינו, ולכן אינו תקף. לאחר שהמדינה קיבלה ארכה מבג"ץ, היא צפויה להגיש את תשובתה לעתירה עד תחילת נובמבר. על כן, הוקמה ועדת מנכ"לים בין משרדית, והנושא מצוי על שולחנו של ראש הממשלה, נפתלי בנט, ושר החוץ, יאיר לפיד. עמדתם של השניים בנושא אינה ברורה. בפוסט שפרסם לפיד בעקבות הפגנה מול ביתו, הוא כתב כי לאחר שהממשלה הקודמת חתמה על ההסכם, הנסיגה ממנו מורכבת: "מדינות צריכות להתייחס ברצינות להסכמים שהן חותמות עליהם. אם נעשו טעויות, ננסה לתקן. המשמעויות הסביבתיות של ההסכם יבדקו בקפידה יתרה".
 
גלובס | שני אשכנזי | 11.10.21

מחירי סחורות
מדדי נפט וזהב
EIA today in energy